חברות הבדים הלא ארוגים זינקו לאחרונה; האם המגמה תימשך?

לאחר תקופה של ירידות שווי חדות בקרב חברות העוסקות בענף הבדים הלא ארוגים והמגבונים הלחים, שנמשכה עד חודש מרץ השנה, מגפת הקורונה, המשבר העולמי שהיא יצרה וההשלכות ההיקפיות שלו, מייצרים השלכות חיוביות לפעילותן העסקית. זאת בעיקר בזכות הקפיצה במודעות לנושא ההיגיינה האישית והזינוק בביקוש למגבונים לחיטוי, לצד נפילת מחירי הנפט.

שוק הבדים הלא ארוגים בישראל מורכב מ-4 שחקניות עיקריות: על בד, אבגול, ספאנטק, ושלאג  . מניות ארבעת החברות צנחו בשיעורים חדים בשנתיים שהסתיימו בחודש מרץ השנה על רקע שתי סיבות עיקריות: עלייה במחירי חומרי הגלם והתחזקות השקל מול הדולר והאירו. זאת מכיוון שנפט הוא אחד מחומרי הגלם המרכזיים בייצור הבדים. 

מניתוח של יניב אבדי, שותף-מייסד בחברת בטא פייננס, ודין ארבוב, אנליסט בחברה, עולה כי דוחותיהם הכספיים של ארבעת החברות לרבעון הראשון של השנה מצביעים על מפנה בעסקים. השיפור נובע, כאמור, מהשלכות החיוביות של נגיף הקורונה שהביאו לעלייה קיצונית בביקוש למוצריהן של חברות אלו, לצד קריסת המחיר של חומר הגלם העיקרי - הנפט. "כפי שראינו בשנים 2015-2016, כאשר מחירי הנפט צונחים, שווי החברות מזנקים בענף ביחד עם הרווחים. שילוב של שתי תופעות אלו הובילו את חברות התעשייה לרבעון יוצא מן הכלל". 

על בד דיווחה על עלייה של 18.3% בהכנסותיה. בתקופת התפשטות נגיף הקורונה, מדינות שבהן פועלת החברה פרסמו תקנות שעת חירום, תקנות אשר מגבילות את פעילותם של עסקים רבים. כל אחד ממפעליה של החברה קיבל אישור "מפעל חיוני" המאפשר המשך פעילות גם בתקופת הסגר. התפשטות הנגיף השפיעה לחיוב על הגידול בביקושים למוצרי החברה וכמו כן על מכירות החברה לרבעון הראשון לשנה.

בשורה התחתונה הציגה על בד  רווח נקי של כ-22 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-3.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. את השנתיים הקודמות (2018-2019) סיכמה החברה  בהפסד מצרפי גדול של יותר מ-100 מיליון שקל.

אבגול חתמה במהלך הרבעון הראשון על חידוש הסכמי אספקה עם לקוחותיה, כלול בהסכמים הינו צפי לגידול בהיקף המכירות. החברה מייחסת את עיקר הקיטון במכירות להשפעות נגיף הקורונה, כאשר נאלצה החברה להשבית את המפעל שלה בסין לתקופה של 5 שבועות. בתקופת ההשבתה הצליחה החברה למכור חלק מהמלאי. בעקבות הקורונה שהביאה לגידול בביקושים למוצריה של החברה, חל קיטון במלאי של החברה וזאת מהצורך לספק את הביקושים החריגים.

הרווח הנקי של אבגול  ברבעון הראשון של 2020 הסתכם בכ-8.3 מיליון דולר (9.1% מהכנסות החברה), לעומת כ-4 מיליון דולר (3.7% מהכנסות החברה) ברבעון המקביל.  החברה הסבירה את העלייה ברווח הנקי בעיקר כתוצאה מירידה בהוצאות המימון.

במבט על תזרים המזומנים של החברה, כותב אבדי, ניתן להבחין שתזרים המזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת גדל לכ-38 מיליון דולר לעומת תזרים מזומנים שלילי של כ-12 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ניתן גם להבחין בקיטון של יתרת לקוחות של החברה בכ-26.3 מיליון דולר לעומת גידול של כ-21.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

ספאנטק רשמה הכנסות של כ-172 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה, צמיחה שח כ-21% לעומת הרבעון המקביל. בלט במיוחד התזרים מפעילות שוטפת אשר הסתכם בכ-24 מיליון שקל לעומת כ-8 מיליון שקל ברבעון המקביל. 

שלא"ג הציגה קפיצה של 42% בהכנסות ברבעון לרמה של כ-152 מיליון שקל ובשורה התחתונה דיווחה על רווח נקי של כ-12 מיליון שקל, פי 4 לעומת הרווח ברבעון המקביל אשתקד.  

על בסיס הדוחות של הרבעון הראשון החברות נסחרות כיום במכפילים היסטוריים זולים של 3-9 בלבד. 

"שני הווקטורים המרכזים האחראים לשיפור המצב בשוק הינם מחירי הנפט ורמת הביקושים של מוצרי היגיינה. נראה כי שתי ההשפעות האלו הינן זמניות. לכן, החברות יצטרכו למצוא דרכים שלא תלויות בהשלכות המאקרו של נגיף הקורונה כדי לשמור על מגמת העלייה בביקושים למוצריהן", כותב אבדי.

"בעבר הלא רחוק נפגעו חברות אלו מארבעה וקטורים שפגעו בהן בצורה קשה: הראשון, התיסוף בשקל מול יתר המטבעות שהביא להתייקרות עלויות השכר והתקורה. השני, עלייה במחירי הנפט שהביא לעלייה בחומרי הגלם ולפגיע ברווחיות הגולמית. שלישי, מלחמת הסחר בין ארצות הברית לבין סין שהקפיאה את הביקושים. רביעי, עודף בייצור (שנבע מהקמת מפעלים נוספים) דבר שהעלה את הוצאות התקורה בחברות (הוצאות קבועות שאינן תלויות בייצור). לפיכך, נראה כי אם החברות לא ימצאו דרך לשמור על המגמות החיוביות של החודשים האחרונים, נחזור למגמה השלילית של השנים האחרונות".