אבי גבאי שם את הז'יטונים על גולן טלקום בשאיפה לעליית מחירים ענפית

הקביעה של רשות התחרות לפיה מיזוג בין גולן טלקום לסלקום לא יביא עמו עליית מחירים, אשר על פי פרסומים נתמכה גם על ידי חוות דעת של אגף התקציבים באוצר, היא לא רצינית.

די לבחון את התנהגות מניית סלקום עם היוודע העסקה ואישורה הצפוי, וזאת למרות תוצאות עסקיות חלשות, כדי להבין כי החוכמה הקולקטיבית של המשקיעים מעריכה כי יציאת גולן מענף הסלולר היא בשורה טובה לשחקנים הנותרים בו.

"בשורה טובה" בענף הסלולר פירושה דבר אחד בלבד - העלאת מחירים. העלאה שכזו לא תתבצע כנראה בן לילה, אך סביר להניח כי בעוד מספר שנים לא רב, כשנסתכל במראה האחורית על ימינו, נוכל להגיד כי מיזוג גולן-סלקום סימן את נקודת השפל במחירים בענף ואת נקודת המקסימום של התחרות הענפית.

מי שעוקב אחרי ענף הסלולר בישראל במהלך השנים זוכר היטב את האמירה של גיל שרון, יו"ר גולן טלקום, בראיון לגלי צה"ל בינואר 2017, לפיה המחירים בישראל באופן כללי הם נמוכים בצורה קיצונית, בעוד מרכיבי החבילות גדולים מאוד - בכמות ה-DATA, הגלישה והשיחות ללא הגבלה הניתנות ללקוחות.

שרון ציין אז כי במדינות גדולות יותר, שבהן יש יתרונות לגודל החברה, מחירי החבילות נעים סביב 20 אירו לקוח, ולפיכך יכול להיות שטווח של 80-100 שקל בחודש ללקוח הוא מחיר סביר. מאז ועד היום המחירים לא רק שלא עלו לרמות המדוברות, אלא אף נשחקו בהתמדה.

האמירה של שרון נתפסה כאיתות להעלאת מחירים בשוק הסלולר וזכתה לביקורת רבה באותה העת. שלוש שנים וחצי אחר כך, ולמרות שמחירי הסלולר כאמור נמוכים יותר, מצליחה אלקטרה צריכה, בעלת גולן טלקום, לבצע אקזיט חלומי בתנאי שוק בלתי אפשריים ולמכור חברה שנרכשה ב-350 מיליון שקל בתמורה יותר מכפולה של כ-800 מיליון שקל.

הרוכשת סלקום אינה מנוהלת על ידי חייזרים מנוגה אשר נחתו אתמול בענף. סביר כי ההנחה אצל הרוכשת היא שיציאתה של גולן מהענף כשחקנית עצמאית מגדילה באופן ניכר את ההסתברות לעליית מחירים בשוק הסלולר, וזהו ההסבר לנכונות של סלקום לרשום צ'ק כה נדיב ברכישתה מידי אלקטרה צריכה.

המכפלות בסלקום וגולן המאוחדות הן כאלו שכל גידול של שקל בהכנסה החודשית הממוצעת מלקוח צפויה להביא לגידול שנתי 43 מיליון שקל בשורת הרווח התפעולי. זו הסיבה שסלקום הממונפת והחבוטה מהמרת על רכישת גולן טלקום בתג מחיר כה יקר. אחרי הכול גם מנהלי סלקום, בראשות המנכ"ל אבי גבאי, שולטים לא רע בלוח הכפל.

זה בסדר שהתחרות תקטן, אך הציבור לא ירוויח דבר

הדוחות הכספיים הגרועים של סלקום לרבעון הראשון של שנת 2020, בו הפסידה 43 מיליון שקל, בהמשך להפסד שנתי של 100 מיליון שקל ב-2019 כולה, המחישו בפעם המי יודע כמה את צומת הדרכים האסטרטגית שבה מצויה החברה.

ברבעון הראשון הקורונה פגעה בהכנסות מסלולר בחו"ל שהיוו "שמורת טבע" יחסית בעולם הסוער של מחירי הטלפון השחוקים. מספר מנוי הטלוויזיה של סלקום, שהצמיחה העקבית שלהם היוותה את גאוות ההנהלה המועזבת, תוקן מטה בחדות בשיעור של כ-14 אלף מנויים, בשל שינוי "טכני" במדידה.

הגדלת הרווחיות מתחום הטלוויזיה היא אתגר לא פשוט בסביבת השוק הנוכחית, שבה התחרות על מנויי הטלוויזיה בשיאה. המאמץ ליצירת זרוע תשתית עצמאית ורווחית (בשותפות עם חברת הסיבים האופטיים ibc) הוא מהלך ארוך טווח שהתשואה שיניב עדיין עלומה.

בנסיבות אלו, המהלך לרכישת גולן והסיכוי שעל ציר הזמן העסקה תביא לקיטון בתחרותיות בענף, הם האור היחיד במנהרה החשוכה בה פועלת סלקום הממונפת.

רגולטור אמיץ היה צריך לומר לציבור בישראל כי קיימת הסתברות גבוהה לעליית מחירי הסלולר בעתיד הנראה לעין. ואולם, לנוכח המחירים הנמוכים והצורך להגדיל השקעות בתשתית התקשורת בישראל, נכון להקטין באופן מבוקר את התחרותיות על מנת להביא להגדלת השקעות בתשתית.

אם השקעה בתשתיות היא לב העניין, וכך היא אכן צריכה להיות, אזי נכון היה להתנות את המיזוג בהגדלת ההשקעות ההוניות של החברה הממוזגת. אך כל זמן שלא נקבע תנאי כמותי מפורש, החשש הוא כי המיזוג יביא לעליית מחירי הסלולר, ובמקביל הציבור לא ייהנה מתשתיות משופרות. 

הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם