על הממשלה לשנות גישה ולהכיר בחשיבות הקריטית של היזם הישראלי

שנת 2020 יכולה להירשם בתולדות המדינה כשנה שבה נפגע המשק המקומי על ידי וירוס הקורונה, או כשנה שבה ישראל תוביל מהפכה חדשה - המהפכה היזמית.

בשלב זה נראה כי ישראל הצליחה להתמודד בהצלחה עם ההשפעות הבריאותיות של הקורונה והאתגר הנוכחי יהיה להתמודד עם ההשלכות הכלכליות, ובראשן בעיית האבטלה שככל הנראה תפגע בכ-600-700 אלף איש.

פתרון אחד למצוקת האבטלה הוא הזרמת עשרות מיליארדים למשק. קיים פתרון שני שכמעט ולא יעלה לקופת המדינה כסף, אלא דווקא יזרים לה כסף, אבל הוא מצריך שינוי חשיבה מערכתית ואימוץ המהפכה היזמית, שעיקרה עידוד עסקים ויזמים להנעת הכלכלה. מהפכה זו מגיעה מההבנה כי בעולם מתקדם עיקר הכוח לייצר עסקים חדשים, מקומות עבודה וקידום החברה מגיע מיזמים. מכאלה שהחליטו לסכן את כספם ומרצם ולהקים משהו חדש.

מה שראינו ב'מדינת הסטארט-אפ' מתרחש בענפים רבים ומגוונים כשחדשנות, יצירתיות ויזמות, מצמיחים הון ומקומות עבודה. צמיחה זו, אגב, מתאפשרת בעיקר במקומות בהם עסקים נהנים מסביבה פתוחה ללא רגולציית יתר. תופעה שבסופו של דבר מביאה גידול בתוצר הלאומי ורווחה.

כדי לאפשר למהפכה היזמית לצמוח ולהוות מנוע 'טורבו' ליצירת מקומות עבודה, טוב תעשה המדינה אם תדע לאמץ את השינוי המחשבתי והניהולי הנכון שיאפשר סביבה מעודדת יזמות ותומכת בה. הצלחת המדינה תלויה בעיקר ביזמים, לא רק בכמות היזמים אלא גם באיכותם.

לקצץ בביורוקרטיה עודפת

לשם יצירה סביבה תומכת יזמות על מוסדות המדינה לבצע שינוי תפיסתי ומהותי. קובעי המדיניות צריכים להכיר, ללמוד ולהבין את חוסר היציבות בכלכלה המשתנה-דינאמית ולייצר אווירה תקשורתית שהיזם הוא בחזית יצירת מקומות עבודה. הגיע הזמן לקצץ בביורוקרטיה עודפת, לייעל תהליכים במשרדי ממשלה ולבנות מערכת שקופה, ברורה ויציבה שלא משתנה חדשות לבקרים.

על הממשלה לעזור לתעשייה הקיימת בהלוואות ובמענקים להכנסת טכנולוגיות שתייעל את המפעלים כך שיוכלו לייצא בשוק תחרותי.

על הממשלה למנות "צאר" - שישב בראש צוות בינתחומי ובינמשרדי ויהיה בעל ניסיון כלכלי וגם ניסיון בתהליכים ממשלתיים. תפקידו יהיה לפרק בכל משרד ומשרד ממשלתי את תהליכי הביורוקרטיה, לחוקק ולשנות תקנות אשר מקשות על היזם ואשר הפכו בשנים האחרונות לבלתי נסבלות.

אתן כמה דוגמאות:

מיסי עירייה, אגרות והיטלים: כיום ליזם אין יכולת לדעת כמה ועל מה ישלם בשנים הקרובות. מערכת שקופה וידועה מראש תאפשר לו לדעת מראש ובדיוק מה יהיו האגרות שישלם ותאפשר לו להתכונן כלכלית ולהשקיע את מרב המשאבים בפיתוח העסק ולא בהתמודדות עם רשויות בבתי משפט שנעזרים בשכירי חרב להתקוטטות אין סופית.

דיגיטציה של תהליכים: משבר הקורונה הוכיח כי ניתן לקבל החלטות מהירות תוך שימוש באמצעים דיגיטליים וישיבות מצולמות ומתועדות. שימוש בכלים אלו ימנע בזבוז זמן מיותר בקבלת היתרים ואישורים .

תקינה: בעולם דינמי, תקינות בינלאומיות וחברות בדיקה בינלאומיות יכולות להוות תחליף לתקינה וישראל לא חייבת להמציא בכל פעם את הגלגל מחדש.

מכסים והיטלים: הסרה מושכלת של מכסים והיטלים למיניהם, ובמיוחד על חומרי גלם, תחשוף את איש העסקים הישראלי לתחרות הגלובלית ותמקצע אותו. מכסי המגן סופם שהם מנוונים את התעשייה המקומית.

בנוסף לאלו, ראוי שהמדינה תקבע סטנדרטים לשירות הציבורי בדומה לרמת השירות בסקטור הפרטי; יש לחנך ליזמות כבר מגיל בית הספר ובמיוחד בתחומים כמו רובוטיקה, AI, עיצוב, תכנון, הנדסה, ייצור. פרויקטים לאומיים (כמו הרכבת לאילת) ראוי שייהנו מ"פחת מואץ". פתיחת שוק ההון למשקיעים כשירים מהארץ ומחו"ל בפלטפורמות דיגיטליות חדשניות על מנת לאפשר ליזם לגייס הון וחוב למימון המיזמים החדשים שיפתח את הבורסה הישראלית לעולם.

הגדלת ביטוח האשראי של המדינה ליצואן: על מנת שיוכל להתחרות בעולם.

ייעול תהליכים משפטיים: על מנת לייצור תשתית מקלה, מהירה ודיגיטלית ועוד.

בכלכלה הדינאמית לאחר הקורונה, המדינה חייבת להיות ערוכה לביצוע התייעלות ובניית תשתיות שיקלו על היזם ועל פיתוחו, מימונו, שיווקו והפצתו של הרעיון העסקי החדש. כך יקומו עסקים חדשים שיגייסו עובדים חדשים. רמת האבטלה תרד והשכר יעלה. רמת החיים תהיה גבוהה יותר לכלל המשק ותאפשר ביטחון כלכלי למדינה ומשיכת עולים חדשים ארצה.

משק שיידע להניע את המהפכה היזמית ייהנה מעסקים חדשים שיקומו וייצרו מקומות עבודה לצד גידול ברווחה ובביטחון הכלכלי.

הכותב הוא יו"ר קבוצת אמפא ומבעלי מספנות ישראל