כמו לא מעט ענפים אחרים במשק, גם ענף הדיור נפגע מהקורונה. על פי הערכות של משרד הבינוי והשיכון, בניית פרויקטים חדשים למגורים התעכבה בכ-80 יום בממוצע, לא מעט משקי בית דחו את תשלומי המשכנתאות והיקף העסקאות צנח לשפל שאין לו תקדים לפחות מאז שנת 2000.
מבין כל הנפגעים, פגיעה כואבת במיוחד נרשמה בקרב משקי הבית שאין בבעלותם דירה, כלומר השוכרים. בעוד שלנוטלי המשכנתאות הייתה אפשרות לדחות את תשלומי המשכנתה, ורוב הבנקים אפילו הקלו את התהליך ולעתים גם את התנאים, לשוכרים נותר רק לקוות שבעל הבית אולי יתחשב. בדיקת הלמ"ס מצא שרק כ-3% מבעלי הבית באמת נתנו הנחה לשוכרים.
כדי לנסות ולסייע לאותו פלח, עלתה בזמן הקורונה הצעת חוק (ביוזמת ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת, וכן מיכאל ביטון, יזהר שי ואלון שוסטר מכחול לבן, יעקב טסלר מיהדות התורה ותמר זנדברג ממרצ), שקראה להקים קרן שתפצה את בעלי הדירות וגם תאפשר לשוכרי הדירות אוויר לנשימה בימי המגפה.
"התפשטות נגיף הקורונה בעולם הביאה לשיתוק הכלכלה הישראלית, ולחשש ממשי שתושבים רבים יעמדו במצב שבו אינם יכולים לשלם שכר דירה ומשכנתאות... לפיכך, מוצע לקבוע הוראות השומטות את חובת תשלומי שכירויות, פרטיות וציבוריות, לצד הוראות הקובעות זכאות לפיצויים של הנפגעים משמיטת חובות זו. כמו כן, מוצע להקים קרן לפיצוי נפגעי משבר וירוס הקורונה החדש", נאמר בהצעת החוק.
מה דין הפיצוי לבעלים של דירה מפוצלת
מי שסבור שסיוע לשוכרי הדירות בצורה ממוסדת בגלל הקורונה הוא המצאה של תומכי הפיקוח על שכר דירה וסוציאליסטים בלבד - טועה. במקומות אחרים בעולם אפשר למצוא דוגמאות לסיוע כזה.
כתב "גלובס" באירופה אסף אוני אומר שבדרך כלל לבעלי דירות ונכסים בגרמניה יש זכות לפנות ולסיים חוזה באופן חד-צדדי לאחר פעם או פעמיים ששכר הדירה לא שולם. אבל כבר במסגרת חבילת החוקים הראשונה להתמודדות עם הקורונה אישר הפרלמנט תקנות הקובעות כי בעלי נכסים - פרטיים ועסקיים - לא יוכלו לפנות מי שלא ישלמו שכר דירה בחודשים אפריל-מאי-יוני. התשלומים על שלושה חודשים אלה אינם מבוטלים, אלא נדחים בלבד, והחוק הגרמני קובע כי יש להשלים את תשלומם עד 30 ביוני 2022 לכל המאוחר.
גם בצרפת הודיעה הממשלה, כבר בתחילת צעדי הסגר והבידוד החברתי במרץ, כי היא משעה את התקנות בנוגע לחובת תשלום שכר דירה וגם חשבונות, כך שתושבים הגרים בשכירות היו יכולים לדחות למועד בלתי ידוע את תשלומי החשמל, המים והגז, וגם את שכר הדירה לבעל הבית. החובה לשלם אמורה לשוב כחודש אחרי סיום מצב החירום במדינה, שנכון לעכשיו יימשך עד 24 ביולי.
בארץ, כאמור, לא קרה בינתיים כלום. וגם אם היו רוצים לעשות משהו, המנגנון שעל פיו הצעת החוק הזו אמורה לעבוד בעייתי ללא מסד נתונים. איך יודעים מי משכיר את הדירות? איך יודעים מה דמי השכירות? מה דין דירה מפוצלת בכל הקשור לפיצוי הבעלים? ובכלל - כמה דירות להשכרה יש בישראל כדי שנדע בכמה כסף בכלל מדובר כדי לסייע להם?
אין נתוני אמת על המחירים
היוזמה ליצירת רשם השכירויות, גוף שהיה אמור לקום במשרד המשפטים, נפלה עוד לפני הבחירות הראשונות בסבב הנוכחי, תחת שרת המשפטים אילת שקד. לרשם השכירויות מגיעים החוזים שנחתמים, דרכו אפשר לדעת איפה יש דירות להשכרה וגם להבין מה שיעורי המחירים האמיתיים ולא להתבסס רק על נתוני ביקוש או סקר.
היוזמה ירדה מהפרק בגלל טענות לעומס בירוקרטי ולפגיעה בפרטיות. אבל אם בתקופת משבר הקורונה רשם השכירויות היה גוף מתפקד, ניתן היה להבין מה היקף הענף וגם לפקח על בקשות הסיוע שהיו מגיעות מבעלי הבתים לפיצוי אם היו מוותרים על שכר הדירה או זכאים לפיצוי על סמך אותה הצעת חוק שהזכרנו.
בשורה התחתונה, מי שזכו לפיצוי ולהתחשבות הן הקבוצות המאורגנות ובעלות הכוח - ומאחור נשארו כרגיל השוכרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.