מדוע ביטל משרד האוצר במפתיע מכרז החלף של חוב בהיקף מיליארדי שקלים

בצעד חריג ביטל משרד האוצר אתמול את מכרז ההחלף החודשי, שבמסגרתו תכנן לרכוש מהשוק איגרות חוב קצרות תמורת אג"ח ארוכות יותר בהיקף של מיליארדי שקלים. ל"גלובס" נודע כי המכרז, שהיה אמור להיסגר בשעות הצהריים, בוטל ברגע האחרון, וזאת לאחר שהוגשו עבורו הזמנות מהשוק בהיקף כולל של 4.5 מיליארד שקל.

פעילים בשוק הגיבו אתמול בכעס למהלך של האוצר, וטענו כי ביטול המכרז יגרום לייקור עלויות הגיוס של המדינה במכרזים הבאים. גורמים בשוק טענו, כי החלטת האוצר הייתה מושפעת מפרסום ב"גלובס" יום קודם לכן, על עליות במחיר האג"ח בימים האחרונים, שעשויות להיות מוסברות בפעילות ספקולטיבית של סוחרים.

אתמול (ב') דיווח "גלובס" כי בימים האחרונים עלה מחירה של האג"ח בחדות, וכי ההסבר ההגיוני היחיד לעליות מחירים אלה הוא כוונתם של ספקולנטים לעשות סיבוב על המדינה .

במסגרת המכרז ביקש האוצר - באמצעות יחידת החוב הכפופה לחשב הכללי רוני חזקיהו - לרכוש מהציבור אג״ח צמודת מדד 1020, שמועד הפדיון שלה חל באוקטובר 2020. במכרז דומה שערך בחודש שעבר רכש האוצר אג"ח מאותה סדרה בהיקף של 2.2 מיליארד שקל (כך שכל 0.1% תנודה במחיר הייתה שווה 22 מיליון שקל), בעוד שהביקושים מהשוק הגיעו ל-16 מיליארד שקל.

היחידה לניהול החוב באגף החשכ"ל מפרסמת מדי חודש את מכרזי ההחלף, שבמסגרתם היא מבקשת הצעות מחיר לאג"ח שבכוונתה לרכוש ולאיגרות שבכוונתה להנפיק. 

במסגרת העסקה שבוטלה אתמול התכוון האוצר להנפיק למוכרים בתמורה לאג"ח הקצרה איגרות חוב במח"מ ארוך יותר מארבע סדרות, שתיים צמודות ושתיים שקליות, שמועד פירעונן חל בין 2024 ל-2027 בהיקף שלא נקבע.

איגרת חוב במחיר מופקע

יום לפני המכרז המתוכנן, שכאמור לא ייצא לפועל, חשף "גלובס" כי בימים האחרונים עלה מחירה של האג"ח 1020 בחדות, וכי עליות אלה הוסברו בכוונתם של ספקולנטים "לעשות סיבוב" על המדינה, ולמכור לה את איגרת החוב במחיר מופקע.

האג"ח נסחרה בפתיחת המסחר ביום שלישי במחיר גבוה בכ-70 נקודות בסיס (0.7%) מהערך המתואם (פארי) של האיגרת. מחיר זה גילם ציפיות לאינפלציה של 0.65% בחמשת החודשים הקרובים עד למועד הפדיון בסוף אוקטובר.

תחזיות האנליסטים, כמו זו של מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, הן לאינפלציה של 0.3% בחמשת החודשים הקרובים. בעקבות ביטול המכרז נרשמה ירידה של 20 נקודות בסיס (0.2%) במחיר האג"ח, וכעת היא נסחרת במחיר המגלם ציפיות לאינפלציה של 0.5% בלבד, סטייה שנחשבת כבר לסבירה.

דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, אמר בתגובה לביטול מכרז ההחלף, כי "מדובר באירוע לא שגרתי, אך לא חסר תקדים. על פי תנאי המכרז, האוצר לא חייב לקבל הצעות, והדבר נתון לשיקולו".

רזניק הוסיף, כי "לא מן הנמנע כי הרקע להחלטה נדירה זו הוא העובדה שהאג״ח שהיתה אמורה להירכש מהציבור עלתה ב-1.35% בחודש האחרון. אתמול פורסמו בתקשורת הערכות שלפיהן הסדרה עלתה משמעותית והיא יקרה. לפיכך, האוצר כנראה החליט לא לקבל הצעות. כתוצאה מכך, הסדרה יורדת בבורסה לרמות תמחור סבירות יותר".

"המחיר זינק ממש לפני נעילת המסחר"

"בימים האחרונים שמתי לב שלא פעם זינק המחיר של אג"ח 10/2020 ממש לפני נעילת המסחר", אמר השבוע ל"גלובס" פעיל בשוק ההון, טרם המכרז המתוכנן. לתחושתו מדובר היה בפעילות בנוסח זו של המעורבים בפרשת פסגות, שהורשעו ב-2016 במניפולציות בהיקף נרחב שביצעו בעסקאות החלף של האוצר.

גורמים בשוק טענו מנגד, כי מחיר הנייר לא היה מופרז, משום שלטענתם ביטא עלייה בציפיות האינפלציה בימים האחרונים. בנוסף טענו, כי "מחיר הנייר עלה דרמטית פשוט כי לא היו מוכרים. מי שמחזיק בנייר הם רק מוסדיים ונוסטרו של בנקים, שחייבים להאריך את המח"מ שלהם, ושחיכו לביצוע עסקת ההחלף כדי לקבל בתמורה את איגרות החוב הארוכות יותר שהאוצר הציע.

"אין שם ספקולנטים. האוצר לא רצה לבטל את המכרז הזה, אבל נוצר הרושם שיש כאן מעשה ספקולציה. הנייר הזה לא מעניין את השחקנים בשוק - מה שמעניין אותם זה הניירות הארוכים שהם מקבלים בתמורה. גם מבחינת האוצר, לא מעניין אותם שהם קונים את הנייר בתשואה שלילית, האוצר מבצע את העסקה רק כי הוא רוצה להאריך את החוב.  ביטול המכרז יביא לכך שמדינת ישראל תגייס בחודש הבא במחיר יותר יקר".

בהתייחס לפרשת פסגות הוסיפו אותם גורמים, כי "השוק בישראל היום מאוד עמוק ומשוכלל, והפיקוח של רשות ניירות ערך הוא כזה שאי אפשר לעשות בו מניפולציות כפי שנעשו בפרשת פסגות. אף אחד לא ייקח היום סיכון שיכנס לכלא".

מדיניות החוב של האוצר עוררה בשבועות האחרונים ביקורת, שהתמקדה בשני גיוסי חוב שהאוצר ביצע בחו"ל בעיצומו של משבר הקורונה. במסגרת הגיוסים, בהיקף 5 מיליארד דולר כל אחד, גייסה המדינה חוב לטווחים ארוכים, של 10, 40 ו-100 שנה בריביות גבוהות יחסית, שהגיעו ל-4.5% באג"ח ל-100 שנה.

באוצר טענו, כי הצורך לגייס סכומים כה גדולים בטווח זמן קצר הוביל אותם לשווקים בחו"ל, בין היתר מחשש שהשוק המקומי לא יצליח לספוג את ההיצעים. מצד שני טענו כלכלנים בכירים, כי בעיצומו של משבר כה עמוק היה על האוצר לגייס חוב לזמן קצר, כדי לא לקבע את הריביות הגבוהות יחסית בשווקים כיום לעשרות שנים קדימה.