דרעי מסמן את הכיוון לוועדת מתחמי הענק: התמקדות בחברה החרדית והקטנת האפשרות להתנגדויות

שר הפנים אריה דרעי מקדם תזכיר חוק שלפיו תוארך פעילות הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) עד קיץ 2024. המהלך נעשה רגע אחרי שפג התוקף הרשמי לפעילות הוועדה, שמטרתה לקדם במהירות תוכניות דיור גדולות.

הוותמ"ל הוקמה לאור ביקורת שנשמעה בעבר על מחסור בקרקעות בהיקף גדול שיגדילו דרמטית את ההיצע. אלא שהיא עצמה חטפה ביקורת נוקבת מכיוונים שונים. בין היתר נטען כלפיה כי היא מתכננת שכונות פרבריות, שלא יהיה בכולן צורך, שהיא פוגעת בשטחים חקלאיים, וכן שהיא מסייעת ב"מחטף" של שטחים פתוחים, ובהקטנת היכולת של הציבור להתנגד לכך.

מבדיקת "גלובס" עולה כי המהלך הנוכחי של דרעי - הארכת תוקף הוותמ"ל - נעשה ללא תיאום מול משרד המשפטים, וייתכן שלא במקרה. עיון מעמיק בתזכיר מעלה שאלות בנוגע לכיוונים החדשים שאליהם דרעי מכוון את הוועדה. "גלובס" עושה סדר בסעיפים העיקריים.

1. כשבכירי משרד המשפטים נדהמו

באופן תמוה, תזכיר חוק הוותמ"ל פורסם בלי שעין אחת במשרד המשפטים עברה עליו. זו התנהלות חריגה, בעיקר על רקע העובדה שבמשרד המשפטים עבדו בשנים האחרונות יד ביד עם שלל הגופים שקידמו את נושא הבנייה והדיור בישראל - החל ממטה הדיור, עבור במינהל התכנון ועד רשות מקרקעי ישראל. לדוגמה, רק לפני כמה שבועות פרסם משרד המשפטים עבודה נרחבת בהובלתו להסרת חסמים בתחום ההתחדשות העירונית - נושא שלפי תזכיר החוק החדש יימצא בליבת העשייה של הוותמ"ל.

בשיחות סגורות שקיימו השבוע במשרד המשפטים, נדהמו מהמהלך החד-צדדי של דרעי. כשפנינו לתגובתם נמסר לנו מדוברות משרד המשפטים כי "התזכיר האמור הוכן על ידי משרד הפנים, ללא תיאום עם ייעוץ וחקיקה, על כן לא נוכל לומר את עמדתנו לגבי הסוגיות המשפטיות שהובאו בפנייה". לשאלתנו מה עמדתם בנושא התזכיר, השיבו במשרד המשפטים, "בימים הקרובים ולאחר שנלמד את התזכיר, יועברו כמקובל הערות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לגורמים המוסמכים במשרד הפנים".

2. קריצה עמוקה ל"בייס" החרדי

תזכיר החוק מתייחס להיקף הנרחב שאליו מכוון משרד הפנים בכל הקשור לקידום תוכניות לחרדים ולמיעוטים. "לאור קשיים וחוסר תכנון לגבי יישובי המיעוטים, מוצע להמשיך את המסלול שנקבע לקידום תכנון בוועדה ביישובי המיעוטים. כמו כן, מוצע על רקע קשיים ומחסור בדיור לאוכלוסייה החרדית, להרחיב את המסלול האמור גם לישובים בעלי אוכלוסייה חרדית", נכתב.

בשנים האחרונות סוגיית הדיור לציבור החרדי אכן הוזנחה. אלא שצלילה לנוסח החקיקה המוצע וההגדרות המשפטיות מעלה כי יישוב חרדי הוא "ישוב שלפחות 30% מתושביו משתייכים לאוכלוסייה החרדית ואשר נכלל ברשימה שנקבעה בצו על ידי שר הפנים". בערד, לדוגמה, יש כיום כ-20% חרדים, לא רחוק מהיעד, ובקרוב תוכל הוותמ"ל לשים עין על העיר הדרומית. וזה לא נגמר כאן. לפי התזכיר, פעילות הוועדה תתמקד בתוכניות גדולות יותר מאשר בעבר. אם עד כה הרף הנמוך היה לתוכניות של 750 יח"ד, הרי שכעת הוא עולה ל-2,500 דירות. עם זאת, בכל הנוגע ליישובים חרדיים, הרף יהיה נמוך מבעבר ויעמוד על 500 יח"ד בלבד.

3. סעיף קטן שיכול למנוע התנגדות גדולה

ביקורת נוקבת שהוטחה בוועדה המזורזת בעבר נגעה ליכולת המצומצמת של מתנגדי התוכניות להשמיע את טיעוניהם בצורה נרחבת, בשונה מהוועדות הרגילות. היו לכם השגות? הוועדה הייתה ממנה חוקרי התנגדויות. סעיף קטן ג1 בתוכנית של דרעי מציין ביובש כי "רשאי יושב ראש הוועדה, מטעמים שיירשמו, להחליט כי אין מקום והצדקה על מינוי חוקר". בכך תזכיר החוק מרחיב את האפשרויות שעומדות בפני הוועדה מול המתנגדים. יש מי שיטען שמדובר במהלך קטן ולא משמעותי, ושאולי לא יתממש לעולם. אולם ברגע שכלי כזה נמצא בידי הוועדה, ניתן להשתמש בו ככל כלי אחר שעומד לרשותה, והכול כמובן בהתאם לחוק.

4. התייחסות רזה לנושאים רחבים

בתזכיר החוק ישנה התייחסות מעורפלת למדי לאופן שבו הוועדה מתכוונת לטפל בסוגיית השטחים הפתוחים. כעת, כשדרעי אוחז במושכות, גם לנושא התחבורה יש התייחסות דלה במיוחד בתזכיר החוק, אף שהוא קשור בעבותות לתכנון הנדל"ני. ההיסטוריה מלמדת שנושאים שנשארים בשטח האפור מנוצלים על ידי מי שמכירים את גבולות הדמדומים הללו כדי להכניס לתוכניות סעיפים שלאו דווקא טובים לאינטרס הכללי. דווקא משום כך יש להמתין עם קידום החוק, ולשתף בניסוחו גופים נוספים - ממשלתיים ואחרים .