הגלים העכורים של משבר הקורונה היכו גם בחברות שירותי הלוגיסיטיקה, המספקות שירותי הובלה, אחסנה ולוגיסטיקה. במשך שנים הן רכבו על גלי השגשוג בצריכה הפרטית, הייצור התעשייתי ופעילות סחר החוץ, שתמכו בביקושים לשירותיהן. במקביל, הן נהנו מהמגמה של חברות להעביר חלק מהפעולות הלוגיסטיות שלהן לגורמים חיצוניים, על מנת שיוכלו להתמקד בפעילות הליבה שלהן. יחד עם העלייה בביקושים לשירותי הלוגיסטיקה צמח גם היקף הבנייה של מרכזים לוגיסטיים, שהפך לאחד התחומים החמים בשוק הנדל"ן.
ואולם, משבר הקורונה והשלכותיו על הסחר העולמי טרפו את הקלפים עבור חברות שירותי הלוגיסטיקה. להערכתנו, יבוא הסחורות צפוי להתכווץ בכ-3% ב-2020, ויצוא הסחורות בכ-10%. אולם ב-2021 צפויה לחול התאוששות: יבוא הסחורות צפוי לעבור את רמתו ערב פרוץ הקורונה ויצוא הסחורות להגיע קרוב לרמה זו.
תוצאות חברות הלוגיסטיקה הציבוריות לשנת 2019
הירידה הצפויה בפעילות הסחר השנה משפיעה ישירות על חברות הלוגיסטיקה וצפויה להעיב על הכנסותיהן ב-2020 - וזוהי רק ההתחלה. גם הפתיחה הצפויה של שני נמלים פרטיים, בשנה הבאה, מאיימת לנגוס בהכנסותיהן. מה צופן העתיד לחברות שירותי הלוגיסטיקה בטווח הקצר והבינוני, ומדוע למרות הכל יש סיבה לאופטימיות?
ענף שירותי הלוגיסטיקה מספק מגוון שירותים לוגיסטיים, כגון אחסנה של מכולות או מטענים במחסני ערובה (לפני השחרור מהמכס) או במחסנים חופשיים (מכולות או מטענים ששוחררו ממכס) בשל אי-קביעת יעד סופי למטען או היעדר מקום אחסון אחר; הפעלת מסוף מכולות בנמלים; קליטת מכולות מלאות והעברתן למחסנים עורפיים מחוץ לנמל וטיפול במכולות מול המכס; שינוע מטענים ללקוחות או למחסני היבואנים; שירותי ערך מוסף כגון אריזת מטענים, פריקה, העמסה, הדבקת תוויות, בדיקות, וכן שירותי תפעול וניהול מרכזים לוגיסטיים.
עם החברות הגדולות בענף נמנות חברות ציבוריות כגון ממן, אוריין, פרידנזון, גולד בונד ואוברסיז, וחברות פרטיות כגון קבוצת מילניום, קבוצת 207 ואשדוד בונדד. עיקר סחר החוץ של ישראל מתבצע באמצעות הנמלים הימיים, ורק חלק קטן ממנו באמצעות נמלי התעופה, ולכן מרבית החברות הגדולות בענף מפעילות מחסנים סמוך לנמלי הים.
כל חברה נפגעת בדרך שלה
עוצמת השפעת הקורונה על החברות שונה מחברה לחברה. בחינת הדוחות הכספיים של ארבע חברות ציבוריות בתחום השירותים הלוגיסטיים - אוריין, גולד בונד, אוברסיז ופרידנזון, מעלה כי לכל אחת מהן פעילות החשופה ישירות לשינויים בהיקף סחר החוץ של ישראל. מדובר בעיקר בתחומי הפעילות טיפול במכולות (מכולות מלאות, ריקון מכולות וכו') ושילוח בינלאומי, המהווים נתח מרכזי מכלל ההכנסות של החברות.
מובן שגם תחומי פעילות נוספים, כגון הובלה והפצה, אחסנה ושירותי ערך מוסף, חשופים לירידה בהיקף סחר החוץ. בנוסף, בדרך כלל שיעור הרווחיות של תחומי הפעילות המרכזיים (שילוח בינלאומי וטיפול במכולות) גבוה משיעור הרווחיות הכולל בחברה (יחס גבוה מ-1), ולכן התרומה של תחומי הפעילות המרכזיים לרווחיות הכוללת מכרעת.
לאור הערכתנו שהיקף פריקת המטענים בנמלי הים צפוי להתכווץ בכ-10% ב-2020, המשמעות היא שהכנסות החברות מטיפול במכולות ושילוח בינלאומי צפויות להתכווץ, וכך גם הכנסותיהן מהובלה, מאחסנה ומשירותי ערך מוסף. הרווח הכולל של החברות בענף ייפגע בהתאם להישענות כל חברה על תחום הפעילות המרכזי ובהתאם לחשיבותו לרווחיות.
היבט נוסף שצפוי להשפיע על היקף הירידה בהכנסות והרווח הוא תמהיל הלקוחות של כל חברה. כך, למשל, בעוד שיבואניות מזון או חומרי גלם לתעשיית המזון לא צפויות להיפגע משמעותית מהשלכות נגיף הקורונה, יבואניות רהיטים או מוצרי חשמל רגישות יותר להשלכות הנגיף.
ואולם, הירידה בהיקף סחר החוץ עקב משבר הקורונה איננה העננה היחידה המרחפת מעליו. גם פתיחתם הצפויה של שני נמלים חדשים, בשנה הבאה, טומנת בחובה סיכון לירידה בהכנסות של החברות בענף.
כבר כיום, הנמלים הקיימים מתחרים בחברות שירותי הלוגיסטיקה בחלק מהשירותים, למשל אחסון מכולות ושינוען. על רקע זה, לתעריפי השירותים בנמל, המפוקחים על פי חוק, יש השפעה על התעריפים שגובות חברות שירותי הלוגיסטיקה ועל הכנסותיהן. בדרך כלל החברות בענף גובות תעריפים שאינם עולים על התעריפים של חברות הנמל, אף שאינן כפופות למחירים המפוקחים.
היתרון של החברות בענף שירותי הלוגיסטיקה ביחס לנמלים נעוץ בין היתר בהיותן גמישות מבחינת שעות העבודה וביכולתן להציע שירותים נוספים ולהציע ללקוחות פתרון כולל. עם זאת, התחרות צפויה להחריף עם פתיחת שני הנמלים החדשים בחיפה ובאשדוד, שיופעלו על-ידי חברות זרות. זאת, כנראה, תתקיים הודות למבנה עלויות רזה ביחס לנמלי הים הוותיקים וייתכן שאף הודות לשימוש בשיטות עבודה וטכנולוגיות מתקדמות. הגברת התחרות בין הנמלים עשויה להתבטא בירידת התעריפים על שירותי אחסנה ושינוע וללחוץ על הכנסות החברות בענף.
על רקע התחרות הצפויה להחריף, חברות השירותים הלוגיסטיים משליכות את יהבן על המשך צמיחת הסחר המקוון, הצפויה לתמוך בביקושים בענף בטווח הבינוני. רכישת מוצרים באתרים מקוונים זרים על-ידי לקוחות פרטיים מחזקת את הצורך בשירותים לוגיסטיים, החל בשילוח המוצרים, דרך פריקתם בארץ ועד הפצתם לבית הלקוח. גם ההליך ההפוך, שבו סוחר ישראלי מפיץ את מרכולתו ליעדים בחו"ל באמצעות אתרים מקוונים, מעודד את הביקוש לשירותים לוגיסטיים. רכישות מקוונות מאתרים בישראל תומכות אף הן בביקושים לשירותי הפצה.
חלק מהחברות בענף החלו להרחיב את פעילותן בתחום. כך, לדוגמה, גולד בונד הקימה מחסן רובוטי באשדוד, שמתוכנן לספק שירותי אחסנה והפצה מקצה לקצה מבית העסק ועד הלקוח לעסקים קטנים ובינוניים. גם אוריין בוחנת אפשרות לייעד את אחד מהמרכזים הלוגיסטיים שברשותה לסחר המקוון.
בנוסף, אנו מעריכים כאמור שכבר ב-2021 יבוא הסחורות ישוב לצמוח, ויוסיף לצמוח בקצב דומה לעבר בטווח הזמן הבינוני, מה שאומר גידול צפוי בהיקף המטענים שבהם יש לטפל, לשנע ולאחסן. כך, למרות האקלים הכלכלי הלא-סימפטי שבו הן פועלות כיום, ועל אף התחזית האפורה לטווח הקרוב - האופק של חברות השירותים הלוגיסטיים נראה דווקא בהיר בהרבה.
הכותב הוא כלכלן בלאומי שוקי הון. הסקירה בוצעה על בסיס מידע ונתונים ציבוריים, המפורסמים לכלל המשקיעים, ועל בסיס זה בלבד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.