בפגישת וידאו של שעה וחצי, מארק צוקרברג הסביר לעובדי פייסבוק מדוע בחר להשאיר את הפוסט של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ באוויר. תמליל הפגישה, שהתפרסם היום (ה') ב-Recode, כולל הסברים של צוקרברג על האופן בו התקבלה ההחלטה ברשת החברתית, מה היו השיקולים שהופעלו, וספקות של צוקרברג עצמו לגבי נכונות ההחלטה.
בפוסט שפרסם טראמפ, ועלה לאוויר במקביל לציוץ זהה ברשת טוויטר, הנשיא התייחס למחאות ברחבי ארה"ב בעקבות רצח ג'ורג' פלויד בידי שוטר. הוא כתב כי "ברגע שמתחילה הביזה, מתחיל הירי", מה שזיכה אותו בחסימת הציוץ לשיתוף מצד טוויטר בטענה כי הפוסט מצית אלימות. החלטתו של מנכ"ל פייסבוק שלא להגיב לפוסט בחסימתו או בהסרתו הקימה עליו את זעמם של עובדי החברה, שפתחו במחאות פנימיות וציבוריות נגד ההחלטה. לטענתם, הפוסט מצית אלימות וצוקרברג מתייחס לטראמפ באופן חריג, ולא היה בוחר להשאיר את הפוסט באוויר אילו היה נכתב על-ידי אזרח רגיל.
לטענת צוקרברג, ההחלטה אינה מהווה החרגה של הפוסט מכללי הקהילה של הרשת החברתית האוסרים על קריא לאלימות, כיוון שלטענתו הפוסט אינו מפר את מדיניות החברה: "אם היינו מחליטים שזו קריאה לאלימות, היינו מסירים אותו (את הפוסט, י"י)", אמר. עם זאת, צוקרברג העלה שאלה לגבי האם המדיניות הקיימת של פייסבוק נכונה. לדבריו, כיום מדיניות פייסבוק מאפשרת להסיר פוסטים או להשאיר אותם. "למה זה חייב להיות בינארי? למה זה חייב להיות להסיר או להשאיר?", שאל.
בעקבות המחאות מצד עובדי החברה, צוקרברג קיים ביום ב' האחרון פגישת ועידה עם 25,000 מעובדי החברה, בה הסביר את הסיבות להחלטתו. "אני רוצה להכיר מראש בכך שזו אינה החלטה עם תשובה נכונה במאה אחוז, למרות שאני מאמין שהעקרונות של הפלטפורמה והמדיניות שלנו והראיות מטים את כף המאוזניים לטובת קבלת ההחלטה", הוא אמר בפתיחת הפגישה.
במהלך הפגישה, צוקרברג דיבר על החשיבות של גיוון בתהליך קבלת החלטות מסוג זה, והכללה של אנשים מרקעים מגוונים בתהליך. עם זאת, כשנשאל על-ידי אחד העובדים בשיחה כמה אנשים שחורים ומרקעים אתניים אחרים היו מעורבים בהחלטה על הפוסט של טראמפ, הוא לא ידע לענות. לדבריו, המעורבים בקבלת ההחלטה, מלבד צוקרברג עצמו, היו "שריל (סנדברג, י"י), מקסין (וויליאמס, סמנכ"לית גיוון, י"י), ג'ואל (קפלן, ראש המדיניות של פייסבוק) .... ומוניקה ביקרט, שמובילה את הצוות שקובע את המדיניות".
מתמלול הפגישה עולה כי ההחלטה התקבלה על בסיס ניתוח של הפוסט על-ידי צוות המדיניות של פייסבוק, שכלל שלוש צורות בהן ניתן לפרש את הדברים שכתב הנשיא: "הראשונה תהיה שזה היה דיון בהפעלת כח על-ידי מדינות, שזה דבר שאנו מאפשרים. מדינות רשאיות באופן חוקי להפעיל כח בהרבה מקרים, והדיון על כך ואפילו איומים על כך הם דבר שהמדיניות שלנו מאפשרת. צוות המדיניות שלנו החליט שזו הקריאה הסבירה ביותר של זה (של הפוסט, י"י)".
צוקרברג הסביר שנבחנו שתי קריאות אפשריות נוספות: "השנייה הייתה שזו הייתה תחזית של אלימות בעתיד ... ולא בהכרח מעודד אותה או קורא לה באיזושהי צורה. הצוות מציע שזו הקריאה השנייה בסבירותה", אמר, המשיך להסביר את האפשרות השלישית, שהיא הצתת אלימות. לדבריו הקטגוריה הזו רלוונטית "כשמישהו קורא לאלימות באופן ישיר". צוקרברג אמר כי "אם היינו מחליטים שזו קריאה לאלימות, היינו מסירים אותו. ורק כדי להיות ברור, אין השפעה לחשיבות חדשותית או פטור לפוליטיקאים בכל הנוגע למדיניות שלנו על הצתת אלימות".
לדבריו, "היו מקרים של אנשי ממשל ברחבי העולם שהסרנו (את הפוסטים שלהם, י"י). היה מחוקק בהונג קונג שקרא למשטרה לבוא וממש להרוג מפגינים כדי להשיב את הסדר החברתי. זו הייתה בבירור קריאה לאלימות והסרנו את זה. היו מקרים בהודו ... אז יש לנו תקדימים לכך". עוד הוא אמר כי "דרך אגב, בעניין הזה, יש לנו גם תקדים בו הסרנו תוכן של טראמפ. בשנה שהוא רץ לנשיאות הסרנו כמה מודעות שלנו שהחלטנו שהן מידע מטעה. אז זה לא המקרה שאנחנו מרשים לו להגיד כל דבר שהוא רוצה ...".
"ידעתי שהרבה אנשים יכעסו אם נקבל את ההחלטה להשאיר את זה באוויר"
צוקרברג בילה חלק ניכר מהשיחה בהסבר על הסיבות שבגללן החליט שלא מדובר בקריאה לאלימות: "מה הטיעונים הטובים ביותר לכך שמדובר בהצתת אלימות? אנחנו נכנסים להיסטוריה של הביטוי 'ברגע שמתחילה הביזה, מתחיל הירי' ... הסקנו אחרי מחקר ואחרי כל מה שקראתי וכל מי שדיברתי איתו שמדובר בבירור בהתייחסות למדיניות אגרסיבית - ואולי מופרזת - אבל אין לביטוי הזה היסטוריה של קריאה לתומכים לקחת את הצדק לידיים שלהם", אמר. "ידעתי שהרבה אנשים יכעסו אם נקבל את ההחלטה להשאיר את זה באוויר".
הוא עמד על דעתו שטראמפ לא הפר את מדיניות פייסבוק, אך אמר כי אינו בטוח שהמדיניות נכונה. "יש שאלה אמיתית שאנחנו צריכים להתייחס אליה במדיניות שלנו. כאמור, דיון על כוח של מדינות מותר בפלטפורמה. יש הרבה סיבות טובות לכך, אבל אני חושב שמה שאנחנו רואים עכשיו, שהוא שימוש מופרז בכוח בייחוד על-ידי המשטרה, הוא חלק גדול מהבעיה. אני רוצה לוודא שאנחנו לא יוצרים סביבה שבה המדיניו תלשנו מאפשרת דיון על כך שמשטרה נוקטת בפעולות אכיפה, אבל לא מאפשרים לאנשים לדבר על הצד הנגדי של זה".
מלבד התייחסותו למדיניות החברה ביחד להפעלת כח על-ידי מדינות, צוקרברג התייחס גם למדיניות של הפלטפורמה בנוגע לדיכוי מצביעים. אי ההסכמה של עובדים ואנשים עם מדיניות פייסבוק, התחילה בפוסט מוקדם יותר של טראמפ בו כתב שהצבעה דרך הדואר היא "הונאה". "הקורונה משנה דברים וזה אומר שאנחנו הולכים לבחירות האלה עם דינאמיקות חדשות סביב איך אנשים מצביעים והרבה פחד ואי וודאות", צוקרברג אמר. "אני רוצה לוודא שהמדיניות שלנו בנוגע לדיכוי בוחרים הן מעודכנות למציאות החדשה".
גם סנאפ מפסיקה
אם טוויטר בחרה לפעול בנוגע לפוסטים של טראמפ שמפרים את המדיניות שלה, ופייסבוק בחרה שלא לפעול כלל - חברת סנאפ הודיעה אמש (ד') גע תפסיק לקדם את כל פוסטים של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ בעמוד ה-Discover של סנאפצ'אט, ללא קשר ללתוכן הפוסט הספציפי.
עד היום, החשבון של טראמפ מקודם לא מעט בעמוד זה, אך החברה הודיעה כי תפסיק לקדם אותו לחלוטין. "אנחנו לא מקדמים את התכנים של הנשיא כרגע בפלטפורמת ה-Discover שלנו. לא נחזק קולות שמציתים אלימות ואי-צדק על-ידי קידום חינמי ב-Discover", נכתב בהודעת החברה מטעם דוברת סנאפ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
