פסיקה היסטורית בארה"ב: העליון קבע כי לא ניתן לפטר עובדים בגלל נטייתם המינית

בית המשפט העליון בארה"ב קובע כי אין למעסיקים זכות לפטר עובדים בגלל נטייתם המינית או זהותם המגדרית. בכך העניק העליון ניצחון גדול לנאבקים למען זכויות אזרח עבור אנשים להט"בים. על-פי אחת ההערכות, בארה"ב ישנים כ־8.1 מיליון עובדים מקהילת הלהט"ב, שלא היו מוגנים עד כה בחוק.

ברוב של שישה מול שלושה, פסק הדין של בית המשפט העליון בארה"ב נתן פרשנות מרחיבה ל"חוק זכויות האזרח" מ-1964 (Civil Rights Act), שאוסר על אפליה על רקע מין, גזע, צבע, מוצא לאומי ודת. עתה כאמור החוק יגן מפני פיטורים גם על קהילת הלהט"ב.

הפסיקה של העליון מגיעה בעקבות שלוש עתירות, שתיים מהן מג'ורג'יה וניו יורק, בהן העותרים התלוננו כי פוטרו בשל הנטייה המינית שלהם; ועתירה שלישית מצד עובדת מדטרויט שפוטרה לאחר שהביעה את רצונה להפוך מגבר לאישה. שני עותרים מתוך השלושה מתו במהלך המשפט.

נשיא בית המשפט העליון, השופט ג'ון רוברטס, והשופט ניל גורסץ', שכתב את דעת הרוב, הצטרפו לאגף הליברלי בבית המשפט וקבעו כי "מעסיק שמפטר אדם רק בגלל היותו הומו או טרנסג'נדר מפר את החוק".

גורסץ' כתב כי "שופטים אינם יכולים להתעלם מהוראות סטטוטוריות ברורות על בסיס של לא יותר מאשר הנחות בנוגע לכוונות או ניחושים בנוגע לציפיות".

"מעסיק שמפטר אדם בשל היותו הומו או טרנסג'נדר, מפטר אותו בגלל תכונות או מעשים, שלא היו עולים ביחס לבני המין השני. המין ממלא תפקיד הכרחי ולא נסתר בהחלטה לפטר, בדיוק מה שאוסר החוק", כתב גורסץ'. "החברה שלנו היא חברה שמבוססת על חוקים כתובים. מעסיק שמפטר עובד רק בשל היותו הומו או טרנסג'נדר, מפר את החוק".

זוהי פסיקה היסטורית שנייה של בית המשפט העליון מבחינת קהילת הלהט"ב בשנים האחרונות. ב־2015 קבע העליון כי מדינות בארה"ב אינן יכולות לאסור נישואים חד-מיניים, והן חייבות לאשר נישואים חד-מיניים שנערכו כדין במדינות אחרות, ובכך נתן תוקף פדרלי חוקי לנישואים חד-מיניים.