שש שנים לאחר השלמת הסדר חוב קודם בקבוצת אי.די.בי, אז בשליטת נוחי דנקנר, עומדים נושי האג"ח שלה בפני הסדר נוסף שיכלול תספורת כואבת. אמש הגיש אמש בעל השליטה הנוכחי באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין, הצעת הסדר למחזיקי האג"ח של אי.די.בי, שיכלול הזרמת הון של 300 מיליון שקל ותספורת לנושים בהיקף של 600-700 מיליון שקל, כלומר 30%-35% על כלל החוב.
שיעור התספורת בהסדר המוצע יהיה שונה בין סדרה לסדרה, ואת עיקר התספורת יספגו מחזיקי איגרות החוב הלא מובטחות מסדרה ט', והם שצפויים להקשות כעת על החברה באישור ההסדר.
אלשטיין, שרכש את קבוצת אי.די.בי-דסק"ש במסגרת הסדר החוב הקודם, כבר הזרים לקבוצה סכום עתק של כ-3 מיליארד שקל לכיסוי חובות שנערמו בתקופת הבעלים הקודם דנקנר. אלא שגם סכום זה לא הספיק, לנוכח הוצאות הריבית העצומות של הקבוצה והירידה בשווי של חלק מנכסיה העיקריים.
נכון לסוף מרץ הציגה אי.די.בי שווי נכסי נקי (NAV) שלילי בהיקף עצום של 1.2 מיליארד שקל ורמת מינוף חריגה של 287% (כלומר שסך החובות גבוה כמעט פי שלושה משווי הנכסים). בנוסף, הציגה החברה בדוחותיה לסיכום 2019 גירעון בהון העצמי (כלומר הון עצמי שלילי) של כ-335 מיליון שקל.
המטרה: לשמר את החזקת אלשטיין בדסק"ש
את טיוטת הצעת ההסדר הגיש אלשטיין באמצעות חברת דולפין, שדרכה הוא שולט באי.די.בי ובחברת דיסקונט השקעות (דסק"ש). מדובר בטיוטת הצעה לחיזוק מבנה ההון של אי.די.בי, בדרך של הסדר בין דולפין, אי.די.בי ומחזיקי איגרות החוב. לדברי אי.די.בי, הטיוטה מבוססת על תרומה כלכלית משמעותית לחברה מטעם דולפין, לצד פדיון מלא או חלקי (לפי העניין) של כלל האג"ח.
בטיוטת ההצעה הבהירה דולפין, כי תכליתה נועדה לשיפור מבנה ההון של החברה בלבד, ולמיטב הערכתה של דולפין, גם כיום יש ביכולת החברה לפרוע את חובותיה למחזיקי האג"ח כסדרם.
קדמו להגשת הטיוטה דיונים בין הצדדים, שבמסגרתם הובהר לאלשטיין שיש להגיע לפתרון כולל למצב הפיננסי של אי.די.בי, שחייבת כ-2 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח משלוש הסדרות (ט, י"ד, ט"ו).
מטרת ההסדר היא לשמר את השליטה של אלשטיין (באמצעות דולפין ואי.די.בי) בחברת דסק"ש, שמחזיקה במגוון נכסים, ובראשם 26% ממניות שופרסל, 47% ממניות סלקום, 69% ממניות נכסים ובניין, 40% ממניות מהדרין ו-61% ממניות אלרון.
כך, את יתר נכסיה תחלק אי.די.בי במסגרת ההסדר למחזיקי האג"ח, וזאת במקום לעמול על מימושם בתנאי השוק הנוכחיים. עוד קודם להשלמת ההסדר מתכוונת אי.די.בי להשלים את מכירת חלקה בחברת הנדל"ן IDBG ב-97 מיליון שקל, ולהשתמש בתמורה לתשלומי ריבית של 36 מיליון שקל לשלוש הסדרות.
אג"ח חדשות בהיקף 580 מיליון שקל
על פי ההצעה, במועד השלמת ההסדר תזרים דולפין של אלשטיין לאי.די.בי סכום של 300 מיליון שקל. סכום זה ישמש לפירעון מוקדם של חלק מסדרת אג"ח י"ד, שלמחזיקים בה משועבדות כיום מניות השליטה בדסק"ש. במקביל, תפעל אי.די.בי להנפיק סדרת אג"ח חדשה בהיקף של 580 מיליון שקל, והכסף שיגויס ישמש לפירעון יתרת החוב למחזיקי אג"ח י"ד בהיקף זהה לזה שיגויס.
עם זאת, אם החברה לא תצליח להנפיק את מלוא הסדרה, יקבלו מחזיקי אג"ח י"ד את יתרת האג"ח החדשות שיונפקו במקום האג"ח שבידיהם כיום. להבטחת הסדרה החדשה מציע אלשטיין לשעבד 70% ממניות דסק"ש, ששווי השוק שלהן עומד כיום על כ-450 מיליון שקל.
לאי.די.בי שתי סדרות אג"ח נוספות - ט"ו המובטחת ו-ט', שאינה מובטחת. סדרה ט"ו, בהיקף של כ-237 מיליון שקל, מובטחת בשעבוד על 8.5% ממניות כלל ביטוח, ששווי השוק שלהן עומד כל כ-160 מיליון שקל.
על פי ההצעה יקבלו מחזיקי אג"ח ט"ו את מלוא המניות המשועבדות להם, וכן את היתרה שתתקבל מסיום עסקאות החלף שביצעה אי.די.בי מול הבנקים על עוד 7.1% ממניות כלל ביטוח. יתרה זו תלויה במחיר מניית כלל ביטוח במועד סיום העסקאות עם הבנקים, אולם נכון להיום היא מסתכמת בכ-20 מיליון שקל (פיקדונות משועבדים בסכום של 192 מיליון שקל, בניכוי תשלומים לסיום עסקאות החלף בסכום של כ-172 מיליון שקל לפי שער המניה הנוכחי).
מנתונים אלו עולה כי סדרה זו צפויה לספוג לכאורה תספורת של 20%-25% על החוב הנוכחי, ומשום כך ירדה היום אג"ח ט"ו בכ-1.5%, למחיר של 81 אגורות. זאת, כאשר אג"ח י"ד דווקא עלתה בכ-3% למחיר של 72 אגורות.
אג"ח ט' יספגו את מרב התספורת
אבל את מרב התספורת צפויה לספוג כאמור אג"ח ט', שירדה היום ביותר מ-6% למחיר של 31 אגורות, המשקף כ-25% בלבד מערך הפארי שלה. על פי ההצעה יקבלו מחזיקי אג"ח ט' את כל יתר נכסי החברה, ובהם כ-12% ממניות דסק"ש שיישארו חופשיות בשווי שוק של כ-80 מיליון שקל, 100% ממניות ישראייר בשווי מוערך של 125 מיליון שקל, נכסים אחרים (כולל ההחזקה במודיעין) בשווי של כ-45 מיליון שקל ויתר התמורות שיישארו בחברה מכל מקור אחר (כולל ממכירת IDBG) בהיקף של כ-60 מיליון שקל.
נכסים אלו, בהיקף כולל מוערך של כ-310 מיליון שקל, ישמשו לפירעון מלא של סדרת אג"ח ט', שהיקף החוב כלפיה עומד על כ-920 מיליון שקל. כך שמדובר על תספורת של כ-67% עבור מחזיקי סדרה זו על פי ההצעה.
מסיבה זו צפויים מחזיקי אג"ח ט' להציג את עיקר ההתנגדות להצעתו של אלשטיין. נציגי סדרה זו יבקשו כנראה להגדיל את הזרמת ההון שמציע אלשטיין במטרה להגדיל את התמורה עבורם, תוך איום בפנייה לביהמ"ש שתחסל את אי.די.בי ותגרום לאלשטיין לאבד את מלוא השקעתו בקבוצת אי.די.בי-דסק"ש.
עם זאת, בפנייה לביהמ"ש קיים סיכון רב למחזיקי אג"ח ט', משום שהם עלולים להישאר עם תמורה נמוכה יותר מזו שהציע להם אלשטיין, ולכן הם אינם צפויים לבצע פעולה זו לפני מיצוי המשא ומתן עם אלשטיין ואי.די.בי.
יש לציין כי הסכום הנוסף שהסכים אלשטיין להזרים, בסך של 300 מיליון שקל, כולל בתוכו סכום של 140 מיליון שקל שאותו כבר הסכים להזרים לאי.די.בי בשתי מנות של 70 מיליון שקל כל אחת, הראשונה בספטמבר 2020 והשנייה בספטמבר 2021. כך שהתוספת בהצעה הנוכחית עומדת על 160 מיליון שקל.
מניות ישראייר יירשמו למסחר בבורסה
מהמתווה המוצע עולה עוד, כי חלוקת מניות חברת התעופה ישראייר למחזיקי האג"ח תיעשה באמצעות רישומן למסחר בבורסה. כך, בשיא תקופת משבר הקורונה, שפגע קשות בענף התעופה והתיירות בעולם, מתכנן אלשטיין למעשה להנפיק את ישראייר בבורסה ולהפוך אותה לחברה ציבורית ללא בעל שליטה.
משמעות הדבר עבור מחזיקי האג"ח היא שהם יקבלו את המניות בתקופת שפל, כך שפוטנציאל העלייה במחירי המניה הוא גבוה, במקרה שהחברה תחזור להציג תוצאות טובות לאחר סיום ההגבלות על הנוסעים הישראלים כתוצאה מהתפרצות הקורונה בעולם. נתון מעניין שעולה מההצעה הוא שהיא משקפת לישראייר שווי של כ-35 מיליון דולר, כלומר כ-40% מהשווי של אחותה הגדולה בהרבה אל על, שנסחרת כיום בבורסה לפי שווי של כ-90 מיליון דולר בלבד.
"הנפקה בבורסה תאפשר לישראייר להצטייד במטוסים חדישים"
התוכנית של אי.די.בי לרשום את חברת התעופה ישראייר למסחר בבורסה, משקפת לדברי המנכ"ל אורי סירקיס "הזדמנות טובה מאוד לישראייר". זאת "לאור ציפיות השווי הנמוכות בנקודת המוצא הנוכחית, ולנוכח ההזדמנות שתנבע ממהלך כזה לביצוע גיוס הון לתוך החברה, לצורך הצטיידות במטוסים חדישים".
לדברי סירקיס, "זו הייתה גם התוכנית שלנו בעסקה שנרקמה בעבר עם קרן פורטיסימו. תכננו להיפטר מארבעת מטוסי האיירבוס 320 שלנו ומשלושת מטוסי ה-ATR ולרכוש במקומם שבעה מטוסי איירבוס 220 חדשים בעלי כ-150 מקומות ישיבה בכל אחד. מחירי המטוסים בעולם אמנם ירדו, אבל הפגיעה בשווי המטוסים שנמכור תהיה להערכתי יותר נמוכה מההזדמנות שברכישת ציוד חדש מאיירבוס".
לדבריו, ישראייר מרוכזת כיום בפעילותה השוטפת. "סיימנו שלושה חודשים מאתגרים של עבודה בצל הקורונה. למעשה, בכמות שעות הטיסה בחודשים ינואר-יוני אנחנו נמצאים ברמה של 90% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כלומר שהצי שלנו המשיך לעבוד.
"ביצענו טיסות מטען לסין ולאירופה, טיסות לאילת, וכן טיסות חילוץ של ישראלים ממדינות שונות, כך שבשלושת חודשי הקורונה הצלחנו לייצר תזרים מזומנים מפעילות של כ-20 מיליון דולר.
"כעת, כל תשומת הלב שלנו נתונה כעת לפתיחה במחודשת של עונת הקיץ, שאנחנו מאמינים כי תתבצע בסוף יוני-תחילת יולי, לאותן מדינות ירוקות, כלומר קפריסין, יוון, מונטנגרו וגיאורגיה.
"אנחנו מאמינים שבסוף אוגוסט היקף הפעילות שלנו יגיע ל-50% מהשנה שעברה. צריך לזכור שכל שנה בקיץ התבססנו על שלושה מטוסים חכורים ובקיץ הזה לא יהיה לנו אותם, כך שבזכות שיטת העבודה הזאת היה לנו קל מאוד להיפטר מ-40% מהקיבולת והתפוקה שלנו. אנחנו מאוד מותאמים לעידן שאחרי הקורונה, והמודל הזה הוכיח את עצמו במשבר הזה.
ומה עם ההחזרים ללקוחות?
"היקף ההחזרים ללקוחות יעמוד להערכתנו על פחות מ-10 מיליון דולר. אנחנו מעריכים שחלק גדול מהלקוחות יממשו את הזכות וישתמשו בכסף לצרוך חופשות עתידיות דרך ישראייר. על פי חוק החדש שאמור לעבור בשבוע הבא, תקופת ההחזר הכספי ללקוח תעמוד על 90 יום, ככה שאנחנו נתחיל להחזיר כספים ללקוח מאמצע יוני".
קיבלתם סיוע ממשרד האוצר?
"קיבלנו אישור להלוואה של 100 מיליון שקל בערבות מדינה של 75 מיליון שקל, שתינתן מבנק מזרחי או מהבנק הבינלאומי (או משניהם יחד), אבל אנחנו לא ממהרים למשוך אותה כי אנחנו רוצים להגיע להסדר כולל עם הבנקים".
ועל כמה עומד כיום החוב על המטוסים?
"26 מיליון דולר לבנק לאומי. אבל שווי המטוסים שלנו בהערכת שווי שהתקבלה בתוך תקופת הקורונה עומד על 55 מיליון דולר", מדגיש סירקיס. יש לציין כי הערכת שווי זו צפויה להוביל להפחתה בשווי המטוסים של ישראייר, שתוביל בתורה להפסדים חשבונאיים שתציג כנראה החברה במהלך 2020".
גם מיזוגים בין חברות התעופה הישראליות עדיין על הפרק לדבריו. "אנחנו מרוכזים בתפעול, בפתיחת העונה ובצורך האמיתי של השוק לאחד כוחות כדי לעמוד במשבר הבא, ואני בטוח ששוק ההון ימחה לזה כפיים", אומר סירקיס.
והרגולטורים יאשרו הפעם?
"בוודאות מוחלטת, תחת פיקוח כמובן על רמת המחירים".