נטוורקינג בעידן הקורונה: המנהלים מתייעצים עם עמיתים ויריבים כיצד להתמודד עם המגפה

מנהלים שמחפשים איך לחסן את מפעליהם מפני הקורונה, או רוצים לדון בהצעות למלחמה בנגיף עם מישהו, פונים יותר ויותר לקבוצה אחת של יועצים - עמיתים ואף מתחרים שלהם בעסקים.

לפני המגפה, שיחות בין בכירים היו אולי על גולף, תרבות או ניהול. כעת השיחות, המקוונות בדרך כלל, הן איך למנוע הידבקויות כאשר הכלכלה נפתחת, ואיך המגפה שינתה את העסקים.

רשתות תמיכה של בכירים צצו במקרים רבים במגזרים ספציפיים, לעיתים על גבי חוגים חברתיים קודמים. החברים בהן מחליפים ביניהם מרשמים להרחקת הנגיף, דנים בשינויי מדיניות של המפקחים, שואלים על ההשלכות של עבודה מהבית, ותורמים רעיונות של סיוע לקהילה.

אמיליו הררה, סמנכ"ל הפעילות של יצרנית הרכב קיה מוטורס אירופה, סיפר שבפגישה שהתקיימה ב־29 באפריל עם בכירים של רפסול, חברת האנרגיה הספרדית, השיחה התמקדה בטיפים להתאמת העסקים למגפה. "יש לי הרבה קשרים עם מנכ"לים בתעשיות אחרות. זה פחות או יותר מה שכולם עושים כעת", הוא אמר.

שיחות וידאו קבועות

מאז שהקורונה הגיע לאירופה בינואר, ג'ובאני ליבראני, מנכ"ל חברת הביטוח ג'נרלי בגרמניה, קיים שיחות וידאו קבועות עם מנכ"לים אחרים על הנגיף.

כאשר 9,000 עובדיו עובדים מהבית כבר למעלה מחודשיים, ליבראני אמר שקשר קבוע עם שותפים עסקיים הוא חשוב - כמו שיחות עם חברות תעופה על בעיות לוגיסטיות ועם הרגולציה כדי לטפל בנושאי מדיניות. אבל הוא גם משתמש ברשת המנכ"לים האישית שלו כדי לדון בהשלכה הרחבה של הנגיף על הכלכלה והעסקים, ובאסטרטגיות ספציפיות של ניהול המצב.

"אחרי ששלחנו את העובדים שלנו לעבוד מהבית, הרבה ידידים מנכ"לים שלי התקשרו אלי כדי ללמוד איך עשינו את זה. יש הרבה נטוורקינג בקבוצת ג'נרלי, כמובן, אבל עם מנכ"לים של חברות אחרות זה יותר עניין של קשרים אישיים", הוא אמר.

כמה מאנשי הקשר שלו הם מנכ"לי פיאט קרייזלר באירופה וחברת האנרגיה האיטלקית Eni. אחד הנושאים שבהם הם דנים הוא איך תיראה השגרה החדשה אחרי שמגפת הקורונה תחלוף. "אני לא בטוח שנחזור לשגרה הקודמת", אמר ליבראני. "אנחנו מנסים למצוא דרך חדשה של עבודה בתעשיית הביטוח, שלא מסתמכת על משרדים גדולים".

פניות ממתחרים

במרץ, פולקסווגן הוצפה בפניות של חברות אחרות, כולל מנהלי טויוטה בארה"ב, אחרי ש"וול סטריט ג'ורנל" דיווח על ספר ההדרכה הפנימי של פולקסווגן, שפירט 100 אמצעים להגנה על המפעלים העולמיים שלה מפני הנגיף.

בתגובה אפשרה החברה כניסה חיצונית לאתר פנימי שלה, שהוקם כדי להסביר את אסטרטגיית המאבק בנגיף ולפרט את הנהלים האופטימליים. החברה פתחה את האתר ל־40,000 הספקים שלה, ולכמה יצרניות רכב יריבות. מאז, ספר ההדרכה הזו הורד מהרשת יותר מ־120 אלף פעמים על ידי אנשים מחוץ לחברה.

אנדריאס טוסטמן, חבר דירקטוריון החברה שאחראי על הייצור העולמי, השתמש ברשת העסקים החברתית לינקדאין כדי להפיץ את המסמך.

המגמה הזו קיימת גם במגזר הטק התחרותי מאוד. היריבות אפל וגוגל משתפות פעולה בפיתוח מסגרת ליישומי מעקב אחרי מגעים של נשאי הנגיף. המערכת הזו רושמת מתי משתמשי טלפונים חכמים התקרבו למישהו שאובחן מאוחר יותר כנשא קורונה. מנכ"ל אלפאבית סונדאר פיצ'אי אמר בשבוע שעבר לאתר Wired שהוא דן בפרויקט ישירות עם מנכ"ל אפל, טים קוק. דבר שהיה נשמע דמיוני רק עד לפני שבוע.

החומות ירדו בטק

ז'קלין גישלאר, סגנית נשיא בכירה וסמנכ"לית מידע בסיסקו סיסטמז, אמרה ש"החומות בהחלט ירדו בהשוואה למה שהן היו. אנחנו משתפים בכל דבר כעת".

גם קבוצות קיימות של מנכ"לים, פוליטיקאים בעולם ובכירים נוספים, כמו הפורום הכלכלי העולמי, עוסקות במאבק משותף נגד הנגיף. בפברואר, הפורום הכלכלי, שמארח את כינוסי דאבוס השנתיים בשווייץ, הקים את "פלטפורמת הפעולה קורונה" עם 35 קבוצות עבודה נפרדות שמטפלות במגוון רחב של נושאי כלכלה, בריאות ומדיניות.

באותה תקופה שרר מחסור בציוד רפואי בארגוני בריאות באירופה ובארה"ב, כולל מטושים לבדיקות חשודים בהידבקות. הבעיה הייתה שרוב המטושים בעולם היו מתוצרת של שתי חברות קטנות, האחת במדינת מיין והשנייה בצפון איטליה. הביקוש עלה בהרבה על יכולת הייצור, והמפעל באיטליה עמד להיסגר בגלל הסגר שהוטל שם.

המצב היה כה קודר, שחיל האוויר האמריקני הטיס לאיטליה מטוסים באמצע מרץ כדי להעמיס תיבות של מטושים ממפעל הייצור היישר לבתי חולים בארה"ב. ריק פאלופ, מנכ"ל דסקטופ מטאל, יצרנית מדפסות תלת ממדיות, זוכר שהוא מרט את שערות ראשו בשיחת וידאו עם יצרנים רגילים, שהסבירו שהם יוכלו להרחיב את יכולת הייצור בתוך שנה.

שיתוף פעולה נדיר

מומחים רפואיים מהרווארד שהשתתפו באותה שיחת וידאו התקשרו לפאלופ כדי לבדוק את האפשרות של הדפסת מטושים וציוד רפואי בקצב מהיר. כעבור כמה שבועות, פאלופ גייס "פלנגה" אנשים בתעשייה שרצו וחשבו שהם יוכלו לפתור את הבעיה. בסוף שבוע אחד, בשיתוף פעולה עם צוות מומחים רפואיים מהרווארד, צוותי תכנון מכמה חברות הצליחו לסנן 200 הצעות שונות למטושים מודפסים.

בתוך כמה ימים הודפסו המטושים הראשונים, ובתוך חודש הם היו זמינים בשוק המסחרי. "מה שיש לנו היום זה קנה מידה תעשייתי", אמר פאלופ. "חמישה מוצרים מסחריים ארוזים בנפרד אחרי חיטוי. העברנו מיליונים מהם למאות בתי חולים".

בכיר ביחידת מדפסות התלת־ממד של HP, פיליפ יונג, אמר ששיתוף הפעולה שהוא ראה היה נדיר. "זה היה משהו ייחודי שנבע מהמגפה ומהצרכים שלה", הוא הוסיף.