רכשתם כרטיס טיסה בחברה בלי נציגות בישראל? לא תקבלו החזר

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע: הוראות חוק הגנת הצרכן בישראל אינן מחייבות חברת תעופה זרה שאין לה נציגות בישראל. הפסיקה הזו ניתנה במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת איזי ג'ט לפני כחמש שנים. בתביעה נטען כי איזי ג'ט מפרה את החוק הישראלי כשהיא אינה משיבה לצרכנים את כספם במקרה של ביטול עסקה כקבוע בחוק. החוק בארץ מאפשר לבטל עסקה שנעשתה מרחוק (טלפונית או אינטרנטית) בטווח של 14 ימים מים הקנייה, ובטווח של עד 7 ימים ממועד הטיסה ולקבל החזר כספי בניכוי 5% או 100 שקל. בתביעה העריכו את סכום הנזק במיליוני דולרים.

הסוכנים נופלים בין הכיסאות

מדובר בסוגייה מוכרת וכואבת שממנה נפגעו לא רק צרכנים שסברו שחברה שפועלת בישראל, ובהיקף כה נרחב, מחויבת לחוק, אלא גם סוכני נסיעות שמצאו את עצמם נופלים בין הכיסאות במקרה של ביטול טיסה שנרכשה דרכם. הסוכנים הישראלים מחויבים לכבד את החוק הישראלי ולכן עליהם להשיב לקונים את כספם בביטול עסקה על פי החוק, אלא שהם לא מקבלים את ההחזר מחברות התעופה שאינן פועלות בארץ. התוצאה: סוכני נסיעות רבים הפסיקו לשווק טיסות של חברות שאין להן נציגות בישראל ובכללן בעיקר את של שלוש חברות הלואו קוסט הגדולות, איזי ג'ט, רינאייר ו-וויז אייר.

נציין כי וויז אייר אף רצתה להקים בשעתו האב (בסיס) בישראל אולם סורבה מחשש כי היא תפגע בחברות התעופה הישראליות - אם היא הייתה פותחת בסיס בישראל הוראות הדין היו חלות עליה. החודש הכריזה וויז אייר על הקמת בסיס בקפריסין; המשמעות של הקמת בסיס היא שהחברה מציבה 5-6 מטוסים, מעסיקה עובדים מקומיים ופועלת בטיסות ליעדים שונים מתוך אותו בסיס על עיקרון המחירים התחרותיים בשוק.

בשנים האחרונות מנסים סוכני הנסיעות לפעול כדי לשנות את חוק הגנת הצרכן כך שיחריג את אפשרות הביטול לעסקות תיירות ותעופה בטווח של 14 ימים, כאמור. שאיפתם היא לקבוע כי הביטול לטיסה יהיה בהתאם לתנאי הכרטיס שנרכש ובדומה למדיניות של חברות תעופה ברחבי העולם אשר מוכרות כרטיסים בשלוש רמות מחיר - בסיסי שלא ניתן לבטל, ביניים, כרטיס שניתן לבטל עם דמי ביטול מסוימים, או כרטיס גמיש שניתן לבטל ולשנות בלי קנס. המחיר של הכרטיסים מותאם לגמישות. נוסף על כך, לכל חברה מדיניות משלה באשר לאפשרות לבטל כרטיסי טיסה או לשנות, לרוב בטווח של 24 שעות ממועד הרכישה.

האתר בעברית, ההזמנה באנגלית

בפסיקה האמורה קבע השופט יחזקאל קינר כי נציג שמתמנה מטעם חברת תעופה הוא בעל הרשאה מוגבלת ואין בכך כדי להחיל את דיני הגנת הצרכן על חברת תעופה זרה, כך גם לגבי שירותי הקרקע שמקבלת איזי ג'ט מקבלן חיצוני (QAS), חרף העובדה שעובדיה לבושים במדים של איזי ג'ט. עוד מזכיר בית המשפט כי אמנת השמיים הפתוחים שנחתמה בין ישראל ובין האיחוד האירופי, אינה קובעת את החלת דיני הצרכן הישראליים על חברות התעופה שהיא קבעה כדי לייצר תחרות הוגנת "תוך נקיטת מידה מזערית של התערבות ורגולציה ממשלתית".

התובעים ניסו להוכיח שלאיזי ג'ט יש פעילות מובהקת בישראל לרבות בכך שהיא מפעילה אתר אינטרנט בשפה העברית, בכך שהחברה מקבלת מענקים מהמדינה ומשלמת מסי נמל ותמלוגים למדינת ישראל וכאמור דרך העובדה שהיא מעניקה שירותי קרקע לנוסעים בנתב"ג.

איזי ג'ט טענה מנגד כי היא פועלת מלונדון ואף שהיא מפעילה אתר בעברית תהליך ההזמנה נעשה באנגלית והמכירה עצמה נעשית במטבע זר ולא בשקלים. עוד ציינה החברה שהיא אינה פועלת באמצעות סוכני נסיעות ולא מציעה מרכז שירות לקוחות בישראל. למעשה, היא שוהה על הקרקע בישראל בין טיסה לטיסה לפרק זמן של פחות משעה. השופט קינר קבע כי דלפקים המופעלים על ידי QAS אינם הופכים את החברה לישות ישראלית המחויבת לחוק המקומי. השופט גם התייחס לדוח מסכם שהכינה ועדה בין משרדית בראשות משרד האוצר ומשרד התחבורה ובו בהתייחס לחוק הגנת הצרכן, נקבע כי הדרישה לחייב את החברות הזרות לפתוח סניפים בארץ כדי שניתן יהיה לאכוף עליהן את דיני הגנת הצרכן היא דרישה חסרת תקדים שלא קיימת באף מדינה בעולם ואף צפויה להרחיק חברות תעופה זרות ממדינת ישראל. הדוח התייחס גם לכך שרשות האכיפה המקומית לא תוכל לאכוף את הדין על עסקאות שבוצעו באתר האינטרנט של החברה - דרך המכירה העיקרית של חברות לואו קוסט. בעניין זה ציין כי גם באתר של הרשות להכנת הצרכן מודגש כי החוק חל על עסקאות שבוצעו דרך חברות ישראליות ואתרים ישראליים. הערה דומה מוזכרת גם באתר המועצה לצרכנות.

לסיכום נקבע כי "מאחר שהתביעה מושתתת על הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, הקביעה בפסק דין זה כי על החזר עקב ביטול הזמנת כרטיס טיסה חלות הוראות הדין האנגלי, שומטת את הקרקע תחתיה ואין לה עוד תקומה". את התובע ייצגו עוה"ד אמיר שאשא וליאור צמח, את איזי ג'ט ייצגו עוה"ד ד"ר גיל אוריון, שירלי קציר ואמיר ורון ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'. השופט לא קבע צו להוצאות "בהתחשב בחדשנות הנושא". (ת"צ 54491-01-15). 

"הצרכנים לא מקופחים"

עוה"ד שירלי קציר שייצגה את איזי ג'ט מגדירה את פסק הדין כתקדימי וככזה שישפיע לא רק על ענף התיירות והתעופה. "מדובר בפסק דין שקובע לראשונה שחברה זרה שמקיימת מסחר באופן מקוון מבלי שיש לה נציגות בישראל תהיה פטורה מחקיקה צרכנית מחייבת כדוגמת חוק הגנת הצרכן, חוק שהעוסק לא יכול לפטור את עצמו מהחובות הכלולות בו. פסק הדין אינו מעניק משקל רב לשפה בה האתר פועל כלומר שגם אתרים של חברות זרות המופעלות בשפה העברית עשויים להיות מוחרגים מהתקינה הצרכנית בישראל". לדבריה, זו פסיקה שיש לה השלכות נוספות גם על הענף למשל עם אתרים בינלאומיים כמו הוטלס או אקספדיה שאין להם נציגות בישראל בכל נושא החובה להציג מע"מ במחיר, "כשזה יכול להגיע גם לאתרים באי-קומרס דוגמת נקסט הבריטי עם העיקרון המנחה שברגע שאין נציגות בישראל התקינה לא חלה".

האם לדעתך נכון להחריג את כל הענף מחוק הגנת הצרכן כפי שדורשים סוכני הנסיעות וחברות התעופה בישראל?
"באירופה התקינה החריגה את כל ענף התיירות והתעופה מתכולה של חוק הגנת הצרכן. גם באירופה יש לצרכנים זכות חרטה דומה אבל הבינו שחברת תעופה - שיש לה מוצר מתכלה והמלאי שלה מושפע מהמחיר - ברגע שמתערבים בתקינה במוצר כזה דינמי, פוגעים במודל ניהול המלאי של החברה. לכן באירופה כל נושא הגנת הצרכן מוחרג. גם בארה"ב יש אפשרות חרטה ל-24 שעות. החוק בארץ שכולל את ענף התעופה הוא פטנט ישראלי והדרישה להחריג את הענף היא מוצדקת, ואם זה לא יקרה חברות תעופה יתרחקו מהשוק. איזי ג'ט למשל פעלה ברוסיה ושם התקינה רגולטורית הייתה מכבידה עד שהחברה החליטה לסגור את הקו. הצרכנים ברוסיה נשארו עם זכות בחירה מצומצמת".

מצד שני, זו פסיקה שפוגעת בצרכנים.
"אם לוקחים את אחוז הביטולים, כלומר את הנוסעים שמבקשים לעשות שימוש בחוק הגנת הצרכן, מדובר ב-5% בלבד שמבטלים טיסה אחרי שרכשו. זה אומר ש-95% מהצרכנים שקונים בלואו קוסט נהנים ממחירים תחרותיים וממסלולי טיסה שלא היו קיימים. הצרכנים לא מקופחים. אם הצרכן יודע שהוא קונה באתר זר והוא לא נהנה מהחוק והוא בוחר לעשות את זה, צריך להניח שהוא קיבל החלטה לרכוש במחיר זול על פני הגנה רגולטורית ואולי אם ירכוש ביטוח פרטי יצא לו משתלם. הרגולציה המכבידה תרחיק חברות תעופה מישראל, והצרכנים ישלמו את המחיר דרך צמצום הבחירה".