הגזענות האמריקאית שוב הרימה את ראשה, ולכן ארה"ב בוערת

אמריקה בוערת כבר הרבה זמן. החטא הגדול של העבדות, מוסד חוקי בו בעלי עבדים קנו ומכרו בני אדם כסחורה, וההשלכות שלה הן על השחורים והן על הלבנים ממשיכה לבעבע. יש עשן בהרבה מקומות. אנחנו פשוט לא שומעים על זה. בעידן הרשתות החברתיות שמגיעות לכל אחד והמצלמות הסלולריות אירועים מתועדים בצורה חדה, ברורה, אכזרית ויוצאת דופן מחברים את כל המדורות הקטנות לפיצוץ מסוכן.

ולמדורה הזו, עכשיו ורק עכשיו, שופך דלק נשיא אטום רגש, שאינו מסוגל לגלות אמפתיה, שמאיים בהגברת האלימות, שפונה לבייס הפוליטי שלו, במקום מסרים מרגיעים ומאחדים והרי לנו מתכון מסוכן לשבר שיהיה קשה מאוד לאחות אח"כ.

מקרי גזענות קרו ויקרו כל הזמן. גם תחת ראשי עיר אפרו-אמריקאים, מושלים ונשיא אפרו-אמריקאי. אבל המסרים וההתנהלות האישית והציבורית שלהם מסייעים בהפחתת הלהבות.

לא כך עם הנשיא הנוכחי. החד-משמעיות של המוות המיותר והסדיסטי עם מסרים אטומים ומפלגים מקצה הפירמידה הבעירו את האש שכולנו, באמריקה ומחוצה לה, תקווה שלא תהפוך לפצצה הרסנית.

באמריקה של 2020 הצבע שלך הוא החטא שלך, לכן כל אמא שחורה מלמדת את בנה דברים רגילים כמו לשרוך את שרוכי הנעליים, לחצות כביש בבטחה, וגם איך להתנהל במרחב הציבורי כאדם שחור. היא תאמר לו: אל תלבש את הקפוצ'ון על הראש, אל תצא מחנות בלי קבלה גם אם קנית רק חבילת מסטיקים. אב מלמד את בנו לנשום ולהישאר בחיים בזמן ששוטר דורך לו על הצוואר, שלא ימות כמו ג'ורג' פלויד, שנחנק למוות לעיני המצלמות בזמן ששוטר דורך לו על הצוואר והוא מתחנן "בבקשה, אני לא יכול לנשום".

שוטר אלים שקיבל את הרישיון מהמדינה הכי מתקדמת בעולם, מהמעצמה היחידה על כדור הארץ, מהארץ שהבטיחה חופש לאזרחיה, מהממשלה שחוקקה את החוקה שמעגנת את זכויות האדם והפרט.

מה שיפיל את המעצמה הזו לקרשים, יקרע את החברה האמריקאית, וישנה את ההיסטוריה של האנושות לא יהיו תחלואיה הרבים, הניכור האנושי, הניגוד הנורא בין עושר לעוני.

מה שיוריד את החברה האמריקאית לברכיים יהיה השסע הבלתי נתפש בין השחור והלבן.

קצת יותר מ-150 שנה לאחר שחרור העבדים בארצות-הברית, עדיין ישנם אמריקאים רבים, ביניהם פוליטיקאים עשירים, שלא הפנימו את זה שכל בני האדם, בכל הצבעים, שווים.

זו הנקודה. זו הבעיה של אמריקה!

זה אנושי שיהיו לאדם סטריאוטיפים, זה אנושי לפחד מהשונה, זה אנושי לרצות ולשמור על הקיים.

זה לא אנושי לא להילחם בפחדים האלה.

זה לא אנושי לפעול על פיהם. באכזריות. ברשעות. באלימות ברוטלית.

זה לא אנושי להתעלל באנשים. זה לא אנושי להתעלל בבן אנוש רק כי הוא נראה שונה.

זה לא אנושי שמנהיג לא מצליח לגלות אמפטיה, אנושיות ולא מצליח להביא את עצמו להזדהות עם הקורבן.

זה לא אנושי שמנהיג מאיים באלימות על רגשות תסכול וכאב של מאות שנים שפורצים. פורצים לפעמים בצורה לא חוקית ומכוערת.

אין שום רגש שמצדיק אלימות במחאה, פרעות וביזה. יש להוקיע את התופעות האלה ואת האנשים שעושים אותם. אבל הניסיון להשתמש בזה כדי להצדיק רגשות אפלים שהאנושות חשבה שכבר עברו מן העולם הוא טרגי.

אנחנו בישראל, העם היהודי, כלל בני האדם צריכים לעשות, לפעול, לחשוב, לדבר ולמחות שכל אם בכל צבע בכל מקום בעולם לא תאלץ לחשוש לחיי ילדיה רק כי הם נראים שונה. לא במיניאפוליס ולא בתל אביב. 

הכותבת היא מנחה, מרצה ופעילה חברתית, לשעבר סגנית ראש עיריית תל-אביב מטעם מרצ