הכירו את מפקחת הבנייה שלא עושה הנחות לקבלנים

"כששואלים את הבת שלי מה אמא עושה, היא אומרת שאני שוטרת", צוחקת ליאת שבתאי, מהנדסת בת 34 מירושלים. שבתאי היא אמנם לא שוטרת אבל הבת שלה לא מאוד טועה: כמפקחת במינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה התפקיד שלה הוא במידה רבה שיטור ואכיפה של כללי בטיחות באתרי הבנייה.

את שבתאי פגשנו במהלך מבצע "רקיע כחול" שעמדה בראשו, שבמהלכו נבדקו 33 אתרי בנייה גדולים בכל רחבי הארץ, בכולם מספר גבוה יחסית של כלים כבדים דוגמת עגורנים ומנופים. בסוף המבצע, 10 אתרים נסגרו כליל עד לתיקון הליקויים החמורים כמו לוחות חשמל לא תקינים, אי בדיקה של מכונות הרמה, גידורים חסרים, נוכחות של מנהל עבודה ועוזר בטיחות ועוד. במבצע השתתפו כ-40 מפקחי בטיחות, וכן מהנדסי מכונות מטעם מינהל הבטיחות המתמחים בביקורות של כלים.

היחידה שבה פועלת שבתאי, שבה 75 פקחי בטיחות, ממונה על למעלה מ-13 אלף אתרים. הפער בין המספר המועט של המפקחים מול המספר העצום של האתרים מדבר בעד עצמו וגם ניכר במספר אחר, נוסף ועצוב: מספר ההרוגים.

מתחילת השנה נהרגו 13 עובדים באתרי בנייה - האחרון שבהם נהרג ממש בבוקר מבצע האכיפה הגדול באתר בנייה אחר. ב-2019 נהרגו 47 פועלים ויותר מ-200 פועלים נפצעו קשה ובינוני. מרבית החקירות נסגרות בלא אישום.

ריבוי עגורנים - רמזור אדום

"המבצע מתמקד בכלים הכבדים האלה, שמהווים סיכון רב לעובדים. אנחנו בודקים אותם גם באופן מבני וגם שהמטענים ושטחי העבודה מבוצעים לפי תהליכי עבודה תקניים", אמר ל"גלובס" מנהל מינהל הבטיחות ומפקח עבודה ראשי, חזי שוורצמן, שנכח אף הוא בכמה מהאתרים. "בחרנו בכוונה באתרים שיש בהם עשרות עגורנים. הסכנות העיקריות הן הובלת המטענים, והתקינות של הכלי עצמו - שיש להם תסקירים בתוקף ושבדקו אותם. אנחנו בודקים גם 'גובלי גזרה' - לראות שהמנופים לא עוברים מעל שטח ציבורי, גני ילדים וכו'". דווקא בנושא העגורנים, לא נמצאו ממצאים חריגים בבדיקה.

"יש לנו רק כ-100 מפקחים, ולכן אנחנו מנסים לפעול לפי עיקרון פארטו - קודם לאתרים שהם רמזור אדום - אתרים גדולים או מועדים לפורענות. המסוכנים ביותר הם דווקא הבינוניים והקטנים. הגדולים בדרך-כלל מתאפיינים ביותר בטיחות", הוסיף שוורצמן.

בדיקת העגורנים לא נולדה בחלל ריק. על פי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בישראל פועלים יותר מ-2,000 עגורנים הפזורים באתרי הבנייה. נכון ל-2017, לשליש מהם בערך לא היה רישיון עגורן בתוקף, ורובם היו פעילים למרות זאת. הבדיקה, לפיכך, כללה גם בדיקה של רישיונות העגורנים וגם של המפעילים - שקיבלו לאחרונה רישיונות שיהיה קשה לזייף, לאחר שהתגלו מקרים של זיופי רישיונות.

עוד על פי מחקר הכנסת, בשנים 2010-2016 נרשמו 18 נפילות של עגורנים - ברובן לא היו נפגעים. עם זאת, בשנים האחרונות היינו עדים לנפילות קטלניות של עגורנים, וגם לכאלה שבהן נפגעו אזרחים. חלק מהחקירות של הקריסות הללו מסתיימות בלא כלום.

בפברואר 2017 קרס מנוף באתר בנייה בבת ים. מפעיל המנוף נפצע קשה מאוד, ואב ובתו, עוברי אורח שהיו במקום, נפגעו באורח קל. התיק עדיין מחכה להחלטה בפרקליטות.

בפברואר 2018 קרסה זרוע של מנוף והרגה אזרחית שחלפה במקום עם מכוניתה. הפרקליטות סגרה לאחרונה את תיק החקירה בעניין, לאור חוות דעת מומחה שקבע כי בזרוע המנוף היה שבר מוקדם, סמוי, והוא שגרם לקריסה. במאי אשתקד קרס מנוף בעת פירוקו באתר בנייה ביבנה. בתאונה הזו נהרגו ארבעה עובדים שעסקו בפירוק המנוף, ובמרץ האחרון הודיעה המשטרה כי בכוונתה לסגור גם את התיק הזה.

"יש בעיית שיתוף-פעולה"

גם הפקחים עצמם, נדמה, מבינים שהמיעוט המספרי שלהם הוא בעיה קשה: "מבצע כזה הכולל 30 אתרים דורש מאיתנו איסוף מודיעין, להיות ממוקדים, לקבל את כל המידע בצורה רוחבית", אומרת שבתאי ומוסיפה שהמידע שמגיע מהציבור הוא בעל ערך רב עבורם: "יש לנו קו של דיווח על מפגעים - הקו הזה נותן לנו מידע בכל רגע נתון עם תמונות ופרטים ואנחנו יודעים לאן לגשת - אז האכיפה היא יותר ממוקדת. לבד בטוח לא נצליח למגר את כל עניין התאונות. צריך שכמה שיותר אנשים יירתמו. ובאמת יש אנשים שפונים אלי בדיווחים לטלפון הפרטי ואני ממש מודה להם על זה. תודה שהם מגלים אזרחות ואיכפתיות.

"יש קשיים" היא אומרת, "בעיקר חוסר שיתוף-הפעולה מצד קבלנים ובעלי תפקידים באתרים וכמובן כמובן העניין של התאונות. את חושבת, אולי יכולתי לעשות משהו אחר. לפעמים אני מגיעה לאתר של תאונה ויש גופה בשטח - לפעמים זה אתר שהייתי בו שבוע לפני זה ועשיתי מה שיכולתי ובכל זאת קרתה תאונה. זה קשה בלב".

ובכל זאת שבתאי טוענת שיש ערך רב לנוכחות בשטח: "ככל שאת מבצעת את הפעילות יותר ויותר את רואה שינוי שהוא פרי של עבודה קשה".