היום שאחרי המשבר: הפינטק והקריפטו כמנוע צמיחה

כחלק מגיבוש אסטרטגיית היציאה הכלכלית המתהווה בימים אלה שמטרתה לצמצם את נזקי משבר הקורונה והמשבר הכלכלי, על קברניטי המשק להתמקד גם באחד ממנופי הצמיחה המשמעותיים ביותר כיום בעולם והוא תחום הפינטק (טכנולוגיה פיננסית). לפינטק פוטנציאל עצום ובלתי ממומש במשק הישראלי נוכח מאפייני השוק המקומי הקטן, רגולציה מסורבלת ומערכת בנקאית מיושנת.

לפי הערכות שונות התעשיה בישראל כוללת כ-400-500 חברות פינטק בתחומים מגוונים: אפליקציות להעברות תשלומים והמרות מט"ח, מתן הלוואות ודירוגי אשראי, ביטוחים, שירותי מסחר וניהול השקעות בשוק ההון ובמטבעות דיגיטליים, בלוקצ'יין ועוד. החשיבות לנגישות לשירותים פיננסיים דיגיטליים מצד חברות פינטק וקריפטו קיבלה משנה תוקף לאור השלכות מגפת הקורונה.

הציבור היה מסוגר בביתו, מדיניות האשראי מצד הבנקים הוקשחה מאוד ושירותים פיננסיים ניתנו במתכונת מצוצמצת ומוגבלת. בייחוד בימים אלה ונוכח החשש מגלי הידבקות עתידיים, נדרשות מערכות פיננסיות מתקדמות שמסוגלות לתת מענה 24/7 באופן מקוון, ממוחשב ואוטומטי ככל הניתן. התורים הארוכים וההתגודדות הרבה שהיו בסניפי הבנקים, הביטוח הלאומי ודואר ישראל המחישו ביתר שאת את הצורך הקריטי בשירותים פיננסיים מקוונים ונוחים אשר מבוססים על טכנולוגיה ובשימוש באמצעי תשלום ומטבעות דיגיטליים. בשיא המגפה ארגון הבריאות העולמי קרא לצמצם את השימוש במזומן לאור הסכנה שבהידבקות מוירוס הקורונה אשר עלול לעבור דרך שטרות ומטבעות.

אין שום סיבה שבשנת 2020 נמשיך להתנהל עם סניפים, פקידים, מסמכי נייר ופקסים, כאשר קיימות אפליקצות מתקדמות לתשלומים ופלטפורמות דיגיטליות חדשניות למסחר, הלוואות ומטבעות דיגיטליים. בארה"ב הועלתה הצעה מעניינת על ידי חברי קונגרס, כי מענק ההתמודדות עם הקורונה בסך כ-1,200 דולר שזכאי לו כל אמריקאי, יינתן באמצעות דולר דיגיטלי שיועבר לכל מי שיפתח ארנק דיגיטלי בבנק הפדרלי המרכזי. זאת בעיקר כמענה למיליוני האמריקאים חסרי חשבונות בנק (כ-7% ממשקי הבית) ולאלו שצורכים את עיקר השירותים הפיננסיים שלהם מנותני שירותים שאינם בנקים (כ-19% נוספים ממשקי הבית). למטבע דיגיטלי מדינתי מעין זה עשויים להיות יתרונות רבים: הערך (המטבע) יכול לעבור במהירות, באופן מאובטח, מוצפן וסופי, ללא עמלות או תיווך על ידי צד שלישי. בנוסף, הוא יצמצם באופן ניכר את ההון השחור הבלתי מדווח כי על התנועות הכספיות יתועדו בבלוקצ'יין של אותו המטבע (להבדיל ממזומן שחור). סין, אשר הבינה מזמן את היתרונות הגלומים במטבע דיגיטלי מדינתי השיקה לאחרונה מטבע דיגיטלי רשמי הצמוד ליואן.

לפני קרוב לארבע שנים נחקק בישראל חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים אשר החיל רגולציה חדשה על כל עולם השירותים הפיננסיים שמטרתו ליצור שוק נותני שירותים פיננסיים משוכלל, תחרותי ומפוקח, אשר ישמש חלופה לשירותים שמספקת כיום המערכת הבנקאית והמוסדית המאופיינת בריכוזיות גבוהה ותמחור יקר נוכח תחרות מוגבלת. אחד החסרונות המובהקים של החוק הוא שהוא מונע תחרות מצד סטראט-אפים חדשים, שאינם יכולים לפעול ולתת שירותים פיננסיים עד לקבלת רישיון מרשות שוק ההון (וכידוע, גלגלי הבירוקרטיה עובדים לאט מאוד).

בנוסף, לאור מערכת הבחירות המתמשכת טרם הושלם הליך חקיקת צו איסור הלבנת הון לנותני השירותים הפיננסיים אשר נחוץ כמו אוויר לנשימה לניהול פעילות פיננסית ובנקאית תקינה. על הכנסת להשלים במהרה גם את חקיקת החוק ליצירת מנגנון ארגז החול הרגולטורי (Sand-Box) שעתיד ליצור סביבת ניסוי רגולטורית נוחה לחברות פינטק.

ממשרדי הממשלה והרגולטורים מצופה להמשיך ולהפחית רגולציה פיננסית לפי מבחני עלות-תועלת, וכן לפרסם הקלות רגולטוריות שיאפשרו פעילות פיננסית נוחה ורציפה (בדומה להנחיות שפורסמו כבר המאפשרות לגופים פיננסיים לפתוח חשבונות ללקוחות באופן מקוון). כל המהלכים האלה נדרשים בכדי לשנות את המציאות האבסורדית בישראל בה מרבית חברות הפינטק אינן מציעות את שירותיהם הפיננסיים המתקדמים לציבור בישראל, אלא פונות לשווקים בינלאומיים בלבד והציבור ממשיך לשאת במחיר של כשלי הרגולציה ואי התחרות במערכת הפיננסית. 

הכותב הוא עורך דין ורואה חשבון, המשמש סמנכ"ל כספים ורגולציה בחברת Bit2C