הלילה הסתיימה יממה שמינית רצופה של הפגנות ומהומות בארה"ב בעקבות הרצח של הצעיר האפרו-אמריקאי פלויד ג'ורג' על ידי שוטר שדרך על צווארו במשך שמונה דקות, בזמן שג'ורג' צועק כי אינו יכול לנשום.
בחלקים מארה"ב, מדובר בהפגנות שקטות ולא אלימות, בהן המפגינים כורעים ברך מול המשטרה, הצבא והמשמר הלאומי האמריקאים כאות למצב חירום ולזכר כל קורבנות האלימות המשטרתית. במדינות אחרות, ההפגנות הסלימו למהומה, תקריות אלימות מצד השוטרים והן מצד המפגינים, ואפילו ביזה של חנויות גדולות.
למרות שרוב ההפגנות היו שלוות, המשטרה המקומית בארה"ב כבר עיכבה ועצרה אלפי בני אדם שהפגינו.
האם המהומות מגיעות מתוך פצע פתוח שקיים באומה האמריקאית כבר מאות שנים, מתוך כאב אותנטי של הקהילה השחורה בארה"ב שהמשטרה מתנכלת לה על בסיס גזעי? או שאולי מדובר בבעיה עמוקה יותר בציבור האפרו-אמריקאי שיש לפתור מבפנים.
מהרטה ברוך רון וד"ר שגיא ברמק ראש בראש עם שתי דעות מנוגדות על השבוע האחרון בו בערו הרחובות בארה"ב.
מפגינים נגד אלימות משטרתית בלוס אנג'לס / צילום: Ringo H.W. Chiu, Associated Press
אין שום רגש שמצדיק אלימות במחאה, פרעות וביזה - יש להוקיע את התופעות האלה ואת האנשים שעושים אותם, אבל הניסיון להשתמש בזה כדי להצדיק רגשות אפלים שהאנושות חשבה שכבר עברו מן העולם הוא טרגי ● מהרטה ברוך רון ● לדעה המלאה
שוטרים עומדים מחוץ לאולם הופעות עם עצורים מההפגנות / צילום: Seth Wenig, AP
העבדות באמריקה חלפה מהעולם, וכמוה גם ההפרדה הגזעית, ברמה החוקית מזה שנים השחורים בארה"ב אינם סובלים מאפליה ● רק שינוי פנימי משמעותי ברמה התרבותית והחברתית בהובלתם של מנהיגים רוחניים, אינטלקטואלים ומעצבי דעת קהל מתוך הקהילה האפרו-אמריקאית, יוכל לסייע ● ד"ר שגיא ברמק ● לדעה המלאה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
