היצף של אינטרסים: האם החלטת שר הכלכלה תייקר את מחירי הדירות, ולמה בכל זאת היא מדאיגה?

אינטרסים כלכליים, שיקולים פוליטיים ואידאולוגיה כלכלית התערבבו להם יחדיו במהלך סוף השבוע כחלק מהדיון על מחירי המלט בישראל. הסערה החלה בעקבות החלטה של שר הכלכלה עמיר פרץ להעלות את היטל ההיצף על יבוא מלט מטורקיה ומיוון בשיעור של עד 17.25% לתקופה של 5 שנים. המשיכה בהתנגדות של שר האוצר ישראל כ"ץ וצפויה להתגלגל בקרוב גם לדיון סוער בוועדת הכספים.

הוויכוח בהקשר הזה עלה במהרה על כל המוקשים שעלולים להכשיל שיח ציבורי ענייני ורציני עד כדי כך שהמשמעות האמיתית של הסוגיה נותרה בצל. ואולי, זה בעצם מה שרצו חלק מהשחקנים מלכתחילה.

נתחיל מההתחלה: היטל היצף הוא מעין "מס" שמוטל על יבואן או יצרן שמוכרים מוצר או סחורה במחירים בלתי סבירים; השימוש בהיטל נעשה בדרך כלל כדי להגן על תוצרת מקומית מפני יבוא במחירים נמוכים.

האם במקרה של המלט מטורקיה ויוון התגלו מקרים של מחירי היצף? הדעות חלוקות. לפחות חלק מהרגולטורים, כמו רשות התחרות, לא משוכנעים שאכן זה המקרה. גם העובדה שמשרד הכלכלה נתן פטור ליצרן אחד מתשלום היטל, וחייב יצרנים אחרים מראה שגם לשיטתו התמונה איננה אחידה.

אלא שלא מדובר רק בוויכוח בין רגולטורים. המרוויחה העיקרית צפויה להיות יצרנית המלט המקומית - חברת נשר, שבשליטת לן בלווטניק, שם כצפוי טוענים, שאכן קיים כאן היצף, וכי מחירי המלט המיובא ארצה מיוון ומטורקיה זולים מאלה הנהוגים במדינות המוצא שלו. לטענתם, התחרות הלא הוגנת גבתה מחיר כבד מהתעשייה המקומית: יצרן המלט הר טוב, שבשליטת משפחת וייל, עצר את הפעלת כבשן הייצור באתר בבית שמש ונשר הפסיקה את פעילות המפעל שליד חיפה.

מנגד, יבואני המלט לישראל ותומכיהם טוענים כי אין שום צורך בהיטל וכי ייצור המלט בישראל הינו מונופוליסטי ובלתי יעיל ולכן לא יכול היה להתמודד עם תחרות אמיתית.

מה יקרה למחירים?

השאלה המרכזית שצריכה לעניין את הצרכן הישראלי היא מה יעשה ההיטל למחירי המלט ומכאן למחירי הדירות וגם בנקודה זו הדעות חלוקות.

במשרד הכלכלה טוענים כי הנהלת נשר לא תעלה את מחיר המלט בעקבות ההיטל, ועל כן הצרכנים לא ייפגעו. הטענה הזו לא רצינית, היטל גורר בדרך כלל עליות מחירים בשוק המקומי.

מצד שני, גם הטענות הנגדיות כאילו מחירי הדירות יעלו בגלל ההיטל - אינן רציניות. מרכיב המלט בדירה מגיע לפחות מאחוז משווי הדירה (על פי נתונים של התאחדות בוני הארץ). לשם ההמחשה, על כל 10% עלייה במחיר המלט, מחירי הדירות יתייקרו ב-1,600 שקל. גם על מדד תשומות הבנייה השפעת המלט נמוכה למדי - הוא מהווה פחות מ-10% מכלל המדד.

השורה התחתונה היא שהציבור הישראלי ישלם יותר אבל לאו דווקא במחיר הדירה. מה שיתייקר הן עלויות ההקמה של תשתיות ציבוריות כמו נמלים, מבני ציבור, מדרכות, בסיסי צבא ומבנים לרכבת הקלה, שגם בהם נושא הציבור בעקיפין.

תשובה שונה בכל בדיקה

ולסיום רגע לפני שסוגיית ההיטל מגיעה לזירה הפוליטית שווה להביט גם על אבסורד ההחלטות הסותרות שקיבלו בעניין זה הרגולטורים השונים:

הממונה על ההיצף במשרד הכלכלה דני טל, שבדק את הדברים לעומק, גרס כי יש להטיל היטלי היצף. לפני כשנתיים הוא סבר שההיטל צריך להגיע ל-23%, ואילו השנה הוא חשב שיש להעלותו ל-כ-30%; הוועדה המייעצת באותו משרד, שבדקה את הדברים, החליטה להותיר את ההיטל ברמה של רבע אחוז, בדיוק כפי שנהוג כיום; שר הכלכלה חדש פרץ כאמור הלך בדרך ביניים והמליץ להביא את ההיטל לרמות של עד 17% ואילו שר האוצר החדש כ"ץ הודיע כי ידחה על הסף את ההמלצה, ממניעים של אידאולוגיה כלכלית-חברתית.

הכדור נמצא כעת אצל שר האוצר כ"ץ, שאמנם הודיע בצהרי יום שישי ברשתות החברתיות כי יתנגד להחלטה של שר הכלכלה אולם נדרש עדיין להוציא החלטה מנומקת ורשמית; התחנה הבאה היא ועדת הכספים. על פי הלך הדברים עד עכשיו, סביר להניח שהדיון ימשיך להיות לא ענייני או מבוסס עובדות.