קבוצה של משקיעים בפרויקטי הנדל"ן בברלין שיזם איש העסקים עדי קייזמן מתכוונת לפנות בימים הקרובים ליחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל, ולהגיש תלונה נגד קייזמן. זאת, בטענה כי נפלו קורבן להונאת נדל"ן שרקם, מצגים כוזבים שהציג ומעשי רמייה נוספים שביצע איש העסקים. במקביל, נדמה כי קייזמן הולך ומסתבך בהליכים משפטיים אזרחיים שנקטו נגדו משקיעים ושותפיו העסקיים בעבר.
ל"גלובס" נודע כי קבוצת המשקיעים שכבר השלימה את חיבורו של מכתב התלונה אשר יועבר בקרוב ליאח"ה, מונה כ-20 משקיעים הסבורים כי קייזמן ואנשים נוספים עמם התקשר הוציאו לפועל מעשי הונאה שפגעו בעשרות, אם לא מאות, משקיעים.
בנוסף לתלונה האמורה, ממשיכים להופיע עוד ועוד משקיעים בפרויקטים שהובילו חברות הנדל"ן הגרמניות של קייזמן, הנחושים להחזיר לעצמם את מיליוני השקלים שלטענתם הפסידו כתוצאה מהתנהלותו הנפסדת לשיטתם של איש העסקים.
חלק מאותם משקיעים המתכוונים לפתוח בהליכים משפטיים נגד קייזמן, אף פנו לעו"ד גיא הרשקוביץ ממשרד הרשקוביץ ושות', מי שמייצג בני זוג שהגישו לפני כחודש תביעה נגד קייזמן על סך של כ-4 מיליון שקל בטענה כי "בחוסר זהירות וברשלנות רבתי, ולמרות שהציג עצמו כבעל ניסיון ומומחה בביצוע פרויקטים בברלין, הפקיר עדי קייזמן לחלוטין את ענייניהם של התובעים שרכשו מהחברות בבעלותו דירות בברלין, לא טיפל בענייני התשואה המובטחת, ניהל באופן כושל את הדירות, ושיקר לתובעים".
מחיר מופקע
הסיפורים שאותם מתארים כ-20 משקיעים שונים אינם דומים זה לזה. באחד המקרים שבהם מטפל הרשקוביץ, טוען משקיע כי לאחר שרכש דירה באחד מהפרויקטים וקיבל את הרושם כי השקעתו מניבה תשואה, ביקש לרכוש דירה נוספת להשקעה. בתגובה, לטענתו, הציע לו קייזמן להחזיר לו את הדירה, ותמורתה לקבל זכויות בנכס משובח יותר שאמור לדברי קייזמן להשיא תשואה גבוהה באופן משמעותי. או אז, מספר אותו משקיע, ביטל קייזמן את העסקה הראשונה והחזיר לבעלותו את הדירה, ותמורת הערך הנומינלי בלבד של הדירה שהעניק לו קייזמן "קיבל" דירה אחרת במחיר שהתברר כמופקע.
במקרה אחר שמתעתד להגיע בקרוב לפתחו של ביהמ"ש, מספר משקיע כי קייזמן סיפר לו שהוא יכול להשקיע באמצעותו בדירה הנמצאת בקומת מסחר של בניין בברלין, שם יוכל לפתוח בית בושת שיכניס לו סכומי כסף רבים. עסקה זו, לפי הטענה, נחתמה במארס 2020 - זמן קצר בלבד לפני שעזב קייזמן את ישראל ועבר להתגורר בלוס-אנג'לס.
מבול תביעות
קייזמן מתמודד בחודשים האחרונים עם מספר הליכים משפטיים שננקטו נגדו בסמוך לעזיבתו המהירה את ישראל לארה"ב בשיאה של מגפת הקורונה. באחד מההליכים האלה, רמזו התובעים כי הסיבה לעזיבה של קייזמן עשויה להיות קשורה ל"ידיעות שהתגלו לתובעים, אשר הלכו והצטברו בעת האחרונה לכדי חששות ממשיים, כי קייזמן והחברות שבבעלותו מבריחים נכסים וכי הם לקראת חדלות פרעון".
הליך משפטי נוסף שעמו מתמודד קייזמן בימים אלה הוא זה שהגישו נגדו מולי ליטבק ואחותו ד"ר ענת לוין, מי שהיו עד לא מכבר שותפיו העסקיים וחבריו.
במסגרת כתב התביעה על-סך 5.9 מיליון שקל שהגישו נגד קייזמן בטענה כי הוא לא עומד בחוזה שחתם עמם בטרם השקיעו את כספם בפרוייקט "וורבנה" הכולל 1,200 דירות, הוצג גם מסרון ששלח קייזמן לליטבק, שבו הוא מספר על מצבו הכלכלי העגום. "לצערי אני לא במצב שאני יכול לחלץ אותך מהעסקה. לא כי אני לא רוצה. כי אני לא יכול. אתה לא מבין את ההידרדרות העסקית שלי בשנתיים האחרונות, והניסיונות שלי להציל את העסק", כתב קייזמן לליטבק כשהאחרון ביקש ממנו את כספי השקעתו בחזרה, בהתאם לחוזה.
מוקדם יותר החודש חשף כתב "גלובס" אסף אוני את זהותו של מי שלקח לידיו לאחרונה את השליטה בקבוצת החברות הקשורות לפעילות הנדל"ן של עדי קייזמן בברלין - איש העסקים משה בר שלטון. בשיחה עם "גלובס", סיפר בר שלטון כי רכישתו נעשתה "רק כדי להציל את ההשקעה שלי ושל שותפים נוספים בפרויקטים שקייזמן הכניס אותנו אליהם לפני כשנה, באמצעות חברות ושותפויות גרמניות". זאת, בניגוד למה שהציג קייזמן למשקיעים בנוגע למטרת הרכישה.
שיטת ההשקעה של קייזמן, אחד מאנשי העסקים הישראלים הראשונים שזיהו את הפוטנציאל הנדל"ני של ברלין, עובדת לרוב באופן הבא: חברה גרמנית בה מחזיק קייזמן בשרשור נוטלת הלוואה כדי לקבל אופציה לרכישת בניין שלם.
האופציה מעניקה לחברה תקופת זמן מסוימת קצרה של כחצי שנה, במהלכה היא אמורה לגייס את הכסף לטובת רכישת הבניין. בתקופת זמן זו שיווקה החברה הגרמנית את הדירות במחירים נמוכים ממחירי השוק, לישראלים שקנו אותן מבלי לבקר בהן, וכך גייסה את הכסף. היא גם שמרה לעצמה לרוב את זכויות הבנייה על הגג, שהיו שוות הרבה בברלין עד שהעירייה עצרה אותן בהדרגה בחלק השכונות - ואז התקדמה עם תהליך החלוקה.
חשוב לציין כי בלא מעט מקרים, בתוך שנתיים או שלוש הייתה למשקיע הישראלי דירה רשומה על שמו בטאבו הגרמני, השווה "על הנייר" כפול ולפעמים גם פי שלושה מהערך שבה רכש אותה. לפי ארגוני דיירים בברלין, חברה גרמנית בבעלות קייזמן אחראית לכ-40 פרויקטים כאלה ברחבי ברלין, כאשר כל אחד מהם נוהל על ידי חברה עצמאית שהוקמה לצורך העסקה. בראיון שנערך עמו בעבר, סיפר קייזמן ל"גלובס" כי מכר לא פחות מ-1,500 דירות למשקיעים, רובם המכריע ישראלים .
אלא, עיננו הרואות, שלא תמיד הדברים הלכו חלק לקייזמן. בנוסף לטענות המשקיעים שהולכות ומצטברות במרוצת השבועות האחרונים, גם מהצד הגרמני, צצו טענות על פינוי דיירים בשיטות מפוקפקות, על שיפוצים רועשים ועל אי התחשבות בדיירים. קייזמן הכחיש טענות אלה. "אני לא עובר על הכללים הלגיטימיים, והחוק גם לא מאפשר לי", אמר ל"גלובס", "אני לא יכול לפזר עכברים ולא ג’וקים, או לשים דבק במנעול". עדיין, כתבת תחקיר שהתפרסמה בעיתון "ברלינר צייטונג" בפברואר 2019 (שקייזמן הגיש נגד חלקים ממנה תביעת לשון הרע, ובית משפט הורה לשנות חלקים ממנה), פגעה במוניטין של החברה.
תגובתו של קייזמן לא התקבלה עד למועד ירידת העיתון לדפוס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
