סיוע לעסקים הוא אינטרס ציבורי מובהק

בימים אלה מגישה הממשלה סיוע פרטני לעסקים ולענפים באופן גורף. מאחר שמדובר בכספי ציבור הרי שבצדק מועלית השאלה האם הדבר נכון ותורם לציבור. בנוסף, נשמעים קולות שהציבור לא צריך לסייע לעסקים, כשם שאינו שותף לרווחיהם אין הוא אמור לספק להם רשת הגנה במקרה של הפסדים.

אכן, כחלק מתהליך טבעי, ארגונים נדונים ליפול וארגונים חדשים קמים ומחליפים את הישנים. על-פי הגישה האקולוגית וחוק הברירה הטבעית בתורת הניהול, הסביבה יוצרת הכחדה של ארגונים אשר לא שרדו את צרכי הסביבה ולא השתנו כפי שהמציאות הדינמית מחייבת. ברם, האירוע הנוכחי שעמו אנו מתמודדים אינו נכלל בתנאי סביבה עימם אמור כל ארגון להתמודד ובוודאי סגירה של עסקים בצווי חירום נופלת מחוץ לדוקטרינה זו.
כללי משחק ה-"fair play" הנהוגים בעולם העסקי הופרו מרגע הכניסה למשבר. הפעולות הקיצוניות שננקטו על ידי המדינה והרגולטורים גרמו לכך שביצועיו של הארגון כבר אינן רק תוצאה של התנהלותו והסתגלותו לסביבה. אירוע הקורונה, החריג בקיצוניותו, לא שייך לרפרטואר של סביבה משתנה. הוא הרבה יותר מכך, הוא נוגע לשינוי הכללים הקיצוני שנכפה על כולם ושאותו אי אפשר היה לצפות.

רשימת הארגונים שנכנסו לקשיים כוללת גם כאלו ששמרו בעבר על איתנות כלכלית, כיום מתקשים להכיל את גזירת ההשבתה הכפויה, אבל עשויים להמשיך לפעול ולהביא תועלת רבה לקהל לקוחותיהם, לספקים, לבעלי העניין ולציבור בכלל. הקביים הכלכליים שביכולתה של המדינה להושיט להם עשויים להיות מניבי דיבידנד גבוה. אם ארגון צולח את המשבר וחוזר לשגרה ולתפקוד מלא הוא ממשיך גם להיות מקור איתן לתשלומי מיסים למדינה. מצד שני, נפילה גורפת של ארגונים אינה מסתיימת בהם בלבד אלא גוררת תגובות שרשרת ברדיוס הפעילות עסקית שלהם.

למעלה מכך, פגיעת הקורונה בכלכלה אינה סימטרית, בין ענפי הכלכלה השונים. היא למשל מיטיבה עם ענף המזון אבל משתקת את ענף התיירות. פגיעה א-סימטרית זו גרמה לעיוותים קשים שאינם משקפים את האיזונים הקיימים בין הענפים השונים בימים כתיקונם. הפגיעה בענף התיירות עלולה להיות מכת מוות עבורו אם לא יזכה לסיוע ממשלתי. אם נביט אל היום שאחרי מדינת ישראל היא מדינה מתקדמת עם תל"ג גבוה לנפש וציבור המעוניין לממש את רמת ההכנסה הגבוהה לטובת תצרוכת. בימים כתיקונם באה תצרוכת זו לידי ביטוי, בין היתר, גם בביקוש לתיירות, על מרכיביה השונים. ייתכן שבטווח הקצר, לאחר חלוף המשבר, הביקוש לתיירות אפילו יעלה על הממוצע מהטעם שרבים ירצו לפצות את עצמם על תקופת ההסגר שנכפתה עליהם. במידה ותהייה נפילה גורפת של עסקים בתחום אנו עלולים להגיע לירידה חדה בהיצע שאולי לא תורגש בימים אלה, אבל, עם החזרה המלאה לשגרה, ואתו גם חזרה של הביקוש, עלולה לגרום לעלייה חדה במחירי התיירות.

הסיוע הממשלתי הינו בעל משמעות רחבה יותר מגבולות הסיוע המיידי לעסקים שנקלעו לקשיים בעקבות המשבר. הוא משדר איתות לעתיד לבוא לפיו במקרה של כוח עליון תגייס המדינה את עיקרון הערבות ההדדית כדי להתגבר עליו. זהו איתות חשוב כי הוא מהווה מעין ביטוח וצמצום הסיכון העודף שעלול להיות מיוחס לענפים הרגישים שנפגעו. סיכון גבוה בענף, כמו ענף התיירות, עלול להביא למדיניות תמחור לא מאוזנת שמשמעותה עלייה נוספת של המחירים לצרכן וכן ליצור רתיעה של יזמים חדשים להיכנס אליו. מספר מצומצם יותר של יזמים ועסקים בתחום יצמצם את התחרותיות בענף, לרעת הצרכנים ויפגע ברווחתם. נכון, הסיוע הממשלתי הוא נטל תקציבי מידי אבל עשוי להיות מאוד מועיל בטווח הארוך. 

הכותב הוא ד"ר לכלכלה ומרצה בחוג לכלכלה וניהול באקדמית גליל מערבי