משבר הקורונה, שהיכה במלוא עוזו במשק הישראלי ובכלכלה הגלובלית החל במרץ האחרון, חתך כמעט לגמרי את הרווח המצרפי של חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל ומקס ברבעון הראשון של 2020. בסיכומו של הרבעון, ישראכרט היא היחידה בין שלוש החברות שעדיין מציגה רווח נקי מפעילות, בהיקף של כ-10 מיליון שקל. מקס עברה לאיזון בשורה התחתונה מפעילות, ורק הודות לרווח חד-פעמי, רשמה את הרווח הגבוה בשוק - 47 מיליון שקל.
מולן ניצבת חברת כאל, שנמצאת בבעלות הבנקים דיסקונט והבינלאומי, שהיתה הראשונה לפרסם את דוחותיה הרבעוניים ושעברה להפסד של 7 מיליון שקל, אף שדווקא רשמה את הגידול הכי חד בנתחי השוק ממחזורי העסקאות באמצעות כרטיסיה וממספר הכרטיסים הפעילים. זאת, בין השאר, כתוצאה ממהלך אסטרטגי שעשתה לזכייה במועדוני לקוחות נחשבים, ובהם מועדון שופרסל, מצד אחד, וזה של חברת התעופה אל על, שנקלעה לקשיים. אגב מועדון "פלייקארד" עם אל על, גם כאל וגם ישראכרט דיווחו כי אין צורך עדיין למחיקה בגין פעילות המועדון, למרות הקשיים האדירים שחווה חברת התעופה.
תוצאות חברות כרטיסי האשראי ברבעון הראשון
הרבעון הראשון של 2020 נחלק לשניים מבחינת חברות כרטיסי האשראי: תחילת רבעון חיובית מאוד, עם המשך מגמת הצמיחה מ-2019, וסופו של הרבעון, שהביא עמו את משבר הקורונה, שגרם לקיטון חד בפעילות הליבה של החברות כספקיות אמצעי תשלום מרכזי ולהפסדים נוספים, וגם חתך בתוצאות מנוע הצמיחה החדש ששלוש החברות מייעדות לעצמן - מתן אשראי חוץ-בנקאי.
0.7% - זהו שיעור הגידול, המינורי בעיקרו, בהכנסות המצרפיות של שלוש חברות כרטיסי האשראי ברבעון הראשון, שהסתכמו בכ-1.31 מיליארד שקל. הגידול הסמלי למדי בהכנסות נובע מקיטון של 3.6% בהכנסות מכרטיסי אשראי - הפעילות המרכזית והמסורתית של חברות אלה - לסכום של 977 מיליון שקל, בצל קיטון בביצוע עסקאות באמצעות כרטיסי אשראי החל ממועד הטלת המגבלות על התנועה ועל פתיחת העסקים במהלך מרץ.
בסיכומו של רבעון עמד מחזור העסקאות באמצעות כרטיסי האשראי על סכום של כ-86.7 מיליארד שקל - גידול של 2.8%, המורכב מצמיחה חדה בהרבה בחלק הראשון הרבעון, וירידה בהמשכו. כמו כן, מספר הכרטיסים הפעילים של שלוש החברות צמח ברבעון הראשון ב-0.2% בלבד, ל-9.15 מיליון כרטיסים. ביחס לרבעון הראשון ב-2019, מספר הכרטיסים הפעילים גדל ב-4.4%.
מול הקיטון הניכר בהכנסות מכרטיסי אשראי, שלוש החברות רשמו גידול של כ-16.9% בהכנסות מריבית, שהסתכמו בכ-332 מיליון שקל, כשאצל כל השלוש מדובר על גידול בשיעור דו-ספרתי. למעשה, ההכנסות מריבית הן מנוע צמיחה עיקרי של שלוש החברות, ולמרות הגידול בהן, לאו דווקא מדובר ברבעון טוב מבחינת החברות בהקשר זה.
186 מיליון שקל - זהו ההיקף השקלי של הגידול בהוצאות המצרפיות של שלוש חברות כרטיסי האשראי בגין הפסדי אשראי ברבעון הראשון השנה. גידול זה משקף זינוק של 204% בשורה זו, מסך הוצאות בגין הפסדי אשראי של 91 מיליון שקל ברבעון הראשון ב-2019, לסך הוצאות מצרפי של 277 מיליון שקל. למעשה, סכום זה מסביר את רוב ההרעה בשורה התחתונה מפעילות המצרפית בענף, שהצטמקה ברבעון הראשון ב-136 מיליון שקל, כשבשקלול ההכנסה החד-פעמית של מקס משופרסל, מדובר בקיטון של כ-51 מיליון שקל ברווח הנקי המצרפי.
השינוי האמור לא ייחודי לחברות כרטיסי האשראי. ברבעון הראשון של 2020 הבנקים נערכו להרעה ניכרת בהחזרי האשראי של הציבור, עם גידול יוצא דופן של 674% בהוצאות בגין הפסדי אשראי, שהסתכמו בסך הכל בכ-2.92 מיליארד שקל שנגרעו מהשורה התחתונה. כ-81% מהוצאות הבנקים ברבעון הראשון בגין הפסדי אשראי היו בהפרשות קבוצתיות - מה שנתפס כצעד מגננה לקראת הפסדי אשראי שכנראה יבואו, אבל עדיין לא נרשמו.
המציאות הזאת, שהתווספה לה עצירה חדה במחזור העסקאות בכרטיסי האשראי בסוף מרץ והרעה מיידית שכבר קרתה קודם בהחזרים של חלק מתיק ההלוואות, עולה גם מדוחותיהן של שלוש חברות כרטיסי האשראי, שעד לשנה שעברה היו חלק אינהרנטי מעולם הבנקאות בישראל, כששתיים מהן (ישראכרט ומקס) נהפכו ב-2019 לעצמאיות ולמתחרות ישירות בבנקים.
בסך הכל, כל השלוש רשמו בדוחותיהן לרבעון הראשון גידול ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי, שנבעו ממחיקות שכבר בוצעו ומהפרשות בגין הפסדי אשראי שצפויים לבוא.
1.4% - זהו שיעור הגידול ביתרות תיקי האשראי החוץ-בנקאי הצרכני והמסחרי של שלוש חברות כרטיסי האשראי ברבעון הראשון של 2020, ביחס לסוף 2019. כך, בסוף הרבעון עמד סך תיק האשראי לבתי עסק וללקוחות פרטיים על קצת יותר מ-18 מיליארד שקל, לעומת קצת פחות מ-17.8 מיליארד שקל בסוף 2019. אגב, בסוף הרבעון הראשון ב-2019 עמד סך יתרות האשראי העסקי והפרטי בשלוש החברות על כ-16.4 מיליארד שקל, כך שמאז מדובר בגידול ניכר של 10.2% בשורה זו.
ואולם, הגידול בסך יתרות האשראי שהעמידו חברות כרטיסי האשראי נכון לסוף הרבעון הראשון, אינו מגמה גורפת. למעשה, סך תיק האשראי הצרכני גדל מתחילת 2019 ב-3%, לסכום של 15.5 מיליארד שקל. מקס גדלה הכי מעט בהקשר זה, בעוד שבתיק האשראי לעסקים קטנים, האשראי המסחרי החוץ-בנקאי, היתרות בתיק המצרפי הצטמקו בשלושת החודשים הראשונים השנה בכ-7.1%. לא רק זאת, יתרות האשראי המסחרי קטנו ב-15.4% ביחס למצבן בסוף הרבעון הראשון ב-2019.
אגב, סביר להניח כי נראה גידול בשורה זו בהמשך השנה, בשל כך שחברות כרטיסי האשראי, כמו הבנקים, לוקחות חלק בקרנות הסיוע בערבות המדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.