שופטת בית המשפט העליון תחת איומים: משמר בתי המשפט הגיש היום (א') תלונה למשטרה בעקבות מכתב איומים שנשלח לשופטת העליון ענת ברון. לדברי הנהלת בתי המשפט, העניין מצוי בחקירה. המכתב האנונימי הגיע בימים האחרונים לביתה של ברון וכלל איומים על חייה.
מדוברות הרשות השופטת נמסר בתגובה: "מכתב האיום שנשלח אל שופטת בית המשפט העליון ענת ברון, על תוכנו השפל, הוא תוצאה ישירה של הסתה נמשכת ושלוחת רסן נגד הרשות השופטת ושופטיה. הניסיונות להלך אימים על שופטי ישראל לא ירתיעו אותם, והם ימשיכו לבצע את מלאכתם ללא מורא".
"מתקפה מסוכנת"
שר המשפטים מאבי ניסנקורן צייץ בטוויטר בתגובה: "המתקפה המתמשכת על מערכת המשפט מסוכנת ומסכנת את חוזקה של מדינת ישראל. יש שופטים בירושלים, והם ימשיכו לבצע את עבודתם ללא מורא".
ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, צייץ בתגובה: "האיום על שופטת בית המשפט העליון הוא תוצאה ישירה של ההסתה שמגיעה מנתניהו. זה על שמו".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר היום בישיבת הממשלה: "יש לגלות אפס סבלנות כלפי כל מי שמאיים ברצח על שופטים ונבחרי ציבור כאחד. רק החודש הגשתי במשטרה שלוש תלונות על איומים ברצח נגדי ונגד בני משפחתי. אני קורא למשטרה לפעול במהירות ובעוצמה כדי להדביר את נגע ההסתה - אין לו מקום בקרבנו".
ראש לשכת עורכי הדין, עו״ד אבי חימי, מסר בתגובה: "אני מגנה בכל תוקף את האיומים על שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון. השופטים ואנשי מערכת אכיפת החוק עושים עבודת קודש בשמירה על הדמוקרטיה, וכל ניסיון להלך עליהם אימים הוא חציית קו אדום נוסף. עלינו לפעול במהרה ולשים קץ לתופעה בזויה זו, ואני קורא למשטרת ישראל לפעול בנחישות לאיתור שולחי המכתב".
שופטת מוערכת
ברון, בת 66, היא שופטת מוערכת שמכהנת כשופטת בבית המשפט העליון מאז ינואר 2015, אחרי שנים שבהן כיהנה כשופטת בבית המשפט המחוזי וקודם לכן בבית משפט השלום. ברון הייתה חברה בהרכב המורחב של השופטים בבג"ץ, שדחה לאחרונה עתירות נגד הטלת המנדט להרכבת ממשלה על בנימין נתניהו ונגד ההסכם הקואליציוני.
באפריל 2018, ועל רקע חקירותיו של ראש הממשלה נתניהו, אמרה ברון כי שוחד יכול להינתן בדרך של סיקור תקשורתי אוהד. ברון נשאה דברים בכנס בתל-אביב ודיברה על כך שעבירת השוחד היא "עבירה חמקמקה מטבעה".
לדברי ברון, בשל הקושי המובנה במיצוי כלל המקרים העשויים לבוא בכלל עבירה זו, המחוקק הציב הגדרה רחבה לרכיב השוחד בעבירה. "בגדרי עבירות השוחד יכול שיבואו מקרים שונים ומגוונים - תרומה לעמותה הקרובה ללבו של עובד הציבור, קידום בעבודה, סיקור תקשורתי אוהד, מתן שירותי ייעוץ ללא תשלום, שוחד מיני, תרומה לצורך פעילות פוליטית ועוד", אמרה ברון.
כמו כן, ברון נמנתה עם הרכב השופטים שביטל לאחרונה את ההחלטה להרוס את בית המחבל שהיה מפקד החוליה שרצחה את דביר שורק ז"ל באוגוסט 2019. ברון והשופט עוזי פוגלמן ביטלו את צו ההריסה לקומה השנייה של בית המחבל, מחמוד עטאונה. השופט דוד מינץ היה בדעת מיעוט וסבר כי לא צריך לבטל את צו ההריסה.
ביקורת מצד ליבסקינד
על ברון נמתחה ביקורת מצד העיתונאי קלמן ליבסקינד. על כך שבשנת 2014 היא דחתה חמש תביעות ייצוגיות נגד מפעל הפיס, תוך שהעניקה לפיס הגנה שתשמש אותו גם בפני תביעות עתידיות. זאת, בזמן שבאותה שנה תרם מפעל הפיס כספים למוסד המוזיקלי שבראש הוועד המנהל שלו עמד בעלה של השופטת, ושבו מונצח בנה, שנספה בפיגוע חבלני.
עוד פרסם ליבסקינד כי בתשובה על קובלנה שהוגשה נגד ברון על רקע זה, נדרשה ברון להסביר לנציב התלונות על השופטים הקודם, אליעזר ריבלין, את מהות קשריה עם המוסד, והסתירה ממנו חלק מהפרטים. ליבסקינד הוסיף ופרסם כי נציב הקבילות ריבלין דחה את התלונה נגד השופטת ברון, מבלי לפסול את עצמו ומבלי לגלות למתלונן כי הוא עצמו מכהן בתפקיד בכיר באחד ממוסדות מפעל הפיס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
