האקדמיה היא עדיין שער הכניסה להייטק. מנתוני דוח ההון האנושי שערכו בשנת 2019 עמותת Start-Up nation Central ורשות החדשנות, עולה כי 84% מהמגויסים החדשים למשרות ג'וניור במחצית הראשונה של 2019, הגיעו עם רקע אקדמי. ההערכות הן, כי בישראל יש מידי שנה מאות בעלי פוטנציאל ללימודים אקדמיים במקצועות ההנדסה ומדעי המחשב (כדוגמת מסלולי הנדסאים בסמינרים החרדים), אך הנגישות ללימודים אלו אינה קיימת עבורם, עקב שורה של חסמים.
ככלל, ניתן לחלק חסמים אלו לשלוש קטגוריות מרכזיות: חסמים הקשורים בתרבות ואורח חיים , למשל - לימודים ברמה אקדמית מקובלים ורצויים, אך לימוד במוסד אקדמי אינו מקובל; חסמים הקשורים במרחק פיזי ממוסדות לימוד ומרכזי עבודה בתעשיית ההייטק , למשל - מרכז החיים נמצא באזור גיאוגרפי שאינו משופע בהזדמנויות תעסוקה ולימוד, ומסיבות כלכליות, אישיות או קהילתיות, אין לפרט את האפשרות לשנות את מקום מגוריו; וחסמים הקשורים בפניות וזמן להשקיע בלימודים , למשל - אנשים שזקוקים לגמישות בשעות הלימוד, בכדי לשלב במקביל פרנסה. חסמים אלו מתעצמים בקרב אוכלוסיות מודרות, כדוגמת ערבים, חרדים, נשים וקבוצות גיל, ויוצרים מצב שבו אלפי אנשים עם יכולות גבוהות אינם רוכשים השכלה מתאימה.
ההשלכות לכך ברורות: אנשים אלו אינם משתלבים בתפקידי ליבה בהייטק, וההפסד למשק כפול: שוק העבודה מאבד כוח עבודה פוטנציאלי והצורך בתעשיית ההייטק בעובדים בעלי ידע עשיר ועמוק נותר (ואף מתעצם) מחד, ומאידך עובדים פוטנציאליים מאוכלוסיות שלמות נותרים מחוץ לעולם ההייטק והפוטנציאל הכלכלי הגלום בו.
תקופת הקורונה, המצריכה גמישות מצד כלל השחקנים בשוק העבודה, יצרה הזדמנות ייחודית להתנסות בפתרונות המשלבים מענה לחסמים האמורים, שעיקרם "לימודים מרחוק". אמת, למידה מקוונת אינה מתאימה לכל אחד, ובמובנים מסוימים לא תמיד מאפשרת את מרחב האפשרויות שלימוד פרונטלי מציע. ואולם, דווקא עבור האוכלוסיות המוחלשות נוצרה הזדמנות לצמצום פערים ומעבר מהפריפריה ההשכלתית והתעסוקתית למרכז הסטארט-אפניישן, באמצעות מערך לימודים מקוון ברמה אקדמית, נגיש (פיזית וכלכלית) ומותאם לצורכי התעשייה. מערך כזה הוא רכיב מפתח בהרחבת מענה לצורכי פיתוח ההון האנושי בשוק התעסוקה בהייטק.
בתמצית, לימודים מקוונים ברמה אקדמית מאפשרים התמודדות עם האתגרים עליהם עמדנו לעיל: מהקושי הפיזי להגיע לכתה והצורך להצמד לשעה ספציפית כדי לצרוך את התוכן הלימודי, ועד האפשרות לרכוש ידע שווה ערך לתואר אקדמי (כולל אקרדיטציה מתאימה ממוסדות אקדמיים), מבלי שיש חובה ללמוד פיזית במוסד אקדמי אחד במסלול קבוע, שלכשעצמו אינו תמיד עונה לצורכי שוק התעסוקה הדינאמי. העקרונות הללו כבר מיושמים היום בשורה של הכשרות אקדמיות ומקצועיות (כדוגמת קורסים און ליין של האוניברסיטאות המובילות בעולם וקורסים בפטלפורמות שונות, כדוגמת קמפוס IL או גופי הכשרה מקצועיים פרטיים), ופורצים את הדרך לאלפי אנשים לרכוש השכלה ברמה גבוהה ומותאמת לצורכי השוק. הפתרון של למידה מקוונת אינו מושלם, אבל הוא זמין ומאפשר כבר בטווח הקרוב לקצור פירות.
בכדי שהחסמים יהפכו למקפצה ויאפשרו פריצת דרך בהכשרות הון אנושי בהיקף משמעותי, נדרש שיתוף-פעולה בין מעסיקים - שיסכימו להכיר באקרדיטציה של למידה המקוונת גם לא במסגרת תואר כולל ממוסד לימוד יחיד (כפי שקורה כבר היום בחברות מובילות במשק); של מתווי המדיניות - שייצרו תמריצים לקידום הלמידה המקוונת; ושל הסטודנטים - שיוכיחו שלימוד מקוון מאפשר להם לצאת ללימודים ברמה גבוהה ולהתגבר על החסמים הקיימים כיום. כיוון שתקופת הקורונה אילצה גם את האוכלוסיות השונות ליצור עבור עצמן הזדמנויות באמצעות לימודים מקוונים, נולדה הזדמנות כמעט חד פעמית לקדם את התהליך באמצעות שלושת הגורמים האמורים.
בימים אלו אנו חוזרים אט אט לשגרה וכל שנותר כעת הוא לפעול כדי כדי לנצל את פוטנציאל ההזדמנויות שהוצגו בתקופת הקורונה, והלימודים המקוונים יקבלו תנופה משמעותית כך שלא נחזור לאחור. המפתח הוא לדעת כיצד למנף את לימודים מסוג זה ככלי מרכזי בצמצום הפערים, ולהשתמש בהם כפריצת הדרך לתחום ההייטק עבור אוכלוסיות מוחלשות.
הכותבת היא סמנכ"לית אסטרטגיה ב- Scale-Up מבית StartUp Nation Central, חל"צ מתמחה בפיתוח ויישום של מודלים לפיתוח הון אנושי בתעשיית ההייטק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
