היועמ"ש הגיש עמדה שיכולה לשרת משפטית את קוקה-קולה. מה הוא שכח לספר?

ג'ורג פאדילה (Jorge Padilla), אחד מהמומחים המרכזיים עליהם ביסס היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו שהוגשה השבוע לבית המשפט העליון ביחס לשאלה האם הדין בישראל מתיר לתבוע מונופול בגין גביית מחיר מופרז, נושא בתפקיד בכיר בחברה בינ"ל לייעוץ כלכלי אשר נוהגת לייעץ בשגרה לחברת קוקה-קולה העולמית; למרות זאת, בעמדת היועמ"ש אין כל גילוי נאות באשר לעובדה זו - כך טוענים באי-כוחו של התובע הייצוגי בתביעה שהוגשה נגד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, המייצרת והמשווקת את קוקה-קולה בישראל.

לטענת עורכי הדין רנן גרשט, שחר בן מאיר, יצחק אבירם ואופיר נאור, המייצגים את הקבוצה בתביעה הייצוגית שניהולה אושר בבית המשפט המחוזי וכעת נמצאת בבחינת בית המשפט העליון בעקבות הערעור שהגישה החברה המרכזית, גם שני מומחים נוספים ששמם מופיע עשרות פעמים בעמדת היועמ"ש נגועים באינטרס אישי מובהק ביחס לסוגיה, מבלי שלווה לכך גילוי נאות בעמדה: אחד מהם הוא רוברט או'דונוהיו (Robert O'Donoghue), שחיבר יחד עם פאדילה את הספר ממנו הרבה היועמ"ש לצטט בעמדתו, ואשר מייצג לרוב נתבעים בגין עילה של מחיר מופרז כשותף בכיר בחברת עורכי דין אנגלית; והשני הוא פרופ' פרדריק ג'ני שהגיש מטעמה של חברת פרוקטר אנד גמבל חוות-דעת בסוגיית קיומה של עילת המחיר המופרז, בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה בישראל בעילה זו.

נזכיר, כי הדיון בשאלה האם קיימת בישראל עילת תביעה נגד מונופול הגובה מחיר מופרז טרם הוכרעה בבית המשפט העליון, ומכאן חשיבותו הרבה של ההליך המתנהל כעת סביב הסוגיה בבית המשפט העליון. זאת, במסגרת הערעורים של החברה המרכזית וחברת תנובה, שבעניינם פסקו בתי המשפט המחוזיים כי העילה קיימת.

"מתברר", כותבים באי-כוחה של הקבוצה הייצוגית, "כי בעמדה שהגיש היועמ"ש לבית המשפט העליון, בסוגיה תקדימית ומשמעותית לצרכנים בישראל, הוא מסתמך בעיקר ובחלק משמעותי על 'מומחים' שהם בהגדרה אינם מומחים ניטרליים או אובייקטיביים, אלא 'מומחים' שיש להם עניין אישי פרטני בסוגיה שהובאה בפני בית המשפט העליון, שכן הם מתפרנסים מכך, ועיקר עיסוקם הוא בייצוג מונופולים בכלל, ובתביעות של מחיר מופרז בפרט".

עוד הם טוענים, כי "דומה הדבר להסתמכות, לכאורה, של היועץ המשפטי על מאמר שייכתב על-ידי בא כוחה של החברה המרכזית בישראל, ללא גילוי נאות בנוגע לכותב המאמר. לפנינו באופן מפורש ומובהק, ולפחות ביחס לשלושת המקורות הללו, ב'מומחים מטעם'".

עמדת היועמ"ש בנוגע לסוגיה קבעה אומנם, בדומה למה שטוענים באי-כוחה של הקבוצה הייצוגית, כי יש להכיר גם בדין הישראלי בעילה של מחיר מופרז שנגבה על-ידי מונופול. ואולם, העמדה דחתה את המבחן שהציע השופט עופר גרוסקופף כשעוד כיהן כשופט בית המשפט המחוזי כדי לבחון האם העילה מתקיימת. לדעתם של באי-כוח הקבוצה, המבחן שמבקש היועמ"ש מבית המשפט העליון לאמץ כדי לקבוע האם מתקיימת עילת המחיר המופרז הוא נוקשה וחמורה לאין שיעור מזה שקבע גרוסקופף.

על כך כתבו באי-הכוח במכתבם: "העובדה כי היועמ"ש מסתמך, ובאופן משמעותי, על ניירות עמדה או מחקרים של אנשים הנגועים באינטרס אישי לחסימה דה-פקטו של אפשרות היישום של עילת המחיר המופרז, מחייבת הייתה גילוי נאות של הרקע המקצועי והאינטרסים של אותם מומחים. לא מדובר במומחים נטולי אינטרסים אשר מבצעים מחקרים אקדמיים טהורים גרידא, אלא בסוג של מומחים עם אינטרס אישי משמעותי בהחלשה ואף בביטול של עילת המחיר המופרז".

נוכח כל זאת ביקשו, ביקשו באי-הכוח במכתב שמוען לעו"ד לימור פלד, סגנית מנהל המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה אשר הגישה בשמו של היועמ"ש את העמדה, כי תגיש לבית המשפט העליון מסמך השלמה לעמדה שהוציאה תחת ידה, בו יפורטו ניגודי האינטרסים של כל המומחים אשר על דעתם הסתמך היועמ"ש בעמדתו.

ממשרד המשפטים טרם התקבלה תגובה.