מלחמת המלט מגיעה לשיא, ועולה לדרג המיניסטריאלי: שר האוצר, ישראל כץ, צייץ כי הוא עומד לדחות על הסף את המלצת שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, להעלות את היטל ההיצף על יבוא מלט מטורקיה ומיוון בשיעור של עד 17.25% לתקופה של 5 שנים. הטענה של כץ, שמגובה גם באנשי מקצוע במשרדו היא, שצעדו של פרץ יחזק את המונופול נשר על חשבון התחרות החופשית מול יבואני המלט. זאת, משום שהיטל ההיצף יגרום להעלאת מחיר המלט המיובא, ובכך יתרום לעליית מחירי המלט בארץ, על אף שחברת נשר התחייבה, כי היא לא תעלה את מחירי המלט מתוצרתה.
ההחלטה של פרץ פרטנית בין יצרני המלט השונים בטורקיה ויוון, על פי מחירי המלט. וכך, על יצרן טורקי אחד לא יוטל כלל היטל, ועל ארבעה יצרנים יוטל היטל בשיעור של 5.6-8.8%. על היתר הוטלו היטלים גבוהים יותר של 15-17.25%.
פרץ הסביר, כי "המלט המיובא לישראל במחירי היצף הביא בשנים האחרונות לירידת מחירי המלט אשר לא גולגלה לצרכן ומלבד פגיעה בענף היצרני המקומי, ירידת המחירים לא הביאה להפחתה של מחיר הבטון או להפחתה במחירי הדיור. מחירי הדיור בשנים האחרונות לא רק שלא ירדו, אלא האמירו. לכן, ברור שמחירי הדירות אינם מושפעים ממחירי המלט, וזאת כיוון שתשומות המלט זניחות במחיר הדירה לצרכן. זאת ועוד, מחיר המלט אשר נמכר כיום נמוך משמעותית מהמחיר על פי התחייבות שנשר התחייבה למדינה לשימור התחרות כתנאי להמשך הסרת המלט מפיקוח על המחיר, בגובה 346 שקל לטון".
פרץ הוסיף כאמור, כי נשר התחייבה בכתב למדינה, שלא להעלות את מחירי המלט בכל התקופה בה יעמוד ההיטל בתוקף, ואולם באוצר סבורים, כי אחרי צעד כזה, מחיר המלט יעלה, שכן המתחרים של נשר ייאלצו להעלות את מחירי המלט שלהם.
כדי לבצע את ההחלטה, היא צריכה לעבור דרך שר האוצר, ישראל כץ, ו-ועדת הכספים של הכנסת. לפחות כץ לא שוכנע בנכונותה. להיפך. הוא צייץ והודיע, שאין בדעתו לקבל את הפנייה של פרץ: "שר הכלכלה עמיר פרץ הודיע לי היום שהוא ממליץ להעלות את ההיטלים על המלט המיובא ובכך להעלות את מחירו. דבר זה מנוגד לחלוטין להשקפת עולמי, שדוגלת בתחרות נגד מונופולים ובהוזלת יוקר המחיה. לכן, מתוקף סמכותי בכוונתי לדחות המלצה זאת על הסף" צייץ כץ. והשאלה תהיה, מה יקרה בוועדת הכספים, וכיצד תיפתר הסוגיה, שבה כל גורם רגולציה אוחז בעמדה משלו.
כץ מגובה גם פוליטית ממי שהיה שר אוצר מיועד, ניר ברקת, ומשר המודיעין אלי כהן שימש עד לאחרונה כשר הכלכלה והתעשייה. ברקת בירך את כץ על החלטתו, ואילו כהן אמר, כי ״להגיד שהטלת היצף לא תשפיע על מחירי הדיור זה כמו להגיד שמחיר החלב לא ישפיע על מחיר הגבינה. לנופף בסיסמה ריקה מתוכן של כלכלה אנושית אבל מנגד להיכנע למונופולים ולקבוצות לחץ, פוגע ברוכשי דירות ובעיקר בזוגות הצעירים".
פרץ הסביר בהחלטתו, כי לדבריו, "קיים חשש ממשי כי המשך הפגיעה בענף היצרני המקומי תביא לצמצום פעילות הייצור המקומי ומשכך לעליית מחירי המלט בטווח הארוך, לייקור מחירי היבוא ולפגיעה כלכלית במשק. לכן, הגנה על התעשייה המקומית מפני יבוא במחירי היצף, היא שיקול רב חשיבות בשמירת טובת המשק לטווח הארוך", אך גורמים באוצר, ובראשם השר כץ וברשות לתחרות, גורסים כי הדבר יגרום לעליית מחיר ולהחזרת מעמדה של נשר כמונופול מלט עצמתי כבעבר. פרץ מסר, כי הוא דוחה את הטענות שהושמעו, כי ההיטל ישיב את נשר להחזיק בנתח שוק גבוה מ-90%, כפי שהיה בעבר, וכינה אותן "לא ריאליות", משום שכיום מנהלת מלט תחרות עם היבואנים.
מדובר במלחמה קשה שמנהל מונופול המלט המקומי נשר, שנמצא בבעלות לן בלווטניק, שבעבר החזיק ברוב מוחלט של שוק המלט בישראל, ואילו כיום חלקו בשוק זה מוערך בכ-50%, ביבואני מלט, שבראשו עומדת חברת סימנט, שבשליטת אנשי העסקים סמי קצב, אסי שמלצר ושלומי פוגל.
בנשר טוענים, כי היבואנים מנצלים עודפי ייצור שנוצרו במדינות כמו טורקיה ויוון, על מנת לייבא מלט במחירים שזולים אפילו ממדינות המוצא, מה שנוגד את עקרונות התחרות, דבר שמצדיק הטלת היטלי הצף גבוהים על היבואנים; לעומתם טוענים היבואנים ואיגוד לשכות המסחר כי הבעיה נעוצה כולה אצל נשר, שפועלת כמונופול ורוצה לשמר את הרווחיות הגדולה שלה. ארגוני הגג הכלכליים של שני הצדדים מגלים בהם תמיכה מוחלטת - התאחדות התעשיינים בנשר ואיגוד לשכות המסחר ביבואנים.
ברשות התחרות, שליוותה את המהלכים, הביעו לאורך כל הדרך תמיכה באי הטלת היצף על יבוא המלט ולא מקבלים את הטענות שמושמעות מכיוונה של נשר, שהמצב כיום משקף תחרות בלתי הוגנת מצד היבואנים. זאת על אף שלטענת נשר היא אינה מונופול יותר. בשנה שעברה הגישה החברה בקשה לרשות התחרות לבטל את הכרזתה כמונופול, אולם זו לא עשתה זאת עדיין.
ב-2017 החלה חקירת ההיצף, שנערכה במסגרת משרד הכלכלה. במסגרת החקירה הראשונה, קבע הממונה על היטלי סחר במשרד, דני טל, כי מתקיימים כל התנאים להטלת היטל היצף. הוועדה המייעצת לשר במשרד דנה בדוח ב-2018, אך ממה שכונה אז "שיקולים כלל משקיים", הטילה היטל בגובה רבע אחוז בלבד. בשנה שעברה הוטל על טל לבדוק שוב את הנושא.
באפריל השנה הודיע טל על כוונתו להמליץ על הקפצת היטלי ההיצף, לרמות של 29.95% למלט מיוון ולמלט מתוצרת טורקיה ל-17.25%. הוועדה המייעצת שבדקה את הדוח סירבה לקבל את המלצותיו, והציעה שההיטל יישאר ברמה של רבע אחוז בלבד.
בסופו של דבר כאמור, פרץ החליט לפגוש את המלצות הגורמים באמצע הדרך. החלטתו של שר הכלכלה והתעשייה טעונה אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
סימנט הגיבה, כי היא מקווה ששר האוצר ישראל כץ ישנה את החלטת פרץ. "החלטת השר פרץ מבקשת להחזיר את ישראל לשלטון המונופולים והוועדים. ההחלטה עשויה בתפרים גסים ומתעלמת לחלוטין ממסקנות הוועדה המקצועית להיטלי סחר שהחליטה שאין מקום להגדיל ההיטל. הניסיון להחזיר את ישראל לימי השלטון הכלכלי של מפא"י שהציף את הארץ במונופולים, ריכוזיות ויוקר מחיה - ייכשל.
"בהחלטתו השר פרץ מטיל למעשה "מס מונופולים" שיעלה לציבור רוכשי הדירות כ-100 אלף שקל וייקר במאות מליוני שקלים את הוצאות המדינה על תשתיות.
"בזכות התחרות הצלחנו לפתח תעשיית מלט ובטון חדשה בישראל המעסיקה אלפי עובדים ולהביא לירידת מחירים של כ-30%. עצוב, ולא מפתיע, לראות שהשר מעדיף את טובתה של קבוצה קטנה וכוחנית של כ-120 מנהלים במונופול נשר על פני עשרות אלפי עובדים בתעשיית הבטון, המלט והבניה בישראל כשהוא מסווה זאת בטיעון פופוליסטי של "צורך להגן על מקור פרנסתם של ישראלים".
במשרד הכלכלה מדגישים, כי שיעור החלק של המלט ממחיר הדירה הוא פחות מאחוז, כך שהעלאה המחיר, לא תביא לעלייה משמעותית במחירי הדירות.
מחברת נשר מברכים מדרך הטבע על ההחלטה. "אנחנו מוקירים את ההחלטה, אשר מדגישה את חשיבות התעשייה הישראלית ומרכזיותה במשק הישראלי", הגיבה החברה. "אנו נפעל בהגינות ובשקיפות הן לבניין הארץ ותשתיותיה והן מתוך ההכרה בחשיבות יוקר המחייה בישראל. נעשה כל שביכולתנו להוכיח כי אנו ראויים לאמון בתעשייה הישראלית ובעובדיה ולכן גם התחייבנו- החלטה משמעותית- שלא להעלות את מחירי המלט בישראל".
מהתאחדות התעשיינים נמסר: "במציאות של מיליון מחוסרי עבודה, המשימה העיקרית של ממשלת ישראל היא להגן על מי שמייצר מקומות תעסוקה בישראל מפני פעילות שמטרתה הרס ענפי כלכלה ותשתית. אנו מברכים את השר עמיר פרץ על החלטתו ומצפים משרי הממשלה להבין זאת ולהתגייס בכל הכוח להגן על מקומות העבודה כמו גם על יכולת הייצור העצמאית של המשק, בעיקר בכל הקשור לייצור עבור פיתוח התשתיות בישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.