שיעור ביח"צ מהענקיות והאם אנחנו באמת מעצמת פינטק: מה קרה השבוע בהייטק

חברת סנאפ סיימה את שנת 2014 עם הכנסות של 3 מיליון דולר. קצת יותר משנתיים לאחר מכן הונפקה החברה לפי שווי של 24 מיליארד דולר. ההכנסות שלה זינקו בתוך שנתיים ל-404 מיליון דולר (ב-2016) וגם ב-2017 זינקו ההכנסות שלה בחדות (ב-100%) והסתכמו ב-825 מיליון דולר. זאת צמיחה פנומנלית. מספר העובדים קפץ מ-600 ל-3,200 בתוך ארבע שנים. מדהים, לא? אז זהו ששלוש שנים לאחר ההנפקה, מניית סנאפ  עלתה ב-33% בלבד, כמחצית מהתשואה שהניב מדד נאסד"ק. למעשה, באמצע מרץ עמד מחיר המניה על חצי ממחירה בהנפקה, אך היא זינקה מאז ב-150%.

לקבלת הסיכום השבועי למייל

למה אני כותב את זה כל זה? בגלל שוק ההנפקות. נהוג לומר שחברות נשארות פרטיות זמן ממושך יותר. זה בהחלט נכון, אבל במקביל נוצר עיוות - חברות מגיעות מוקדם מדי להנפקה. מה זה אומר? בואו ניקח את הדוגמה של סנאפ - החברה חוותה צמיחה מהירה שלא ניתן להתעלם ממנה, אבל כשמשקיע ניגש להשקיע בחברה - הוא משקיע בעתיד, לא בעבר. מעטים המנכ"לים שיהיו מסוגלים להתמודד עם צמיחה כמו של סנאפ (שלומי בן חיים מ-JFrog מסביר בהמשך שחברה צריכה לדעת לעכל את הצמיחה שלה, ולכן להיות זהירה). האם אני כמשקיע יכול להעריך האם החברה תדע להתמודד עם ההצלחה או לא?

זאת רק דוגמה אחת - חברות שצומחות מהר מתקשות להראות למשקיעים הפוטנציאלים שלל נתונים ובראשם את היכולת של החברה להתייעל עם השנים ואת התנהגות המשתמשים והלקוחות לאורך זמן. שני הנתונים הללו חשובים כדי להבין את איכות ההנהלה, המוצר והשירות של החברה, וכן את הפוטנציאל בשוק. בתעשיית ההייטק, שבה נהוג להקריב את הרווחים לטובת צמיחה ושלעתים קרובות קשה להבין האם המודל העסקי מוכיח את עצמו, חשוב פי כמה להבין את הנתונים האלו.

הטריגר למה שאני כותב פה הוא הנפקת למונייד. כפי שכתבתי בשבוע שעבר, אני חושב שחסרים נתונים כדי לנתח את החברה. יכול להיות שבחברה לא רצו לספק אותם כי זה לא שירת את הנרטיב החיובי שרצו להשיג, יכול להיות שהחברה צעירה מדי. נכון, משקיעי הון סיכון יודעים להעריך את פעילות החברה גם בשלבים מוקדמים יותר, אבל משקיעים בשוק ההון לא צריכים להתבסס על הערכות, אלא לקבל מהחברה את הנתונים והכלים שיאפשרו לה להבין את החברה טוב יותר (חשוב להדגיש: אני לא ממליץ האם להשקיע בחברה או לא, וזה גם לא משנה כי אין עדיין תמחור למניה). ללמונייד יש עוד הרבה מה להוכיח - למשל להראות כי הלקוחות שלה, שכיום שוכרים דירה, אכן רוכשים בהמוניהם דירות ועושים ביטוח בלמונייד בתור בעלי דירות.

אולם לבעלי המניות של אותן חברות הייטק אין בעיה לדחוף להנפקה בשלב מוקדם. הם רוצים למקסם את שווי החברה ויודעים שאם יעבור זמן רב יותר, ויהיו יותר נתונים - לא בטוח כלל שזה ישרת אותם. כל עוד המשקיעים בשוק הציבורי "קונים" את הסיפור שמספרים להם, אין להם שום בעיה. לפעמים זה מוכיח את עצמו ולפעמים לא. מעטות הפעמים שחברה "משתינה מהמקפצה" כמו WeWork, אבל גם מיעוט נתונים לא צריך להתקבל בשוויון נפש.

נבואה שמגשימה את עצמה: מה עומד מאחורי הדוחות שמפרגנים להייטק הישראלי?

השבוע פרסמה עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) דוח על תחום הפינטק בישראל ב-2019. "ישראל ניצבת במקום החמישי בהשקעות הגלובליות בתחום הפינטק, אחרי סין, ארה"ב, בריטניה והודו", נכתב בדוח. "ההשקעות בפינטק הישראלי עמדו על 1.8 מיליארד דולר, הסכום הגבוה אי פעם - קפיצה של 107% לעומת 2018".

דוחות כאלו מתפרסמים מפעם לפעם על ידי שלל גופים: SNC, חברת המחקר IVC, חברות הייעוץ למיניהן (דלויט, EY, BDO ו-PwC) ועוד. צריך לפרגן ל-SNC על הדוח האינטראקטיבי, שמאפשר להבין קצת יותר מה קורה מאחורי המספרים, מה קורה כשמנטרלים סעיפים מסוימים ועוד.

אז מה באמת ניתן לראות בדוח - בניכוי סבבי הגיוס הגדולים (מעל 100 מיליון דולר) הסתכמו ההשקעות בפחות מ-700 מיליון דולר, בדומה לשנה שלפני כן (בשנה שעברה היו 6 סבבי גיוס גדולים, לעומת אחד ב-2018). כלומר, לא צריך להתלהב מהגידול.

מה זה בכלל פינטק? ב-SNC פירטו את העסקאות לפי תחומי פעילות. תחום האינשורטק (טכנולוגיות לעולם הביטוח) תרם שתיים משש העסקאות הגדולות בשנה שעברה (למונייד שגייסה 300 מיליון דולר ו-Next Insurance שגייסה 250 מיליון דולר). כלומר שליש מהיקף העסקאות מורכב משתי עסקאות בלבד, ועוד בכלל בתחום הביטוח. זה לא שאין בכלל אינדיקציות חיוביות - למשל, הגודל של עסקה חציונית גדל ב-33% בתוך שנה ל-10 מיליון דולר וצומחות פה חברות ענק בתחום הפינטק (בפרשנות המרחיבה של ההגדרה שלו).

בחרתי לא לכתוב ידיעה על הדוח. הבחירה היא לא חד משמעית - יכול להיות שביום אחר הייתי כותב, או שבעתיד אכתוב על דוח דומה. אולם כבר הרבה זמן יש לי סימן שאלה סביב הדוחות האלו שמטרתם - יותר מהכל - היא לשווק את התעשייה הישראלית כמובילה באותן תחומים. כך ניתן למשוך משקיעים, לקוחות ושותפים אסטרטגיים לביקורים ולפעילות בישראל. זה כשלעצמו מקדם את התעשייה והופה - נבואה שמגשימה את עצמה. זה לא שאין כלום מאחורי השיווק הזה, אבל האם מראש המצב היה כל כך טוב כמו שמנסים להציג אותו? לא בטוח בכלל.

איך עושים את זה? אחת הדרכים היא שיוך לתעשייה של סטארט-אפים מתחומים אחרים, למשל סייבר או שבבים, של חברות שפעילותן משיקה או רלוונטית לאותה תעשייה שמקדמים באותה הזדמנות. למשל, בעבר היה מקובל לציין שבתעשיית האוטו-טק הישראלית יש 600 סטארט-אפים. בשנה שעברה פרסמה חברת הייעוץ מקינזי הערכה לפיה יש בישראל 350 סטארט-אפים בתחום האוטו-טק. אז מה קרה - או שנסגרו 250 סטארט-אפים מתחת לרדאר או שהספירה נעשתה בצורה שונה. היתרון בדוח האינטראקטיבי של SNC ובמנוע החיפוש שלה הוא היכולת לבחון איזה סטארט-אפים משויכים לתחום הפינטק. הם בהחלט צריכים לקבל על כך את הקרדיט. ועדיין - לא צריך יותר מדי כדי להבין שהכותרות נשמעות טוב יותר מהמצב בפועל.

המנכ"ל שאמר לא למשקיע מפורסם בוואלי

בסוף השבוע פרסמתי ראיון עם שלומי בן חיים, מנכ"ל חברת JFrog ואחד ממייסדיה (יש גם פרק מקיף יותר בפודקאסט). יש כל מיני דברים שמעניינים אותי אצל מנכ"לים - בתחום האישי מעניין אותי הקושי הנפשי. בן חיים מספר בראיון על הפחדים ועל ההשכמות באמצע הלילה כדי לכתוב לעצמו דברים, וגם מסביר: למה צריך להיות פרנואיד כדי להצליח.

בתחום העסקי מעניינת אותי בין השאר ההחלטה על מבנה ההוצאות של החברה - כמה דגש לשים על צמיחה מהירה, כמה החברה שמה על שיווק והאם זה מוצדק, ובאופן כללי, האם המודל העסקי ומבנה ההוצאות הוא בר קיימא. אני מאמין שהבחירות האלו משקפות את הדנ"א של החברה. גם בנושא הזה היו לבן חיים דברים סופר מעניינים: "תמיד צורם לי באוזניים כשאני שומע את המושג burn rate, כי חונכתי שלא שורפים כסף. אתה רוצה להשתמש בכסף כדי לעודד צמיחה? תעשה את זה ותעשה את זה חכם, אבל אתה לא שורף כסף".

מלבד הדנ"א של החברה, בן חיים גם אמר דבר שנשמע טריוויאלי, אך משום מה לא בא לידי ביטוי בהרבה חברות: "קצב הצמיחה של החברה הוא זה שהחברה יכולה לעכל... יכול להיות שיש מנכ"לים שיודעים לעשות את זה יותר טוב ממני. אתה לא מלמד את הילד שלך בכיתה א' משוואה ריבועית ולא מנסה להגיש ילד בכיתה ד' לבגרויות. אתה עובר איתו שלב-שלב, כי אתה יודע שתהיה איתו לכל החיים. חבר דירקטוריון שלא מאמין בזה, אין לו מקום אצלי בדירקטוריון, ואני אומר את זה גם להם". וגם: מה היה בשיחה שלו על הנושא הזה עם משקיע מפורסם בוואלי? לראיון המלא. להאזנה לפרק: ספוטיפיי, אפל פודקאסט, גוגל פודקאסט

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

● ענקיות הטכנולוגיה הצהירו על הפסקת שימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים, אבל מה יש מאחורי ההצהרות? ההטיה הגזענית במערכת של אמזון ושיתוף הפעולה שלה עם הפגיעה בחיי הפרט, המעורבות של מיקרוסופט בדיכוי המיעוט המוסלמי בסין וגם האמירה הנחרצת והעמומה גם יחד מצד IBM. פרשנות חשובה של יסמין יבלונקו: כך מספקות הענקיות שיעור ביחסי ציבור.

● היחידה הסודית שתספק מודיעין בזמן אמת לחיילים בשטח. 

● חוזרים לסטארט-אפים המבטיחים: חברת ג'ויטיונס השיגה את יעד ההכנסות השנתי שלה כבר באפריל, אבל יובל קמינקא (המנכ"ל ואחד המייסדים) אומר: "דווקא בגלל זה אנחנו צריכים לעבוד קשה יותר". אפשר להאזין לפרק בפודקאסט או לקרוא את הראיון. ככה או ככה, אני חושב שהסיפור של החברה - עם הקורונה ובלעדיה - הוא שיעור טוב במנהל עסקים.

● שי-לי שפיגלמן סיימה השבוע את תפקידה כראש מטה "ישראל דיגיטלית" ונכנסה לתפקיד כמנכ"לית משרד המדע. בראיון ל"גלובס" היא סיכמה קדנציה ("הצלחנו לשנות את התפיסה בממשלה"), דיברה על החשיבות של דאטה ("כולם מבינים שזה הזהב החדש, והממשלה לא שם") והתייחסה גם לבעיות שנחשפו בתקופת הקורונה והשינוי הדרוש בכוח-האדם.

● "הכול התחיל די במקרה": החיישן שיזכיר לכם להזדקף. גלי וינרב על על הדרך של חברת Upright מקמפיין מימון ההמונים להצלחה בחנויות אפל

● איזה קורונה? מניות חברות ה-IT הגדולות בבורסה בת"א לא עוצרות

● בעוד 3-4 חודשים: רשת בזק תשודרג ל-200 מגה

● הנציבות האירופית פותחת בשתי חקירות הגבלים עסקיים נגד אפל, אחת בעקבות תלונות של ספוטיפיי וקובו בחנות האפליקציות והשנייה נוגעת לאפל פיי

● מפרסמים נגד גוגל ופייסבוק: תביעות ענק ומחאות של משרדי פרסום נגד החברות

● וואטסאפ משיקה שירות תשלום דיגיטלי בברזיל

● Airbnb הסכימה למסור פרטים אישיים על משכירים לעיריית ניו יורק

מה בתעשייה

מינויים:
● חיים פינטו, לשעבר CTO של בנק הפועלים, חוזר לסיסקו ישראל כ-CTO
● מרקו מקיאילי, שהקים את הפעילות המסחרית של פייסבוק בישראל, ינהל את הפעילות המסחרית המקומית של טיק טוק. כתבה של ענת ביין: מה עומד מאחורי המינוי?

גיוסי הון:

● חברת הפינטק פאגאיה גייסה 102 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 146 מיליון דולר עד כה). החברה הוקמה ב-2015 על ידי היזמים גל קרובינר, יהב יולזרי ואביטל פרדו. את סבב הגיוס הובילה קרן העושר של ממשלת סינגפור והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים בהם ויולה ונצ'רס, קרן ההון סיכון OAK HC\FT, חברת כלל ביטוח, והארווי גולוב, מנכ"ל ויו"ר אמריקן אקספרס לשעבר. החברה מתמחה בניהול השקעות אלטרנטיביות באמצעות טכנולוגיה, וכיום היא מנהלת 2 מיליארד דולר באפיקי חוב שונים בארה"ב. לידיעה המלאה.

● הסטארט-אפ הישראלי-אמריקאי סולט סקיוריטי (Salt Security) הודיע על גיוס של 20 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 33 מיליון דולר עד כה). החברה הוקמה ב-2016 על ידי רועי אליהו הישראלי ומייקל ניקוסיה האמריקאי. את הסבב הובילה קרן ההון סיכון Tenaya Capital מקליפורניה, והשתתפה בו גם קרן S-Capital שהובילה את סבב הסיד של החברה. בנוסף, השקיעו בחברה המשקיעים הפרטיים מריוס נכט ורנה בונוואני, סגן נשיא בחברת פאלו אלטו נטוורקס. סולט סקיוריטי מפתחת פתרון אבטחה המיועד להגנה על APIים - ערכות של קוד מוכן מראש שמפתחים יכולים ליישם למגוון שימושים, בלי להידרש לכתוב אותו במיוחד בכל פעם. לידיעה המלאה. 

● הסטארט-אפ אפוליסי (Apolicy) הודיע על גיוס של 3.5 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2019 על ידי מאוד גולדברג, שלומי וקסלר וערן לייב. את סבב הגיוס הובילה קרן StageOne והשתתפו גם משקיעים פרטיים. החברה מפתחת מערכת לניהול ושליטה של מדיניות אבטחת מידע בענן.

● חברת ארבוקס (Arbox), שפיתחה פלטפורמה לניהול מועדוני כושר, גייסה שני מיליון דולר (עד כה לא גייסה סכום נוסף, כך לפי IVC). החברה הוקמה ב-2015 על ידי אלן דבננששון ורן לב. את סבב הגיוס הובילה קרן Pico Venturs, והשתתפו בו גם משקיעים פרטיים.