מפיק חתונה ממבט ראשון: "אני מקוצץ עד לרמה שבה אני שואל עצמי האם כל זה שווה בסופו של יום כלכלית"

ביום שבת הגיעו חמישה מתוך ששת הזוגות של העונה השלישית של חתונה ממבט ראשון לשלב ההחלטה. אמנם, יחסית לציפיות הרייטינג של הפרק היה מאכזב, אולם בקשת יכלו לסכם בסיפוק עונה שלישית מוצלחת, שהניבה רייטינג ממוצע גבוה לפרק, והפכה גם הפעם את גיבורי התוכנית לבני בית במשפחות רבות בישראל.

היום ההצלחה של התוכנית נתפסת כמובנת מאליה, אבל כשאסף גיל, בעלי גיל הפקות המפיקה את התוכנית, ייבא את הפורמט לארץ, כולם חשבו שהוא משוגע. אמרו לי "יצאת מדעתך", הוא נזכר, "מי ירצה להשתתף בתוכנית כזאת. ועוד בישראל? נראה לך שמישהו יסכים לשתף פעולה עם הפורמט הזה?".

היום לכולם ברור לא רק שהתוכנית עובדת, אלא גם איזה זיווגים מתאימים. "אנשים אומרים לי - זה ברור מאליו שאריק ודובי לא מתאימים, אבל מה זה ברור מאליו? שום דבר לא ברור לפני שעשית את זה".

 אסף גיל. "השקעתי בתוכניות מאות אלפי שקלים יפים" / צילום: איל יצהר

נתוני הרייטינג מחמיאים וגיל מרגיש בעונה הנוכחית שהקהלים התרחבו, "אולי גם בזכות הקורונה, יותר גברים צפו. זאת תוכנית טובה ומרתקת, יש בה אלמנט 'בינג'י' של סיפור בהמשכים, ומי שבא בדרך כלל נשאר. פורמט ריאליטי הוא לא תכלית העניין. השאלה היא לא איזה פורמט, אלא איך עושים. אנחנו שמים דגש יותר חזק על דברים שחשובים לנו. יש התפתחות שאנשים עוברים שמתרחשת מטבע הדברים ולא יזומה על ידינו, כי הם נכנסים לסיטואציה - מחול שדים שאי אפשר להימנע ממנו. וככל שמתעדים את זה באינטיליגנציה רגשית ובצורה מעודנת ולא בוטה כך גם נראה התוצר".

אז איך התוצר ביחס למדינות אחרות?

"עשינו את זה יותר מיינסטרימי יחסית לרוב מדינות העולם. כשניתחנו את הפורמט קשת החליטו שמה שאנחנו עושים בתוכנית זה לצייר סיטואציה שלכל אחד יש משהו להגיד עליה. כל אחד הוא מומחה מטעם החיים שלו בזוגיות ובאהבה. ומובן שכל הקלפים נטרפים ובתוך פרקי הפולו אנשים יופתעו. בהרבה תוכניות המשתתפים באים מסיבה אחת והסיפור שההפקה רוצה לספר הוא אחר. בהישרדות הרוב באים כדי להתפרסם, או לזכות במיליון שקל. אבל זו לא המטרה של ההפקה. זאת אחת התוכניות היחידות שיש זהות אינטרסים מוחלטת בין ההפקה, המומחים, המשתתפים והקהל - כולם רוצים שזה יעבוד. שיקרה משהו. הזעם העיקרי של אספסוף הטוקבקים זה משתתפים שמחבלים לכאורה בזוגיות. הקהל רוצה שהפנטזיה הרומנטית תתממש. לכן השלב הכי קריטי עבורנו זה לא ללהק אנשים שלא באמת ובתמים רוצים קשר רומנטי. כי זה הפח הכי גדול שאנחנו יכולים ליפול בו".

האם בתוכנית מיינסטרים יש סיכוי שנראה זוג גייז?

"אני גיי ואי אפשר לחשוד בי בהומופוביה. החלום שלי שיהיו זוג גייז או לסביות. אני חושב שהציבור יכול להכיל את זה ומבחינתי זה חשוב, כי אהבה היא אהבה. ניסינו בעונה הקודמת ללהק וזה לא צלח, כי יש בעיה במימוש. המיונים לפני שמגיעים למומחים זה תהליך מטורף של אלפי מועמדים. אנחנו ממיינים בהפרדה מגדרית כדי למנוע מצב שבו שני משודכים יכירו. אבל ליהוק גייז הוא אינדיבידואלי, לא קבוצתי, וכלכלית יש לזה משמעות מטורפת. בנוסף, הקהילה מאוד מצומצמת בישראל ויש רמת היכרות גבוהה דרך אפליקציות. לכן, הסיכוי שהזיווג לא יכיר את המזווג אפילו דרך האפליקציה נמוך. הסיכוי היחיד זה לאתר אנשים שחזרו לארץ או שסיימו מערכת יחסים ארוכת שנים והם לא מוכרים באפליקציות. זה לא קיים כרגע בתקציב. יש טענות על למה אנחנו לא עושים קהלים אחרים כמו נכים, שמנים ואתיופים כדומה. אנחנו לא מבטלים אנשים על סמך מראה חיצוני. את האנשים אנחנו בוחרים לפי עד כמה הם רוצים מערכת יחסים ואם הם בוגרים מספיק. הסיבה לכך היא שהמפתח הוא בזיווג. אנחנו מביאים קאדר של אנשים והמומחים מתחילים לבחון אותם, ופרמטר חשוב זה מה הם מחפשים, חיצונית ופנימית.

"אז יש מקרים כמו רוני, שציינה שהיא רוצה גבר גבוה ממנה, אבל אנחנו זיווגנו לה את נועם. הרגשנו שבמקרה הספציפי זה לא יהווה מכשול בל יעבור לקשר, לכן לקחנו סיכון. דברים שלא יעבדו, ריבים וקונפליקטים - תמיד יקרו, לא צריך להתאמץ בשבילם. הקושי הוא לייצר זוג בר-קיימא. אני לא נלחם את מלחמת השוויון החברתי. אם תבוא שמנמונת ותבקש גבר שמנמן והפוך - הלוואי. רק שהרבה פעמים הגיקים השמנמנים רוצים בר רפאלי והשמנמנות רוצות בראד פיט. אנחנו לא מלהקים לפי עדות או דמויות צבעוניות, אנחנו מלהקים פוטנציאל לזיווג והמומחים מזווגים. הפוקוס שלנו הוא על לייצר זיווג, לא רב-תרבותיות. גם דתיים זאת בעיה גדולה כי עיקר הצילומים מתבצעים בסופ"ש. אנחנו לא מונעים מאנשים את חייהם הרגילים ולכן מצלמים בערבים ובסופי שבוע, דתיים אי אפשר לצלם בסופ"ש ולכן לא יהיה מספיק חומר לספר את הסיפור".

עד כמה עושים מניפולציות על הצופים?

"המניפולציות העריכתיות הן מינוריות. זאת אחת ההפקות היחידות שעשיתי ושאף פעם אין לנו שמץ של מושג מה יקרה בה. המומחים משתמשים במיטב הכלים שברשותם אבל אף אחד מהם לא שדכן מקצועי. לעיתים אני, כצופה מהצד, אומר 'וואלה, זה יעבוד' ומתבדה לחלוטין, וההיפך.

"מניפולציות מבחינת יצירת הסיפור? אנחנו לא זקוקים לזה. יש תהליך שמונע מתוך עצמו ולא צריך להתערב בו. אם הייתה לי עונה שמורכבת משישה זוגות שכולם ניר והגר היינו יוצאים מדעתנו. הטעות האופטית של מי שצופה בתוכנית זה המחשבה שניתן היה לצפות שבין ניר והגר יהיו המון קונפליקטים ואילו נועם ורוני יעבדו, אבל כלום לא ברור לגמרי".

חתונה ממבט ראשון והישרדות הן עתירות תקציב וצריך טלוויזיה מסחרית חזקה כדי להכיל אותם. האם בתקופה הקרובה השוק בארץ יוכל להחזיק אותם?

"זו סוגיה קשה ומטרידה. זה עניין של היצע וביקוש. יש ביקוש מטעם הקהל לתוכניות כאלה, אבל זה קשור גם לאווירת התחרות שיש או אין. אני מוטרד ממצבה של רשת וחשוב לי שרשת תצליח ותחזיק מעמד כגוף חזק, כי בלי רשת חזקה שוק הטלוויזיה יהיה קטסטרופאלי בלי קשר לקורונה. אם חלילה יהיה רק ערוץ מסחרי אחד, זאת סיטואציה שאף אחד, כולל קשת, לא רוצה. יש טלטלה גדולה בשוק. אני חווה קיצוצים קשים בכל ההפקות שלי, שרובן הפקות מצליחות כמו מאסטר שף, הכרישים, וחתונה ממבט ראשון. אני מקוצץ עד לרמה שבה אני שואל עצמי האם כל זה שווה בסופו של יום כלכלית. זו תקופה קשה".

לאן השוק הולך?

"שאלת המפתח היא רשת. אם רשת לא תשרוד בצורה מכובדת, עם יכולת כלכלית לייצר תכנים שייצרו תחרות מול התוכניות של קשת, מי שיסבול זה לא רק אנחנו - זה ישורשר לצופה. אנחנו ניזונים ממצב הערוצים. ואם הם לא רוצים להניק לעגל אין מה לינוק. המשמעות ברורה".

והאופציה להתמקד בערוץ של חדשות ואקטואליה?

"זה לא הפתרון. זה כבר היה במודל של ערוץ עשר מול ערוץ 2. זה מצב לא טוב כי נוצר שוק בלי תחרות אמיתית. ערוץ חדשות ינציח מצב של ערוץ עם ממוצע רייטינג בפריים של 8%-10% וערוץ עם ממוצע פריים של 25%".

למפיקים חשובים שני ערוצים שמייצרים תוכן יקר. אבל אולי הצרכן לא צריך תחרות אלא תכנים משלימים?

"יש מספיק ערוצים ופלטפרמות שלמים שיש להם מנדט לעשות אקטואליה ודוקו. זה לא ערוץ ברודקאסט מסחרי. וככל שתהיה תחושה בין הערוצים שנלחמים על כל ערב, כך איכות המוצר תשתפר והשוק יהיה תחרותי בכל מובן. גם של כסף".

הקורונה סגרה לכם גם את השווקים בחו"ל.

"יש מצב עולמי, לא ישראלי, ושוק הטלוויזיה הוא עוד שוק שנפגע. להערכתי יהיה פה קשה מאוד לשרוד ואני לא בטוח שכל חברות ההפקה יצליחו. ראינו במהלך המשבר שהפקות נעצרו והוקפאו, גם כי אי-אפשר היה לצלם בגלל המגבלות, אבל גם בגלל שהיה פחות צורך, כי החדשות נמשכו הרבה זמן, והיה פחות זמן לתכנים אחרים.

"גם הערוצים סובלים סבל רב מכך שיש פחות דרישה לפרסום; וכשיש פחות כסף בשוק אז אף אחד לא יכול להרוויח. האם זה הגיוני היום למישהו לקנות את רשת ולקוות להרוויח שם כסף? לא בטוח. צריך מישהו עם כיסים עמוקים ואינטרסים לא כלכליים כדי לבצע מהלך כזה, ואני לא משוכנע שיש אנשים כאלה בעולם שאחרי הקורונה".