הייצוגיות בעניין נגישות לנכים, הטענות לסחיטה והמלחמה שהכריזו החברות הנתבעות

המאבק של חברות שנתבעות בתביעות ייצוגיות בטענה להפרת חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות מתגבר. חלק מהחברות טוענות כי מדובר בתביעות סרק שנועדו לסחוט מהן כספים בהסכמי פשרה. ומנגד, טוענים התובעים כי לבעלי העסקים אין להלין אלא על עצמם, וכי הם פשוט לא מקיימים את הוראות תקנות הנגישות לנכים.

לפי מידע שהגיע ל"גלובס", לאחרונה החליטו 12 חברות עסקיות להתאגד תחת משרד עו"ד י' וינרוט כדי להיאבק במה שהן רואות כשימוש ציני בכלי של תובענות ייצוגיות נגדן, כדי להשיג כסף קל.

לאחרונה חל זינוק במספר הבקשות לניהול תובענות ייצוגיות שמוגשות בטענה להפרה חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. לשיטת אותן חברות, הסיבה לזינוק היא העובדה כי תובענה ייצוגית בעניין שוויון זכויות לנכים, פטורה מאגרה ולא דורשת משאבים מצד מגיש התובענה הייצוגית. זאת, בניגוד לתובענות ייצוגיות אחרות שצריך לשלם אגרה כתנאי להגשתן החל ממאי 2018.

לטענת גורמים רבים במשק, הפטור מאגרה הוביל לכך שהחברות מוצפות בתביעות סרק שמטרתן להרוויח כסף קל על ידי עורכי דין.

במקרה של 12 החברות מדובר בתובענות ייצוגית בענייני נגישות שהוגשו נגדן על ידי אותו עורך דין בשם מוחמד ספורי ועל ידי אותו תובע ייצוגי בשם עאדל מוחתסב. האחרון הגיש את תביעותיו בכל בתי משפט השלום ברחבי הארץ באופן מבוזר.

היעדר מידע באתר האינטרנט

כך, למשל, הגיש מוחתסב באמצעות ספורי בקשה לאישור (ניהול) תביעה ייצוגית בגובה מיליון שקלים נגד רשת "חגור". זאת, בטענה כי החברה לא פרסמה באתר האינטרנט שלה את רשימת האתרים המונגשים שלה ואת שמו של אחראי הנגישות מטעמה. לטענת התובע הייצוגי, שהינו עיוור, הוא נכנס לאתר האינטרנט של החברה באמצעות חבר שסייע לו, והתעניין לקנות ציוד של החברה. אולם כיוון שלא פורסם המידע על הנגישות, נמנע ממנו לקנות את המוצרים הדרושים לו.

כך גם חברת "פולטון" נתבעה על ידי אותו אדם, באמצעות עו"ד סופרי, במיליון שקלים. גם במקרה הזה נטען כי מוחתסב חיפש באמצעות אותו חבר לקנות ג'קוזי של החברה. אולם כיוון שלא פורסם באתר איזה סניפים מונגשים ומי אחראי הנגישות מטעם החברה, נמנעה ממנו האפשרות לקנות את הג'קוזי. במקרה שלישי, תבע התובע הייצוגי, באמצעות עו"ד ספורי, את חברת "כרמל דיירקט" לאחר שלטענתו חיפש באמצעות אותו חבר לא ידוע גריל גז באתר של החברה, אך לא מצא את פרטי הנגישות באתר.

לפי תפיסת החברות הנתבעות, האבסורד הגיע לשיא, בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה על ידי ספורי בשמו של מוחתסב נגד חברת "דרך צדיקים, הדרך לגאולה" העוסקת בארגון טיסות לקברי צדיקים במזרח אירופה, ובפרט לקברו של רבי נחמן מאומן. בתביעה הם טוענים שבאתר החברה לא כתוב מי אחראי הנגישות ולכן יש כאן הפרה של החוק.

בדיקת גלובס מעלה כי סופרי ומוחתסב הגישו בחודש האחרון לא פחות מ-100 תובענות ייצוגיות זהות נגד חברות רבות ומגוונות במשק, בין החברות הנתבעות נמנית גם "קפה לואיז" אשר נאלצה לסגור את העסק בגין המשבר הכלכלי הקשה שהביא בכנפיו נגיף הקורונה.

הפרד ומשול בין הנתבעים

לטענת עוה"ד יחיאל וינרוט ואורי בן יוחנה ממשרד עו"ד י' וינרוט, קשה לחשוב על מקרה מובהק יותר של ניצול לרעה של הכלי שנקרא תובענה ייצוגית."ניצול הכלי החשוב של תובענה ייצוגית, אשר ביסודו נועד להביא מזור לכאבו של צרכן ולא לשמש לציד שיטתי של נתבעים, הוא תופעה שחייבים לעקור מן השורש. במקרה הזה, כל בר דעת מבין שמדובר בחיפוש נתבעים שיטתי, מכוון ומלאכותי, ואנו בטוחים שבית המשפט יאמר את דברו בדרך חדה וברורה"".

מעבר לכך טוענים בן יוחנה ווינרוט, כי אם באמת מדובר היה ברצון כן להועיל לציבור ולא בניסיון להרוויח כסף קל, היה על התובע המייצג לפנות לחברה לפני הגשת התובענה. זאת, על מנת שתתקן את הטעות וייחסך הצורך בניהול ההליך". עוד הם טוענים כי התובענות הייצוגיות הוגשו במכוון ובחוסר תום-לב באופן מבוזר ברחבי הארץ כדי לבצע הפרד ומשול בין הנתבעים, ובכך להוריד את הכדאיות של הנתבעים לנהל את ההליך ולהעדיף להגיע לפשרה.

ניסיון סחיטה חוזר ונשנה

בדיקת "גלובס" מעלה כי לאחר הגשת התובענה, מציע עו"ד ספורי לסלק את בקשת אישור התובענה הייצוגית תמורת סכום של אלפי שקלים. אלא שעו"ד בן יוחנה אומר כי אחת החברות שהתאגדו, "אמיל תבור סחר", כבר הגיעה בעבר להסכם על הסתלקות עם עו"ד ספורי תמורת פיצוי של 7,000 שקלים, ולתדהמתה כעת עו"ד ספורי הגישה נגדה תובענה ייצוגית נוספת בטענה להיעדר נגישות.

במסמך שהגיע לידי "גלובס" העוסק בהסכם להסתלקות מהבקשה לאישור התובענה הקודמת נכתב כי בתמורה לתשלום מתחייב עו"ד ספורי כי לא יפעל "בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות בדרך של ייצוג ו/או הפניית תיקים ו/או בכל דרך אחרת להגשת דרישה ו/או תביעה מכל סוג שהן נגד כל אחת מהחברות ו/או מי מטעמן ו/או נגד כל גורם ו/או תאגיד אשר החברות ממשוקות לו את המוצר שבנדון ו/או כל מוצר אחר".

שלמה גולדשטיין, מנכ"ל "אמיל תבור סחר", אומר ל"גלובס" כי מדובר ב"פרוטקשן". לדבריו, "יש פה ניסיון לסחוט אותנו. כאשר מוגשת תביעה, החברה צריכה לעדכן את הבנקים, אם היא מעוניינת לקבל הלוואות בערבות מדינה. היא לא מסוגלת כאשר יש לחובתה תובענה ייצוגית פתוחה. אין ברירה אלא לשלם כמה אלפי שקלים, אך זו כמו מכת צפרדעים".

גולדשטיין מוסיף ואומר כי "אם אתה נכנע פעם אחת, אתה נכנס לרשימה ויודעים שאתה סחיט ואז תוגש נגדך עוד תביעה ועוד אחת. הפעם החלטנו לנהל את ההליך עד הסוף, כל אחת מהחברות תשלם עשרות אלפי שקלים. הרבה יותר כלכלי היה לסגור את התובענה בפיצוי ובהסתלקות, אך החלטנו לשים לסחיטה הזו סוף".

זינוק בייצוגיות בגין נגישות

נציין כי כבר בשנת 2012 פורסם ב"גלובס" כי עו"ד מוחמד סופרי נמצא במקום השלישי ברשימת עורכי הדין שהגישו את מספר הרב ביותר של תובענות ייצוגיות.

בנוסף, לאחרונה פורסם ב"גלובס" כי מספר הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו בשיאו של משבר הקורונה, כלומר בין ה-15 במרץ אז הוצא באישון ליל הצו של המשפטים היוצא אמיר אוחנה שהגביל את פעילות בתי המשפט בצל המשבר; לבין ה-30 באפריל, אז הודיע מנהל בתי המשפט על הקלות משמעותיות בהגבלות - האמיר עד לכדי שיא של 458 בקשות. בתקופת משבר הקורונה חלה עלייה של למעלה מ-460% במספר בקשות האישור המוגשות. עוד פורסם ב"גלובס" כי בתוך שבועיים הוגשו 194 תובענות ייצוגיות שעסקו בהפרת חובותיהם של עסקים את חוק הנגישות והחוק לשוויון אנשים עם מוגבלויות.

בעוד שבשנה שקדמה להטלת האגרות על הגשת תביעות ייצוגיות היוו "תביעות בענייני נגישות" רק 1.4% מסך בקשות האישור המוגשות, מספרן בשנה שחלפה מאז הוטלו האגרות (למעט על תביעות בעניין נגישות ששאינן חייבות באגרה) האמיר עד לכדי 30% מסך הבקשות שהוגשו. בתקופת משבר הקורונה, מתברר כעת, עלה מספרן ל-42% מסך הבקשות שהוגשו. כל זאת, בלי לקחת בחשבון את מכתבי ההתראה לפני הגשת בקשות אישור שלפי מה שנודע ל"גלובס" מקבלים מדי יום מאות בתי עסק, קטנים כגדולים.

התובעים: "הנתבעים צריכים להסתכל במראה. הם מפרים את החוק בעניין נגישות"

מהזווית של עו"ד מוחמד ספורי, הדברים כמובן שונים בתכלית. בשיחה שערכנו עמו, הזכיר עו"ד ספורי את הרעיון המרכזי שבבסיס הפטור מאגרה לתובענות ייצוגיות בעניין נגישות - עידוד אכיפה אזרחית של סוגיה קריטית לבעלי מוגבלויות. לא סתם, ציין, בחר מחוקק המשנה שלא להטיל אגרות על תובענות ייצוגיות כאלה. "המחוקק הבין שנגרם עוול לקבוצה הזו. הוא הבין שאחרת, לא יוגשו ייצוגיות בנושאי נגישות ותימשך הפגיעה במי שגם ככה נפגעים הכי הרבה", אמר.

"אני מציע שהנתבעים קודם כל יסתכלו על עצמם במראה, ואם הם מגיעים למסקנה שהם פעלו בהתאם לחוק והקפידו על תקנות הנגישות, אני מזמין אותם גם להעלות טענות אישיות נגדי. תקנות הנגישות קיימות לא מהיום ולא מאתמול. למה בעלי עסקים רבים ורשויות מקומיות לא פעלו בהתאם אליהן? אין להם אלא להלין אלא על עצמם. אני לא הסוגיה כאן", אמר עו"ד ספורי. "אני מייצג במשך שנים רבות עמותות, ארגונים, ולא מעט נכי צה"ל. מי שחי את המציאות של הנגישות בישראל, כמוני, יודע כמה המצב רע".

הסיבה שבגינה קיים מבול של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בענייני נגישות, מסביר עו"ד ספורי, היא בראש ובראשונה התנהגות בעלי העסקים והרשויות המקומיות. "הם יושבים שנים בחיבוק ידיים ובאפס מעשה, וניסו את 'שיטת המצליח'. הם אמרו לעצמם 'בינתיים, כל עוד לא באים אליי, אני אמשיך בהפרת החוק והתקנות.' אז מדוע הם מלינים על חוסר תום לב מצד מי שתובע אותם"? תהה.

תת אכיפה מצד המדינה

לכך מתווספת, לדברי עו"ד ספורי, תת אכיפה מצד המדינה בנושאי נגישות. "לצערי, המדינה לא אוכפת את הדין. יש לי טענות חזקות נגד הנציבות לאנשים עם מוגבלויות. הם עושים את המינימום הנדרש, זה בטח לא מספיק, ולא תמיד מתייצבים לצד הנכים. למשל,

"יש לי תיק שבו אני מייצג נכה צה"ל שתובע את עיריות רמלה ולוד שלא מנגישות את מעברי החצייה בעיר, ולהפתעתי הנציבות אומנם מצדדת בעמדה שלנו בתיק, אבל גם אמרה שזה לא מתאים להתברר בתביעה ייצוגית, למרות שזה כבר קרה בתיק אחר שלי בעיר טמרא. הייתי בהלם".

"אני לא צריך לחפש לקוחות"

כפי שציינו קודם לכן, מאז הוטלו אגרות על בקשות לאישור תביועת ייצוגיות , זינק מספר בקשות האישור בענייני נגישות (שעליהן לא הוטלה אגרה) באלפי אחוזים. למרות זאת, לטענת עו"ד ספורי, לפחות במקרה שלו, האגרה לא מהווה שיקול. "אולי יש עורכי דין אחרים שנכנסו לתחום הנגישות רק אחרי שהבינו שאין כאן אגרה, אבל זה לא המקרה שלי. זו ההתמחות שלי במשך שנים רבות. באים אליי אנשים מכל הארץ, ולפעמים יש גם תיקים שמשלמים אגרה".

יש חודשים, נזכיר, שעו"ד ספורי, מגיש מאות בקשות אישור בשם אותו לקוח, מה שמעלה את החשש כי מי שיוזם את הגשת הבקשות הוא לא הלקוח עצמו, וכי ייתכן שהוא נעדר עילת תביעה אישית מול בית העסק או הרשות נגדו הוגשה הבקשה. עו"ד ספורי טוען כי הוא אינו יוזם את נושא בקשות האישור או כופה אותו על הלקוח. "אני משרד עם מוניטין. פונים אליי מכל הארץ, אני לא צריך לחפש לקוחות", הסביר. "וחוץ מזה", הוסיף, "בתי המשפט כבר קבעו לא אחת כי אפילו אם יוכח שהתובע הייצוגי לא ראוי וכי יש להחליף אותו זה לא אומר שיש לדחות את התביעה כל עוד היא מגלה עילה טובה, אלא רק להחליף את התובע".

"ניחוח גזעני בטענות הנתבעים"

לגבי העובדה כי עו"ד ספורי נוהג להגיש תביעות רבות בפני בתי- משפט שונים, מסביר עו"ד ספורי כי אין בכך כל בעיה משפטית. "מה שחשוב זו עילת התביעה. כבר היו בעבר טענות נגד תובע שהגיש חמש תביעות שונות נגד חמש רשויות שונות בחמש ערכאות שונות - והוא זכה בכולן, תוך שנדחתה הטענה שהוא תובע סדרתי. הדגש הוא על עילת התביעה, כל המסביב פחות חשוב לבית המשפט, ולא בכדי", הסביר.

ומה לגבי הטענה שלקוח ממוצא ערבי אשותו הוא מייצג תובע חברה המארגנת טיולים לקברי צדיקים?  "יש בטענה הזו ניחוח גזעני. גם אני הולך לבתי קברות של יהודים. יש לי גם חברים רבים מהמגזר הדתי. לא יכול להיות שחיפשתי לחבר מתנה ונתקלתי בבעיית נגישות? במקום להגיד תודה שאני מתחיל להנגיש מקומות קדושים, אומרים לי 'תראה מאיפה באת'. במקום להתמקד במהות ולהגיד 'בסדר, אני אנגיש', טוענים כלפי חוסר תום לב".