להפתעת החוקרים: הסגר הוסר, אבל באירופה לא נרשם אף גל של התפרצות קורונה מחדש

אוסטריה מציינת חודש לשובן לפעילות של כל החנויות במרחב הציבורי וגם בגרמניה הוסרו כבר לפני שלושה שבועות חלק גדול מהמגבלות שאומצו כדי להיאבק בהתפשטות מגפת הקורונה. גם איטליה חוזרת בהדרגה לעסקים כרגיל, ובשורת מדינות אירופיות שבהן ההתפרצות לא הייתה קטלנית במיוחד הוסרו רוב הגבלות התנועה וההתקהלות. למעשה, חלק גדול ממדינות אירופה שמו את ימי הסגר ההדוק מאחוריהן, ועם זאת, קצת להפתעת החוקרים - בשום מדינה אירופית לא נרשמה עדיין התפרצות־מחדש משמעותית.

כלי התקשורת באירופה, וגם מומחים ורופאים, נקראו בימים האחרונים כדי להסביר את התופעה. "החידה לגבי מספר המקרים הנמוך", קרא לה השבוע המגזין "דר שפיגל"; "בעיה שמאפירה את שערות החוקרים", כתב ה"פוליטיקן" הדני. כיצד יכול להיות שהמדדים האירופיים שנועדו להזהיר מגל שני נמצאים עדיין כולם בטווח הירוק, ואביב אירופי שהתחיל עם חששות לקריסת מערכות הבריאות ביבשת מתקדם לפתע לעבר גבולות פתוחים ואפילו אפשרות לתיירות?

נדמה כי לגבי נחיצותו של הסגר מבחינת בריאות הציבור אין ממש תהיות. תמרורי האזהרה שמציבות מדינות אירופית כמו שבדיה ובריטניה, שהקלו ראש בהתפשטות מגפת הקורונה וחוות זינוק משמעותי ומתמשך בשיעורי התמותה העודפת (4,500 בני אדם בשבדיה עד כה, כ־40 אלף בני אדם בבריטניה) - עדיין מהבהבים. גם המצב במדינות אחרות בעולם, כמו ברזיל וארה"ב, ממחיש את הנתיב המסוכן של תגובה מאוחרת או של גישת "עסקים כרגיל".

"יש גורמים המנצלים את העובדה שגרמניה התמודדה היטב עם המגפה כדי לומר בדיעבד שהצעדים שנקטנו לא היו הכרחיים", אמרה בסוף השבוע קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, "כמובן שזוהי טעות". הווירולוג הגרמני המייעץ לממשלה, פרופ' כריסטיאן דרוסטן מהמרכז הרפואי "שאריטה", העריך בראיון כי הצעדים שביצעה ברלין - כולל סגר הדוק - הצילו בין 50 ל־100 אלף בני אדם במדינה.

אבל רבים באירופה עדיין תוהים לגבי הדינמיקה של השבועות האחרונים - מדוע במרץ הייתה המחלה במגמת התפשטות מהירה וכעת היא בדעיכה. מדוע 200 המקרים שאותרו בגרמניה מדי יום בתחילת מרץ, למשל, אינם שקולים ל־200 המקרים שמאותרים בה מדי יום כעת, בתחילת יוני. מדוע "אין עדויות לכך שמדינות שחזרו לשגרה במהירות הפגינו עלייה במספר מקרי הקורונה", כפי שכתב בנק "גולדמן־זקס" במסגרת ניתוח התופעה.

התשובה, לפי המומחים והמחקרים שהתפרסמו בנושא, מורכבת משילוב של צעדים שיושמו בשטח גם אחרי הסרת הסגר, לצד מוכנות של מערכות הבריאות ואולי אף גורמים בלתי־ידועים עדיין, כמו עונתיות אפשרית של הנגיף. מכיוון שמדובר בנגיף חדש שגורם למגפה חדשה, ההסברים המדעיים כולם הם עדיין בגדר השערות. ואולם, חצי שנה לתוך התפרצותה, נראה כי התובנות לגבי התמודדות עם הקורונה הופכות למבוססות ולאפקטיביות יותר.

 חוזרים לשגרה

מסכות: הקו הראשון בהגנה

אחד השינויים המשמעותיים המיושמים כיום באירופה הוא שמדינות רבות חוקקו חובה ללבוש מסיכות במהלך שהייה בחנויות, בסופרמרקטים, בתחבורה ציבורית ועוד. כל מדינות המחוז של גרמניה, למשל, אימצו את ההגבלה הזו, והתושבים מקפידים ליישם אותה בצייתנות, לצד אוסטריה, צ'כיה ושלל מדינות נוספות, כמו איטליה וצרפת. בעניין זה, הרשויות הרפואיות ביבשת שינו את דעתן במהלך המגפה. בתחילה אמרו הגופים המקצועיים כי אין שום יתרון בלבישת מסיכה, בין השאר בגלל שהיה מחסור רציני בהן ברחבי העולם, אך כעת הן הפכו ל"קו הראשון" של התמודדות עם הקורונה.

הסיבה, לפי שלל מחקרים שפורסמו בשבועות האחרונים בכתבי עת מדעיים, היא ההבנה שחלק גדול מההדבקה נובע מחלקיקי רוק נגועים בנגיף שנעים באוויר. חלק מהרופאים מצביעים על ההתפרצויות המוגבלות יחסית שאירעו במדינות כמו טייוואן ודרום־קוריאה, בהן חבישת מסכות הגנה נפוצה הרבה יותר, כדי להצביע על חשיבות הצעד.

 הולכת רגל ליד האייפל. מדינות רבות שינו את דעתן ואימצו את המסכות / צילום: Francois Mori, Associated Press

מחקר שהתפרסם באחרונה בכתב העת "Science" אף מצא שטווח ההדבקה האפקטיבי של חלקיקי רוק באוויר (אירוסולים) יכול להגיע לשישה מטר, ולכן אפילו ההגבלות על מרחק של 1.5-2 מטר בין אדם לאדם, הנדרשות במדינות רבות באירופה, אינן אפקטיביות. "נראה כי חלק גדול מההתפשטות של מחלת ה־Covid 19", קבע המחקר, "נעשה בהעברה באמצעות האוויר של אירוסולים הנוצרים על ידי חולים א־סימפטומטיים במהלך דיבור ונשימה".

המסכות, כידוע, סופגות חלק גדול מרסיסי הרוק ומונעות הדבקת אחרים, באותה מידה שהן מקטינות את החשיפה לאירוסולים נגועים.

ריחוק חברתי ושינוי התנהגות

למרות שבשטח נראה לעתים כאילו אירופה שבה ל"עסקים כרגיל", מבחינת החוקים ישנן עדיין הגבלות משמעותיות על התקהלות, על שמירת מרחק וגם על עבודה משותפת. בגרמניה, למשל, באופן פורמלי עדיין אסור לשבת לשולחן אחד במסעדה עם יותר מבני משפחה אחרת, ומספר האינטראקציות החברתיות, בין השאר בשל ההגבלות שעדיין קיימות על תיירות, נסיעות, עבודה ולימודים, ירד בהשוואה לתקופה שבה צברה המחלה תאוצה והתגברה. במדינות רבות באירופה העבודה טרם שבה לסדרה, בין השאר בגלל פתיחה חלקית בלבד של בתי הספר.

בנוסף, אפידמיולוגים העריכו עוד לפני שנחשפה חומרת המגפה, כי עצם השמירה על היגיינה, שטיפת ידיים קבועה ואף חיטוי משטחים, לצד המודעות לאחריות האישית לא להדביק אחרים, תסייע להפחית את מקדם ההדבקה של המחלה, שבימים אלה ניצב מתחת ל־1 ברוב מדינות אירופה. הפחתת הצפיפות בתחבורה הציבורית על ידי סימון "מקומות עמידה", למשל, לצד הגבלת השהייה של אנשים רבים בתוך חנויות או חללים סגורים, אומרים המומחים, משחקים כולם תפקיד בהפחתת מקרי ההדבקה.

חילופי מזג האוויר ועונתיות

אחת השאלות המסקרנות ביותר, אך גם הקשות ביותר למענה, הייתה האם נגיף הקורונה יהיה עונתי כמו חלק מהנגיפים האחרים התוקפים בני אדם במחזורים לפי עונות השנה. העובדה כי מדובר בנגיף חדש גרמה למרבית המומחים להעריך כי התשובה השלילית. עצם החשיפה של אוכלוסייה שמעולם לא נחשפה אליו, בכל זמן נתון, העריכו המומחים, אמורה לספק לו "קרקע להתפשטות". מצד אחד, הדבר מוכח במדינות כמו אקוודור וברזיל, שבהן התפרצה הקורונה באופן בלתי־אופייני בתחילת הסתיו. מצד שני, החוקרים זקוקים לפרספקטיבת הזמן כדי לענות ברצינות על שאלה זו.

 הקיץ מגיע והאיטלקים יצאו לים. האם החום יחסל את הנגיף? / צילום: Andrew Medichini, AP

תקדים שמזכירים רבים בימים האחרונים הוא של נגיף ה־SARS המקורי, שהתפרץ גם הוא מסין לרחבי העולם, אבל נעלם באופן טבעי בחודשים מאי ויוני 2002, ומאז שב והתפרץ רק כתוצאה מניסויים ודליפות ממעבדות. עם זאת, חשוב לציין שהתפשטותו של ה־SARS הייתה מזערית ביחס לנגיף הנוכחי - 8,000 בני אדם נדבקו בו במהלך 2012-2014, לעומת קרוב ל־6.5 מיליון שנדבקו בקורונה בחצי השנה האחרונה בלבד.

אפילו העונתיות עצמה אינה מוסברת לחלוטין על ידי המדע. חלק מהחוקרים מסבירים כי בקיץ יש שינויים באופי הפעילות האנושית - בני אדם פחות מסוגרים בבתים או במשרדים ושוהים זמן רב יותר בחוץ, בוודאי במדינות אירופיות. סיכויי ההדבקה באוויר הפתוח, כאמור, נמוכים משמעותית מאלה בחללים סגורים ולכן התוצאה הכללית היא דעיכה. יש גם חוקרים המסבירים כי קרינת האולטרה־סגול החזקה באירופה בחודשים מאי עד ספטמבר "מחטאת" את האוויר ומשטחים שונים ותורמת לדעיכת הנגיף.

אירועי הפצה המוניים

אולם דומה שככל שעובר הזמן מסתמן גורם מפתח אחד שלדברי החוקרים יכול להשפיע משמעותית על סיכויי ההתפשטות. גורם זה הוא אירועי הדבקה המונית, הנעשים על ידי מי שמכונים "מפיצי־על" ("סופר־ספרדרים"). הווירולוג הגרמני פרופ' הנדריק שטריק אומר כי בעוד שנשאים לא היו מדבקים במהלך נסיעה בתחבורה ציבורית או אפילו בבתיהם, הם הפכו ל"מפיצי על" באירועים המוניים סגורים, כמו אוהל קרנבל. "ההתפשטות החמורה ביותר אירעה כתוצאה מאירועי הפצה המונית", אמר. הוא הסביר שהדגש של הרשויות צריך להיות על מניעת הנסיבות המאפשרות הדבקה, ולכן יש להמשיך ולאסור קיום אירועים המוניים.

 כנסייה בפרייבורג, גרמניה, בחודש מאי. חשש מהדבקה המונית במקומות סגורים / צילום: Philipp von Ditfurth, Associated Press

עדויות לאירועים דומים הגיעו מרחבי העולם - בין אם מדובר בשיעורי זומבה בדרום־קוריאה, תפילות משותפות, חזרה של מקהלה בברלין, בר אפרה־סקי באוסטריה - נדמה כי שהייה בחלל סגור, לא מאוורר, שבו הפעילות האנושית כרוכה בדיבור, היא מתכון לאפשרות הדבקה המונית. אפילו אחרי הסרת הסגר בגרמניה, שלושת אירועי ההדבקה המשמעותיים ביותר במדינה היו בכנסייה אוונגליסטית, במסעדה סגורה ובחגיגה פרטית של "חמולה" בעיירה גטינגן.

מקדם הדבקה 

בעוד עד כה התרכזו האפידמיולוגים במקדם ההדבקה (R0), כעת הם מזכירים את ערך K - היחס שבין מקרי ההדבקה למספר המקורות שלהם. בשפעת, למשל, מעריכים החוקרים כי שיעור ה־K קרוב ל־1 (השיעור המקסימלי) שבו מקורה של כל הדבקה הוא במקרה הדבקה אחר. בקורונה מעריכים החוקרים בגרמניה שהערך ניצב על בין 0.1 ל־0.2 - כלומר שבין 10% ל־20% מהחולים אחראים לרוב מקרי ההדבקה. מחקר שנעשה בהונג־קונג, שבה ההתמודדות עם המחלה נעשתה ביעילות ובמהירות, העלה כי 20% בלבד מהחולים במחלה היו אחראים ל־80% מהמקרים.

הסברים אלה יעמדו למבחן בשבועות הקרובים, משום שההקלות באירופה הולכות ונמשכות. בצרפת ייפתחו היום (ג') המסעדות ובתי הקפה, בהולנד הן נפתחו כבר בסוף השבוע. בתי קולנוע שיותר ממחצית מהכיסאות שלהם הוסרו ייפתחו בדנמרק. גם מוזיאונים ובריכות שחייה ציבוריות שבים לפעילות, ומדינות רבות מסמנות את ה־15 ביוני כתאריך שממנו תותר תיירות חופשית ופתיחת גבולות, לפחות בתוך האיחוד האירופי. השאלה אילו צעדים יוכיחו עצמם כאפקטיביים ביותר - אלה המונעים מקרי הדבקה בעלות כלכלית וחברתית נמוכה יחסית - תהפוך למרכזית לקראת החורף הקרוב והסיכון הגובר, לדברי המומחים, ל"גל שני" של מגפת הקורונה.