הסטארט-אפ הישראלי קוואנטום משינס (Quantum Machines) , המפתח מערכת הכוללת חומרה ותוכנה עבור שליטה ותפעול של מחשבים קוונטיים, הודיע היום על השקת שפת תכנות חדשה בשם QUA. בעזרת השפה החדשה יוכלו קבוצות מחקר לכתוב אלגוריתמים שניתן יהיה להריץ על כל מחשב קוונטי מכל סוג שהוא בעולם.
גיוס ההון האחרון של החברה, בהיקף של 17.5 מיליון דולר, התקיים לאחרונה, בשיא משבר הקורונה באמצע חודש מארס השנה, והוא הביא את סך גיוסי ההון של החברה לכ-23 מיליון דולר. את סבב הגיוס הוביל על ידי אביגדור וילנץ, מי שמכר לאחרונה לאינטל את חברת השבבים לעיבוד משימות בינה מלאכותית הבאנה תמורת 2 מיליארד דולר, והשתתפו בו גם חברת הראל, וקרנות ההון סיכון TLV פרטנרס ובטרי ונצ'רס.
בעת ההודעה על הגיוס דיווחה החברה כי "מערכת האורקסטרציה" שפיתחה החברה "אומצה במהלך השנה האחרונה על ידי מספר תאגידים בינלאומיים, סטארטאפים ומעבדות אקדמיות, ומספר הלקוחות המשלמים גדל מחודש לחודש". שפת התכנות החדשה QUA שהושקה היום מצטרפת למוצר זה.
בשיחה עם "גלובס", הסביר מנכ"ל החברה ד"ר איתמר סיוון, את מהות שני המוצרים הללו. ראשית - מערכת האורקסטרציה: "במחשב הקוונטי יש מערכות שונות, לאחסון או העברה של מידע, אבל כדי להפעיל את כל המערכות הקוונטיות הללו, יש צורך במערכת האורקסטרציה הקוונטית", הסביר ד"ר סיוון, "בעצם, מעבד קוונטי הוא כמו שריר מאוד חזק שיכול להרים משקלים כבדים, אבל גם השריר הכי חזק בעולם צריך מערכות אחרות שיפעילו אותו. אז אנחנו אלה שמפתחים את המערכת שמפעילה את המערכות הקוונטיות, ומאפשרת למצות הפוטנציאל. בליבה של המערכת שלנו יש מעבד קלאסי, שמפעיל מעבד קוונטי. זו האורקסטרציה".
ד"ר סיוון המשיך והסביר כי "בעולם האמיתי, המחשבים הקוונטיים ייכנסו למרכזי נתונים, דאטה סנטרים, כמו של מיקרוסופט, אמזון או יבמ. בדאטה סנטר יהיה מעבד קוונטי שהוא בעצמו יהיה במקרר, אבל לידו יישבו כל יתר אברי הענן - תשתית שכוללת הרבה אלקטרוניקה, מעבדים ונתבים. את כל אלה אנחנו עושים. ממש מרכיבים קופסאות שמותקנות אצל חברות או מעבדות לאומיות".
על שפת התכנות החדשה שהושקה, הסביר ד"ר סיוון: "מה שהשקנו עכשיו זה את השפה שמאפשרת להריץ את האלגוריתמיקה הכי מורכבת בעולם על המערכות שלנו. פיתחנו אותה לאחר שזיהינו שמדובר באחד הדברים שאם נוכל לקדם אותם זה יוכל לקדם את כל התעשייה הקוונטית כמקשה אחת".
כדי להסביר את החשיבות שלה הוא נדרש להשוואות להיסטוריה של התפתחות המחשב הקלאסי: "היו כמה נקודות מפנה דרמטיות שהובילו להאצה של התפתחות המחשבים. מעל המעבד, שכבה בשם קומפיילר מתרגמת את שפת התכנות לשפה שהמעבד מבין. אנו פיתחנו את השכבה שמעל הקומפיילר, שנקראת 'שכבת אבסטרקציה תוכנתית' (software abstraction layer). השכבה הזו הולידה בעצם את עידן התוכנה. זה אולי נשמע היום הדבר הכי טריוויאלי בעולם, אבל היו ימים שלא היה דבר כזה 'תוכנה'".
וד"ר סיוון ממשיך: "השפה הזו, חייבת לתמוך בסט אוניברסלי של פעולות, הן הקוונטיות והן הקלאסיות. היא חייבת להיות אינטואיטיבית, כי אחרת אף אחד לא יאמץ אותה, והיא חייבת להיות מגובה על ידי מעבד. באנלוגיה למעבדים של ימינו, מתכנתי בינה מלאכותית רבים אימצו את 'קודה' של אנבידה לא כי היא נהדרת, אלא כי היא מגובה על ידי מעבד של אנבידיה. במקרה שלנו , יש את QUA - שכבת האבסטרקציה, ומתחתיה יש את קומפלייר XUP והוא זה שמקמפל, מתרגם, לשפת המכונה של המעבד".
בנוסף, אומר ד"ר סיוון, ומדגיש כי זהו מרכיב מסחרי חשוב, "מאחר שכבר כיום יש הרבה סוגים של מעבדים קוונטיים, שאף אחד לא יודע מי הם ינצח, שפת האבסטרקציה חייבת לתמוך בכל פלט קוונטי אפשרי. לכן השפה שפיתחנו תומכת בכולם. מאחר שבעתיד גם יהיו מעבדים חדשים, וגם חלק מהקיימים ייעלמו, כדי לבסס משהו כסטנדרט הוא חייב להיות בנוי מהבסיס כלפי מעלה, כדי להמשיך ללכת איתנו הכי רחוק. זו הפעם הראשונה שאיזושהי חברה בעולם עושה דבר כזה. בפועל המשמעות לצוותי פיתוח תהיה שעקב בצד אגודל, הם יוכלו להביא אלגוריתמיקה קוונטית למעבדים קוונטיים הרבה יותר מהר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
