משרד התקשורת נגד האוצר: ההפרדה המבנית בבזק שוב נקלעה למבוי סתום

מבוי סתום בצוות הבינמשרדי המשותף למשרד התקשורת, האוצר ורשות התחרות בנושא ההפרדה המבנית בבזק. בעוד כשבועיים אמורה המדינה להשיב לבג"ץ מהי עמדתה בנושא ההפרדה המבנית בבזק, לאחר שבג"ץ אפשר למדינה לדחות את תשובתה מספר פעמים, אך נדמה כי הצוות מתקשה להגיע להבנות וקיימים פערים וחילוקי דעות בין הצדדים.

ל"גלובס" נודע כי בעוד שבמשרד האוצר וברשות התחרות סבורים שיש לבצע התאמות בהפרדה לרוח הזמן והתקופה, במשרד התקשורת העמדה היא להשאיר את ההפרדה בין בזק לחברות הבנות פלאפון, בזק בינלאומי ו-yes, כמות שהיא היום.

עוד נודע כי בצוות מעריכים ששר התקשורת החדש יועז הנדל יבקש מבג"ץ ארכה כדי לקבל החלטה בעניין, אך במקביל הוא ביקש שכהן ישלים את העבודה לפני שהוא עוזב את תפקידו. מבחינת הנדל, מדובר במוקש. כל החלטה שיקבל, תייצר מולו התנגדות מאחד הצדדים. לכן חשוב שיקבל החלטה מושכלת ששמה את טובת הציבור בראש מעייניו.

נזכיר שבזק הגישה בג"ץ נגד המשרד בדרישה להסביר מדוע הוא אינו מבטל את ההפרדה המבנית כפי שהתחייב במסגרת מסמך מדיניות מ-2012. בעקבות העתירה, המדינה הקימה צוות בינמשרדי לבחינת הסוגיה ובשנתיים האחרונות עומד בראש הצוות מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן.

העמדות ברשות התחרות ובמשרד האוצר אינן זהות, אך קרובות להשקפה שההפרדה הנוהגת היום היא מיושנת ואינה ממלאת את תפקידה בהתאם לאסטרטגיה שיושמה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כאשר משרד התקשורת רצה לפתוח את שוק התקשורת לתחרות.

מבחינת רשות התחרות, היא ראתה בבזק לאורך כל השנים קבוצת תקשורת אחת ולא ייחסה חשיבות רבה מדי להפרדה שמשרד התקשורת הנחיל. אחת האופציות שעולות בצוות היא לבחון ביטול מדורג של ההפרדה בהתאם לקביעת תנאים כאלה ואחרים, אך כרגע ניכר כי יש עדיין מחלוקות ויהיה מעניין לראות האם הצוות יגיע לכדי אחדות דעים ויצליח לגבש תשובה מוסכמת לבג"ץ, מה שכרגע נראה רחוק.

כחלון ואמסלם רצו לבטל את ההפרדה

כאן המקום להזכיר ששר התקשורת הקודם דודי אמסלם תמך בביטול ההפרדה המבנית בבזק וסבר שבמתכונתה הנוכחית היא מיותרת ולא יעילה. אמסלם אף אמר מפורשות שהנחה את המשרד לקדם ביטול של ההפרדה המבנית בבזק, אך הדבר לא יצא אל הפועל.

ההפרדה המבנית נולדה כאשר בשנות ה-90 הממשלה החליטה על רפורמות בשוק התקשורת והורתה על פיצול בזק לחברות בנות שעוסקות כל אחת בתחום נפרד, וזאת על מנת לפתוח תחומים אלה לתחרות במנותק מחברת האם. 

הפרדה כפי שהיא מיושמת בבזק אינה מיושמת באף חברה בשוק התקשורת. היחידה שחלה עליה הפרדה מבנית רפויה היא חברת הוט. הרעיון בבסיס ההפרדה הוא לנטרל את כוחה של החברה האם בזק בשווקים שבהם פועלות החברות בנות.

מצב פעולה זה, שהוא חריג ויוצא דופן ואין כדוגמתו בעולם, נשאר לאורך השנים כסלע מחלוקת בין החברה לבין משרד התקשורת, כאשר האחרון שינה את עמדותיו מספר פעמים לאורך השנים.

באופן רשמי תמך המשרד בביטול ההפרדה בשנת 2012 במסגרת מסמך מדיניות שפרסם שר התקשורת משה כחלון. המסמך התנה את ביטול ההפרדה ברפורמת השוק הסיטונאי, אלא שהרפורמה כבר עברה ונמצאת בשיאה, אך משרד התקשורת שינה את עמדתו והוא עדיין לא מוכן לוותר על ההפרדה, בין היתר על רקע פרשת בזק-אלוביץ' מ-2017.

אלוביץ' התנגד לביטול הפרדה חלקי

חשוב לציין שהמשרד כבר הסכים עקרונית לשינויים משמעותיים בהפרדה המבנית עוד ב-2015-2016 וזאת בהתאם למדיניות כחלון. עמדת הדרג המקצועי הייתה שצריך לבטל את ההפרדה המבנית בצורה מדורגת בהתאם להתפתחות התחרות בשוק הטלוויזיה.

לעמדה זו הסכים גם משרד האוצר. אלא שמי שטרפד את ההצעות לביטול ההפרדה באופן מדורג הייתה בזק בראשות שאול אלוביץ', שהגיעה למבוי סתום מול משרד התקשורת ופשוט לא האמינה שהמשרד יסכים לוותר על ההפרדה אי פעם, ולכן דרשה ביטול הפרדה גורף.

סוגיית ההפרדה שהובילה לתיק 4,000

אי ההסכמות בין בזק שדרשה את ביטול ההפרדה המבנית בראש ובראשונה דרך מיזוג עם yes, לבין משרד התקשורת שרצה בהתחלה לבטל בצורה מדורגת את ההפרדה ואחר כך פעל לביטול מלא שלה - כל ההתרחשויות סביב אירועים אלה הובילו לחקירת רשות ניירות ערך ובהמשך לחקירת המשטרה ומה שקרוי תיק 4,000.

פרוץ הפרשה עיכב את הטיפול בביטול ההפרדה, היות ומשרד התקשורת חשש לגעת בנושא בשל החקירות ורגישות הנושא. בזק, שהשליטה בחברה כבר יצאה מידיו של  אלוביץ והיתה תחת בעלות חדשה, החליטה לחדש את הניסיונות לביטול ההפרדה ואחרי שנדחתה והמשרד גרר רגליים, החברה החליטה להגיש בג"ץ.

אחרי עיכובים רבים דרש בג"ץ מבזק תשובה ברורה עד לאמצע יוני. בינתיים כאמור הוקם הצוות הבינמשרדי שלא מצליח להגיע להסכמות.

ההפרדה יקרה לבזק, וגם לצרכן

ההפרדה המבנית מייצרת לבזק עלויות עודפות כבדות מאוד בשל חוסר היעילות של הקבוצה, שבמקום לעבוד בסינרגיה היא עובדת במערכים כפולים בכל חברה, בהנדסה, בשירות הלקוחות, בתפעול ועוד. מדובר על חיסכון שבזק הייתה יכולה ליהנות ממנו בהיקף של מאות מיליוני שקלים לאורך שנים.

אלא שהמשרד חושש שביטול ההפרדה המבנית יחזק את בזק, שכבר היום היא הגוף החזק ביותר בשוק התקשורת והעצמתה דווקא בעת הזאת, כאשר כל מתחרותיה מדשדשות או בקושי מרוויחות, תביא לפגיעה אנושה בהן.

מנגד, קיימת בישראל בעיה קשה ביותר בתחום האינטרנט והציבור ושוק התקשורת משלמים עליה מחיר כבד מאוד. באף מדינה בעולם אין שירות אינטרנט שמפוצל בין ספק לתשתית. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה מספקים אינטרנט בצורה כזו. הכשל בנגישות לאינטרנט הוא רעה חולה שפוגעת בציבור בכל יום ובכל שעה, וזאת מפני שמדובר במוצר מלאכותי שאין כדוגמתו ושלפיו הלקוח ממשיך לשלם לשני גורמים שונים עבור האינטרנט שהוא מקבל לביתו.

מתכונת זו גם הייתה אחד הכשלים הגדולים ביותר בתקופת הקורונה. נזכיר גם שהשוק הסיטונאי שיושם בישראל, בהצלחה רבה לפי עמדת משרד התקשורת, מאפשר לכל מתחרותיהן של בזק והוט, לספק אינטרנט בצורה אחודה ללא פיצולים (ליתר דיוק, גם IBC מספקת אינטרנט מפוצל). פרטנר וסלקום מספקות אינטרנט ישירות ללקוח במסגרת השוק הסיטונאי או דרך הסיבים האופטיים שהן פורסות.

ממשרד התקשורת נמסר: המשרד אינו מתייחס לדיונים פנימיים ועבודות מטה המתנהלים במשרד.