מתווה חדש לחילוץ אל על, והמדינה בדרך להלאמה דה-פקטו: תתחייב לרכוש מניות בהנפקת החברה

החשש מקריסתה של חברת התעופה אל על צפוי להוביל להלאמתה דה-פקטו על ידי המדינה, שתשוב לשלוט בה 16 שנים לאחר שהופרטה בבורסה.

כך עולה ממתווה חדש שהציג משרד האוצר להצלת אל על, שבמסגרתו עשויה המדינה להזרים לחברה עד 150 מיליון דולר בהנפקת מניות. בתמורה צפויה המדינה לקבל לידיה מניות שליטה בחברה, שיועברו לידי נאמן.

גורמים באוצר אמרו כי המתווה החדש נועד למנוע אפשרות שהחברה תגיע להקפאת הליכים, זאת כיון ש"אתה לא יודע איך אתה יוצא מהקפאת הליכים והפחד הגדול שלנו היה שנושי החברה ישימו יד על המטוסים המשועבדים להם".

באוצר הוסיפקו כי "המטרה בכך היא להבטיח שתהיה תעופה ישראלית, ואם לא תהיה לנו לנו את אל על לא תהיה תעופה ישראלית. הדרג המדיני לא היה מוכן לקחת את הסיכון הזה ולא רצה להיות בסיטואציה שהקורונה הביאה לקריסה של חברה כמו אל על".

במסגרת המתווה החדש מוותרת המדינה על דרישתה מבעלי השליטה הנוכחיים של אל על, משפחת בורוביץ’ (באמצעות חברת כנפיים), להזרים הון לחברה - ובמקום זאת החברה תגייס את ההון הנדרש, בהיקף 150 מיליון דולר באמצעות הנפקת זכויות בבורסה תוך התחייבות של המדינה לרכוש את המניות עד למלוא היקף ההנפקה.

מדובר בהנפקה בהיקף גבוה יותר מהשווי הנוכחי של אל על העומד על כ-100 מיליון דולר (כ-330 מיליון שקל), כך שהבעלים הנוכחיים צפויים לאבד את השליטה בחברה אם לא ישתתפו בהנפקה.

המדינה מתכוונת לרשום את המניות על-שם נאמן תוך התחייבות למכור אותן בעוד מספר שנים. במקביל תעמיד המדינה ערבות לעד 75% להלוואה מופחתת בהיקף של 250 מיליון דולר שאל על תקבל מהבנקים - זאת לעומת ערבות של 82.5% להלוואה בהיקף של 400 מיליון דולר שהמדינה הציעה להעמיד במסגרת המתווה הקודם.

גם המתווה הנוכחי שמציע האוצר, ולמעשה מבטיח את עתידה של אל על, מותנה בהתייעלות מצד החברה. מדובר בהתייעלות שנתית בהיקף של 350 מיליון דולר, שתיעשה דרך פיטורים של כ-2,000 עובדים מתוך כ-6,500 עובדי החברה. בנוסף, דורש האוצר צמצום קווים, בהם כאלו שלא נפתחו עדיין או שנפתחו לאחרונה: טוקיו, שיקגו, סן פרנסיסקו, מנצ’סטר, דאבלין, ונציה, סופיה ועוד.

בנוסף, נדרשת אל על לצמצם את צי המטוסים שלה בכ-15 מתוך 45 מטוסים. המתווה הזה, בדומה למתווה הקודם שהוצג לחברה, מחייב את אל על להציג הסכם קיבוצי עם נציגות העובדים שלה - אתגר לא פשוט לאל על שמצויה במחלוקת מול נציגות העובדים, כולל מול ועד הטייסים.

"ההחלטה הנוכחית היא לא לאפשר לאל על, שהמדינה מחזיקה בה במניית זהב, לקרוס", אמר גורם באוצר. "הדרג המדיני לא רצה לאפשר לחברה שנושאת את לוגו דגל המדינה לקרוס ולגזול פרנסה מ-6,000 משפחות לפחות".

במכתב שהעביר האוצר להנהלת אל על, הוא נוקב במספר דרישות כתנאי לחילוץ החברה, ביניהן:
■ החברה תחתום על כלל ההסכמים הקיבוציים מול עובדיה.
■ מניות המדינה יופקו בידי נאמן שתמנה המדינה. יקבע מועד שבו הנאמן ימכור את המניות והאופן שבו הן יימכרו.
■ החברה לא תשתמש בתמורת הנפקת המניות לצורך הקדמת תשלומים או הקדמת לוח הסילוקין של הלוואות קיימות.
■ לצורך פירעון ההלוואה ישועבדו מניות בעלי השליטה למדינה ולבנק.
■ אל על תציג התייעלות נוספת של 50 מיליון דולר בשנה - להיקף כולל של 350 מיליון דולר.
■ אל על תגיע להסדר פריסת תשלומים עם המלווים ועם מחכירי המטוסים כך שיופחת סכום של 100 מיליון דולר בשנים 2020-2021.
■ לא יחולקו דיבידנדים, לרבות רכישות עצמיות של מניות, עד מועד סילוק ההלוואה.
■ יאסר ביצוע עסקה עם בעל עניין ללא אישור מראש של האוצר.
■ הפחתת שכר לחברי ההנהלה ויו"ר הדירקטוריון.
■ צמצום הטבות הנלוות, כולל הטסות החינם וטיסות מוזלות לעובדי החברה, למנהליה ולבני משפחותיהם.
■לא יבוצעו ההעלאות שכר לעובדים.

ההבדלים בין המתווים

המתווה הקודם לחילוץ אל על, שבבמסגרתו דרש האוצר הזרמה של 100 מיליון שקל מבעלי השליטה בחברה - לא רלוונטי למתווה החדש. המתווה הקודם, שדיבר על הלוואה בהיקף של 400 מיליון דולר בערבות גבוהה יותר של המדינה, נתקל בסירוב של הבנקים לאור הסיכון והחשיפה לכסף במצבה של אל על הממונפת בשיעור גבוה עקב עסקת ההצטיידות במטוסי הדירמליינר שלה.

מבחינת אל על, מדובר בהצעה שיהיה קשה לקבל - על אף שהיא מהווה חבל הצלה לחברה הקורסת, שבדוחותיה האחרונים פורסמה הערת "עסק חי" של רואי החשבון.
מצד אחד, החברה משוועת לעזרה כשהיא טוענת שאם לא תקבל סיוע כלשהי אין מנוס מלגשת להליך של פירוק. מצד שני, החברה ניסתה להימנע מהלאמה (למרות שחלק מציבור העובדים שלה בעד) כשהיא שאפה להגדיל את ערבות המדינה מ-82.5% ל-90% במודלים שהיא שאבה מסיוע שקיבלו חברות תעופה זרות מממשלותיהן.

לפי גורם באוצר, המתווה הנוכחי אינו משקף הלאמה במובן הטהור של המילה. כוונת האוצר, כך לפחות טוענים שם רשמית, היא להפקיד את המניות שהמדינה תקנה בידי נאמן שתפקידיו וסמכויותיו ייקבעו על ידי המדינה. בצורה זו, כך לפי האוצר, הנאמן יחזיק במניות לתקופה של שנתיים-שלוש ואז ימכור אותן למשקיעים, בתקווה שמחירן יהיה גבוה יותר מזה שיהיה להן במועד ההנפקה.

"עם הזרמת הון של 150 מיליון דולר לחברה יקטן משמעותית המינוף של החברה ובשנתיים הקרובות החברה תוכל לבסס את עצמה", אומר אותו גורם באוצר. הוא מדגיש, כי להבדיל מההצעה הקודמת (להלוואה של 400 מיליון דולר) שבה הרכב הבעלות לא משתנה - במתווה הזה שווי החברה יעלה משמעותית והבעלים הנוכחיים יכולים למצוא את עצמם מחוץ לחברה כשייכנס משקיע אחר, או גופים מוסדיים.

"באירוע של הנפקת מניות בצורה גדולה, ככל שהבעלים לא משקיעים הם מדוללים משמעותית ויכולים לאבד שליטה. המתווה הזה משקף את המצב שבו לבעלים אין מספיק כסף לשים כדי להציל את החברה". עוד מבהיר הגורם כי "הלוואה בתנאים הנוכחיים, ללא הנפקה, מסכנת את החברה ומעמיסות עליה עלויות מימון גבוהות בלי לחזק הון עצמי".

"נשים חומות סיניות"

באוצר מבטיחים כי למדינה לא תהיה כל מעורבות בניהול חברת אל-על - החברה לא תועבר לניהול רשות החברות הממשלתיות וחוק החברות הממשלתיות לא יוחל עליה.
"נשים חומות סיניות בין המדינה ובין הנאמן, שייבחר על פי קריטריונים ברורים", אמרו גורמים באוצר. "תוך שנתיים-שלוש המניות יימכרו. לאל על יש כיום תזרים מזומנים שלפיו היא יודעת להתגלגל לתקופה הקרובה. הנפקה שתתרחש בתוך כמה שבועות תגדיל את ההון לחברה ותשפר את תנאי ההלוואה מול הבנקים".

הגורם מבהיר, כי אל על תהיה מחויבת להתייעל: "לא קבענו מספר מפוטרים אלא את היקף ההתייעלות על פי מדדים שדומים לחברות תעופה אחרות בעולם".

ההנחיה להציל את התעופה הישראלית ובכללה את אל על הגיעה כאמור מראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ, שלנגד עיניהם עמד בין היתר מעמדה של אל על כחברה לאומית. "אם ההצעה הקודמת הייתה מסוכנת למדינה וטובה לבעלים, ההצעה הנוכחית טובה יותר למדינה ולחברה, ופחות טובה לבעלים הנוכחיים", ציינו אותם גורמים באוצר.