בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה דנו חברי הוועדה בניסיון למצוא את האיזון בין האינטרס של חברות התעופה בתקופה מאתגרת כזו, ובין האינטרס של הצרכנים שטיסתם בוטלה בחסות מגפת הקורונה ורק רוצים לקבל את כספם בחזרה.
בחודשים האחרונים הרצון הזה לא פוגש את המציאות: אל על לבדה מחזיקה ב-300 מיליון דולר כספי צרכנים על טיסות שבוטלו, וככל שהחברה ממשיכה להאריך את השהיית הטיסות שלה - עד לסוף חודש יולי בשלב זה - היקף הלקוחות שהחברה חייבת להם כסף גדל, כשהוא כולל גם את מי שהזמין טיסה לקיץ מראש.
אם לא די בכך, רבים ממתינים להחזרים עוד מחודש מרץ, החברה בתקופה זו לא מספקת את הצורך של הצרכנים לקבל מענה אוטומטי, ואין מי שידאג להחזיר ללקוחות את כספם כל עוד עובדי החברה בחל"ת. אצל חברות התעופה האחרות המצב לא שונה בהרבה, והחובות הולכים ותופחים.
הדיון עסק בהצעת החוק הממשלתית המבקשת לשנות זמנית את חוק התעופה, לקבוע כי החברות לא יידרשו לשלם פיצוי בנוסף להחזר הכספי כפי שקובע החוק, ולהאריך את משך ההחזרה מ-21 ימים ל-90 ימים. אצל חלק מנציגי חברות התעופה שנכחו בדיון השאיפה היא להגדיל את משך ההחזר ל-120 ימים.
הבקשה לשינוי החקיקה עלתה לפני יותר מחודשיים, אולם נדמה כי חברי הכנסת שכחו איך לחוקק חוקים. ההליך הזה "נמרח", בשעה שצרכנים לא מקבלים החזרים כספיים, והקושי של חברות התעופה הולך ומעמיק. התוצאה: הצרכנים הם אלה שיסבסדו בינתיים את חברות התעופה.
נציגי אל על, בהם גם המנכ"ל גונן אוסישקין, ביקשו שהחוק, אשר צפוי להיות תקף רטרואקטיבית החל מ-1 במרץ, יהיה תקף עד ל-31 לאוגוסט (בשלב זה הוא תקף עד ל-31 ביולי, יחד עם הוראות השעה).
היועצת המשפטית של רשות התעופה האזרחית, עו"ד רננה שחר, תמכה בכך וציינה כי לא נראה שיהיה שינוי דרמטי עד אז בהיבט התעופה - לתשומת-לב מי שבונה על 1 באוגוסט כמועד לפתיחת השמיים.
אחד מאלה שייצגו את חברות התעופה היה גם מנהל אגף הכלכלה ברת"א, ישי דון יחיא, שהדגיש כי במתווה הסיוע של האוצר לאל על החברה מתחייבת לתוכנית עסקית שכוללת את השבת הכספים ללקוחות. דרישת ח"כ עידן רול לקבל בטוחה לכספי הצרכנים, בעיקר במקרה בו החברה לא תשרוד, לא העלתה התחייבות כזו.
דון יחיא הדגיש כי ללא סיוע ממשלתי, מבחינה תזרימית החברות לא יוכלו להחזיר את הכסף, כאשר מבחינה מתמטית, לדבריו, אין הלימה בין ההיקף הכספי שהן צריכות להחזיר לצרכנים ובין מה שיש להן בקופה. "יש תוכנית עסקית מאושרת שכוללת החזרת כל הכסף עד השקל האחרון. אנחנו לא בעולם של הסדר נושים", אמר דון יחיא, "היינו אתמול עד עשר בלילה באוצר. ההחזר הוא חלק בלתי נפרד מהסיוע".
במקרה של אל על מדובר כאמור ב-300 מיליון דולר שהיא חייבת לנוסעים, ובישראייר ב-9 מיליון דולר. בארקיע הסכום לא ידוע, ונציג מטעמה לא התייצב לדיון.
רוב הטיסות בוטלו עוד בחודש מרץ, ו-21 הימים להחזר שקובע החוק כיום כבר חלפו מזמן. במצב הזה חברות התעופה למעשה מפרות את החוק, אולם דבר לא נעשה מולן.
ח"כ בועז טופורובסקי הציע לא לשנות את פרק ההחזר של 21 הימים עבור הצרכנים. עוד הוא הציע כי המדינה תפתח קרן שתממן את יתרת הימים עד ל-90 ימים שמבקש החוק לקבוע, ובכך תגשר על הפער ותשמור על האינטרס של הצרכנים לקבל את כספם בפרק זמן סביר.
אומנם הדיון תקף לכלל חברות התעופה, אבל אל על הייתה במרכז הדיון. נציג אגף התקציבים באוצר, חיים בורובסקי, אמר כי אין אף חברה פרטית שהושקעו בה מאות ואלפי שעות, כמו שהשקיע האוצר באל על. הוא הזכיר את שני המתווים שהוצעו לחברה: הראשון - הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5%; והשני - הלוואה של 250 מיליון דולר והנפקת 150 מיליון דולר שהמדינה תתחייב לקנות.
"החברה חזרה אלינו עם תשובה שלילית, והיא מציעה שינויים שונים ומשונים", אמר בורובסקי בהקשר להצעה שהעבירה אל על, לפיה החברה תנפיק 40 מיליון דולר, והמדינה תרכוש 110 מיליון דולר בשטרי חוב המירים, והשאר, 250 מיליון דולר, יינתנו לה כהלוואה. במתווה הזה לא ידוללו מניות הבעלים כפי שהציעה המדינה.
אוסישקין ציין כי לחברה יש הבטחה מבנק מלווה ל-400 מיליון דולר, אלא שבאוצר הזכירו כי המתווה הזה יחייב הזרמת הון של הבעלים בהיקף של 150 מיליון שקל. "המשרד לא מעכב בשום צורה את החברה. שתי ההצעות עומדות בעינן", אמר בורובסקי.
מנכ"ל המועצה לצרכנות, עופר מרום, ביקש כי תינתן לצרכנים בטוחה שאם אל על תפשוט רגל, הם יקבלו את כספם, "בזמן שהמדינה מזרימה כספי ציבור לשיקום החברה".
מנכ"ל אל על אוסישקין הציג גישה שירותית שאינה תואמת למה שהחברה מציגה בימים אלה לצרכנים, שלא מצליחים לקבל מענה. "אם לא נחזיר את הכסף לציבור, ידוע לנו שלא יהיו לקוחות, לאל על אין מה לשעבד לטובת הצרכנים או הבנק", השיב לדרישת ח"כ רול לנסות ולהבטיח את כספי הצרכנים.
אל על ביקשה לשלב בחוק את האפשרות להציע שובר במקום החזר על טיסה שבוטלה, באמצעות מה שהיא הגדירה כ"הטבה משמעותית" שתוצע לצרכנים שישאירו את הכסף בחברה. יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, סבור כי סעיף כזה לא צריך להיכלל בחוק אלא בהסכמים ובשיח שבין הצרכן לחברה.
החלטה לא התקבלה, בדיון ובשבוע הבא יכונס לדיון נוסף.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.