אז מה הסיפור עם החולים הא-סימפטומטיים?

הצהרתו משבוע שעבר של ארגון הבריאות העולמי כי נדיר כי קורונה מועברת על ידי נשאים א-סימפטומטיים, מאיימת לשנות את כל ההתנהלות של הציבור לגבי המחלה. אם אנשים ללא סימפטומים לא יכולים להדביק בווירוס, הרי שאין צורך שכל הציבור יעטה מסיכות. כמו כן אין צורך בבידוד למי שאינו חש בתסמין כלשהו.

אולם, נראה כי הסיפור הוא יותר מורכב מן האמירה שיוחסה במקור לבכירה ב-WHO, אשר בינתיים גם נסוגה מן האמירה, וגם הסבירה מדוע זה לא בדיוק מה שהתכוונה מלכתחילה. ממילא, גם המחקר בתחום לא חד משמעי, ובהחלט ישנה תמיכה באפשרות שאנשים שאינם יודעים שהם חולים, יעבירו את הווירוס.

הבכירה ב-WHO שהציתה לאחרונה את הדיון, היא דוקטור מריה ואן קרקוב, רופאה אפידמיולוגית ולא פחות מראש תחום הקורונה וראש המחלקה למחלות זואוטוניות (מחלות שמקורן בחיות) בארגון. במסיבת עיתונאים לפי כשבוע, אמרה בתגובה לשאלת כתב כי "זה נדיר שאדם ללא סימפטומים יעביר את המחלה למישהו אחר. זה מאוד נדיר".

אולם, לאחר כמה ימים חזרה בה ואן קרקוב מהאמירה, ככל הנראה בעקבות ביקורת שעלתה מצד רופאים בתחום מכל העולם. היא אמרה שהטענה שלה כי נשאים א-סימפטומטיים מדבקים רק לעיתים נדירות מגובה במעט מאוד מחקר. כמו כן, אמרה, יש להבדיל בין אנשים א-סימפטומטיים, לבין אלה שיהיו להם סימפטומים בעתיד, אך אלה עדיין לא התחילו - החולים הפרה-סימפטומטיים.

זו נשמעת כמו התפתלות, אבל יש בכך היגיון רפואי. אנשים שיכולים לשאת את הווירוס ולא לפתח לעולם תסמינים הם אנשים עם כמות וירוס מסוימת, מערכת חיסון מסוימת ומהלך מחלה מסוים. לעומת זאת, אנשים שכן יפתחו את הווירוס מחר או מחרתיים, דומים לחולים הקשים יותר בכל מובן, חוץ מהנקודה בזמן שבה אנחנו פוגשים אותם.

כמו כן, רופאים מצביעים על קבוצה נוספת של חולים - "דלי סימפטומים". כלומר, אנשים שמרגישים קצת עייפים, קצת כאובים, קצת חלשים. כאשר נשאל אותם בדיעבד, אחרי האבחנה, האם היו לך תסמינים ביום שני האחרון? הם יגידו - 'כן, נראה לי שכבר אז התחלתי לפתח משהו'. אבל באותו היום הם יסתובבו בתחושה שאינם חולים, ומסיכתם שמוטה להם על הסנטר.

האם הגיוני מבחינה רפואית, שאנשים פרה-סימפטומטיים יעבירו את הווירוס? ברוב המחלות, ישנה קורלציה בין כמות הווירוס בגוף לבין עוצמת התסמינים. בתקופת השיא של המחלה יש בהפרשות שלנו כמות גדולה יותר של הווירוס, ותסמינים כמו שיעול או עיטוש, גם משגרים אותו רחוק יותר.

אבל במחלות רבות דווקא בתקופת הדגירה הווירוס הוא בשיאו, וישנן עדויות שגם בקורונה זה כך. מחקר שפורסם באפריל בכתב העת Nature Medicine בחן חולי קורונה מאומתים ללא תסמינים, וזיהה שכמות הווירוס שנפלט לסביבה היא הגבוהה ביותר ממש ביום הופעת התסמינים, כלומר היא די גבוהה גם בימים הקודמים לכך. על פי הערכת החוקרים, דפוס זה, בשילוב מה שידוע על הדינמיקה של הדבקה ממחלות אחרות, מרמז כי כ-40% מההדבקות בקורונה יתרחשו לפני הופעת תסמינים.

במחקר אחר שנערך בסינגפור, מופו כל המגעים בין חולים ונשאים מאובחנים בשבעה אירועי הדבקה משמעותיים. הסתבר כי כ-10 מ-157 נדבקים, נתקלו בחולה שהדביק אותם אך ורק כשהיה פרה-סימפטומטי. כך, שהדבקה פרה-סימפטומטית אפשרית, ואף מתרחשת. על פי מחקר זה אין לדעת אם היא דרך ההדבקה העיקרית, אבל היא לא נדירה.

כמו כל השאלות בתחום הקורונה, גם השאלה לגבי קצב העברת המחלה על ידי א-סימפטומטיים בעולם האמיתי, עדיין נותרה ללא מענה.

במחלות אחרות, א-סימפטומטיים עלולים להפוך ל"מפיצי העל" של המחלה. כך היה כמובן עבור איידס, וגם עבור טיפוס. בתחילת המאה ה-20 אישה בשם מרי מאלון, שעבדה כמבשלת, הייתה כנראה אחראית להדבקתם של 53 איש בטיפוס, למרות שהיא בעצמה הייתה נטולת סימפטומים. מאלון, שזכתה לכינוי Typhoid Mary (אותו לא סבלה), לא האמינה שהיא יכולה להיות חולה ללא תסמינים, ולכן התעקשה להמשיך ולעסוק בבישול, גם תחת שמות בדויים. אולם, אירועי ההדבקה בהם הייתה היא המכנה המשותף היחיד, וכן בדיקות שעברה ויצאו חיוביות, שכנעו את הרשויות שאין כאן טעות. בסופו של דבר, כאשר חזרה לסורה כמבשלת לאחר תקופת כליאה ראשונה, שוב נכלאה בבידוד בפעם השניה, ונפטרה בבידוד.

איננו יודעים היום כמה אנשים נושאים את וירוס הקורונה ללא תסמינים. על פי דבריו של ד"ר אנתוני פאוצ'י, היועץ הבכיר לתחום הקורונה בבית הלבן, ההערכה היא כי מדובר על בין כ-25% ל-45% מהחולים, כאשר רבים מהם לא מאובחנים, ולעולם לא יאובחנו (אם אינם חולים, לא תהיה סיבה לעשות להם בדיקה). ניתן יהיה לזהות אותם בעתיד כחולים-לשעבר באמצעות בדיקות סרולוגיות (בדיקות נוגדנים), כאשר יוחלט כי בדיקות אלה הן מדויקות מספיק.