"למרות השלכותיו של משבר הקורונה, הבנקים מבצעים גבייה אגרסיבית של חובות"

עם שחרור המשק וחזרתו לשגרת עבודה כמעט מלאה ובחלוף כחודשיים של חוסר פעילות כמעט מוחלט בעולם הקמעונאי עקב משבר הקורונה - חידשו הבנקים במלוא המרץ את הליכי הגבייה שלהם. כך עולה ממספר ניירות עמדה שהגישו למשרד האוצר קבוצות שונות במשק, בהם גם עורכי דין ורואי חשבון הבקיאים בתחום חדלות פירעון. נזכיר כי במהלך כחודש וחצי לא יכלו הבנקים בכלל לפתוח בהליכי הוצאה לפועל לאור ההגבלות שהונהגו גם במשרדי רשות האכיפה והגבייה.

היה מי שציפה שבנק ישראל יורה לבנקים להעניק "גרייס" לחייבים ולהמתין מספר חודשים עם כל הליכי הגבייה שהצורך בהם נולד רק בעקבות משבר הקורונה. אולם לדברי מספר גורמים משפטיים שעימם שוחח "גלובס", הבנקים חזרו לפעילות מלאה בכל הקשור לגביית חובות, "בכוונה לגבות מהחייבים בצורה אגרסיבית". לדבריהם, "נראה כי הבנקים החלו ב'מבצע ממוקד' להשבת כספים ופירעון חובות. הם שולחים לחייבים מכתבי התראה ודרישה לפירעון חובות, לצד נקיטה בהליכים משפטיים, לרבות הגשת תביעות כספיות ולצידן הטלת עיקולים זמניים".

עוד מסרו הגורמים המשפטיים שעימם שוחח "גלובס" כי "גם ניסיון להגיע להסדרים כאלו ואחרים מולם, נתקל בחומה עיקשת של היעדר הסכמה מצדם. הבנקים ומוסדות פיננסים אחרי מסרבים לבצע 'הנחות', שתואמות את רוח התקופה ואת יכולת החייבים".

מדיניות נוקשה

עוה"ד שי פיאדה ויונת ליבוביץ-מאיר, המתמחים בחדלות פירעון ומייצגים חייבים, סבורים כי הבנקים וחברות האשראי נוקטים לאחרונה במדיניות החזר חובות אגרסיבית. "ניכר כי מדובר במדיניות מצד הבנקים, שיוצאים מנקודת הנחה כאילו כל החייבים מבקשים לעשות שימוש לרעה במשבר הקורונה ולנצלו לטובת אי החזרת חובותיהם.

"בפועל, ברור שלא כך הם פני הדברים. המצוקה של החייבים היא אמיתית, וההכנסות קטנו עד כדי נעצרו כמעט לחלוטין, כמו גם מצבורי הרזרבות שאזלו, ככל שהיו כאלו. בעלי עסקים רבים נמצאים בפתחו של משבר כלכלי עמוק, המתבטא בהיעדר יכולת תזרימית".

לטענת עוה"ד פיאדה וליבוביץ-מאיר, "על הגבייה האגרסיבית מצדם של גופים פיננסים, כגון חברות אשראי ובנקים, ניתן ללמוד מכך שהם עוסקים במרץ בניהול מו"מ להסדרי חוב ברוח של הפחתות שלא עולות על 10%-20% לכל היותר. בקשות להסדרי נושים במסגרת קולקטיבית ובחסות חוק שיקום כלכלי החדש נתקלות בסירובים גורפים, וזאת אפילו בטרם בחינת ההצעה לגופה".

 עו"ד פיאדה / צילום: שני נחמיאס

עוה"ד פיאדה וליבוביץ-מאיר מספרים על מקרים מהעת האחרונה שהדגימו את המדיניות הנוקשה שבהם נוקטים, לטענתם, הגופים הפיננסיים. כך למשל, הם מתארים מקרה של ניסיון להגיע להבנות ולהסדר חוב עם בעל עסק שנפגע אנושות בעקבות משבר הקורונה. הסדר החוב שהתקבל כלל הפחתה מקסימאלית של 10% בלבד מהחוב על ידי בנק מסחרי גדול, וגם זאת רק כנגד תשלום החוב בפירעון מיידי ובמזומן.

עו"ד פיאדה אומר כי הדבר בולט במיוחד נוכח הניסיונות של משרד המשפטים, הממונה על חדלות פרעון (הכנ"ר), רשות האכיפה והגבייה ובנק ישראל לייצר הקלות או תקופות הסתגלות לאור המצב. לדבריו, "לא ראינו עד כה שהנושים המסחריים, לרבות המוסדות הפיננסים נקטו בקו דומה, וזו סוגיה שצריך לשים אליה לב. יהיה מאוד קשה לייצר רגולציה מקלה בזמן שהגופים המסחריים, כגון הבנקים וחברות האשראי, ימשיכו לנקוט קו גבייה ללא יצירת מנגנונים רלוונטיים כלפי הלקוחות תוך בחינת צו השעה".

פקק בסגר

מהזווית של עו"ד אורון קרן, ראש מחלקת חדלות פירעון וליטיגיציה במשרד חיות גרינברג - עוה"ד, הדברים נראים אחרת. לדבריו, "להגיד שהבנקים הגבירו את פעולות הגבייה שלהם זה לשחק עם המספרים. במהלך התקופה שבין אמצע חודש מרץ לתחילת מאי הבנקים לא יכלו לנקוט בהליכים בכלל. אז נוצר פקק, ובבת אחת יש כמויות של הליכים שצריכים להינקט. גם המשרדים שמייצגים בנקים היו רובם בחל"ת. לכן אני חושב שמדובר בעיוות מסוים להציג את פעילות הבנקים עכשיו כסוג של 'לחץ'."

לצד זאת, מודה עו"ד קרן, כי במהלך משבר הקורונה איבדו הבנקים את הקשר הרציף עם בעלי החוב, ולכן עכשיו הם מנסים בכל מאודם להדביק את הפער, ודורשים מבעלי החוב הסברים. "הגל הגדול של הליכי חדלות הפירעון יגיע כשהבנקים יתיישרו, ויתחילו לנקוט הליכים. כרגע הם במגעים, ובמרבית המקרים מנסים לייצר שיח ולראות איפה הם עומדים, אחרי שבחודשיים האחרונים הם איבדו את יכולת המעקב שלהם. לכן, הם שולחים עכשיו מכתבי התרעה ומרימים טלפונים, כדי לדעת אם העסק שדשדש כבר במרץ הולך להיפתח, ובאיזה אופן", הוא מסביר.

 עו"ד קרן / צילום: שני נחמיאס

עוד חושף עוד" קרן, כי הוא מנהל בשם לקוחותיו בתקופה האחרונה מספר משאים-ומתנים לחיסול חובם. "אנחנו מייצגים לקוחות מול הבנקים שמנסים להגיע להסדרי חוב. אנחנו אומרים לבנקים - 'קחו 50% מהחוב ונצא לדרך חדשה. החלופה שלכם תהיה הליך חדלות פרעון, וזה ודאי לא יהיה יותר טוב כשיהיו בתמונה עוד נאמנים ועוד עורכי-דין'. למעשה אנחנו כבר עכשיו חותרים למגע, ומשקפים לבנקים את המצב הקטסטרופלי", .

מהדברים של עו"ד קרן, ניתן להעריך בזהירות שהבנקים דווקא מבינים שהם צריכים לשנות גישה. לדבריו, "אנחנו מציעים לבנקים הצעות להסדרים בסכומים שבתקופה שלפני הקורונה הם אפילו לא היו שוקלים, והיום הם מוכנים לשבת ולשמוע. כנראה שגם בבנקים מבינים שהחלופה של הסדר היום עדיפה על פשיטת רגל מחר, שבמסגרתה יקבלו הרבה פחות".

"אז נכון שלבנקים יש גישה מסורתית של מיצוי הליכי גבייה, והם לא נוהגים להגיע להסדר לפני שמיצו חוב צעיר. למשל, מי שפתחו לו תיק אתמול, לא יגיע להסדר ומחיקת חוב מחר, כי הבנקים מחכים שהתיק יהיה מספיק זמן במערכת לפני שהם מסכימים להסדר. אבל היום נראה שהבנקים מבינים יותר מתמיד שפשיטת רגל לא תועיל להם. אפילו אם רק 20% מהמיליון מובטלים יפנו לפשיטת רגל, המשק יתקשה להתאושש, ואני מניח שגם בבנקים מבינים שהם לא ירוויחו ממצב כזה".

"מקלים על לקוחות"

מבנק לאומי נמסר בתגובה: "לאומי מבין את המורכבות, הקושי והצרכים של הלקוחות בחודשים אלו ונוקט בתקופה האחרונה צעדים חסרי תקדים כד להימנע מהליכים משפטיים".

מבנק הפועלים נמסר כי: "מתחילת משבר הקורונה הוביל הבנק צעדים שנועדו להקל על לקוחותיו לעמוד בהתחייבויות כלפי הבנק, ובכלל זה דחיית תשלומי הלוואות, הימנעות משליחת מכתב התראה ואי-נקיטת הליכים משפטיים בהוצל"פ. גם לאחר החזרה לשגרה, הבנק מנחה לפעול בגמישות ובהתחשבות מרבית כלפי לקוחותיו במידה וננקטים הליכי גבייה".

בנק מזרחי-טפחות ובנק דיסקונט בחרו שלא להגיב.

בלשכות ההוצל"פ מצפים לעלייה גדולה בתיקים חדשים

נתונים של רשות האכיפה והגבייה המתפרסמים כאן לראשונה מלמדים כי במהלך חודש מאי 2020, החודש במהלכו כבר חזר המשק, פחות או יותר, לפעילות סדירה, ירד מספר התיקים שנפתחו בלשכות ההוצאה לפועל בכ-16% לעומת מספרם בתקופה המקבילה אשתקד; כשרק 9% מהתיקים נפתחו על ידי הבנקים. בתקופה המקבילה אשתקד, לעומת זאת, היוו התיקים שפתחו הבנקים 12% מהסך הכולל של התיקים שנפתחו.

כך, בחודש מאי 2020 עמד מספר התיקים שנפתחו בלשכות ההוצאה לפועל השונות על 23,802 (כולל תיקי איחוד וחדלות פירעון), כשמתוכם נפתחו על ידי הבנקים 2,078 תיקים. לעומת זאת, בתקופה המקבילה אשתקד (מאי 2019) עמד מספר התיקים שנפתחו על 28,348, מתוכם פתחו הבנקים 3,511 תיקים.

המשמעות של נתונים אלה אינה חד משמעית, ואולי ניתן לסכמה באימרה השחוקה "עולם כמנהגו נוהג". מצד אחד, נראה כי הבנקים אינם צובאים על דלתות לשכות ההוצאה לפועל, ומעניקים הזדמנות להידברות והגעה להסדרים מחוצה לה. ומצד שני, הנתונים של מאי 2020 אינם שונים באופן מובהק מאוד מהשנה הקודמת. זאת, על אף שמדובר בחודש הראשון לפעילות המשק בכלל, ומערכת האכיפה והגבייה בפרט, אחרי עצירה כמעט מוחלטת של פעילות בחודש וחצי שקדם לו.

מנהל רשות האכיפה והגבייה, עו"ד תומר מוסקוביץ' אמר ל"גלובס" כי העלייה הגדולה בתיקי הוצאה לפועל שייפתחו בצל משבר הקורונה כבר ממש מעבר לפינה, "והיא רק עניין של זמן".

 ראש הרשות, עו"ד מוסקוביץ / צילום: יונתן בלום, גלובס

לדברי מוסקוביץ', "אנחנו נערכנו ליום שאחרי, כפי שבא לידי ביטוי בתזכיר החוק שאמור לעלות לדיון בוועדת שרים לחקיקה (חוק הקורונה, מ' ב'). יצרנו חוק עם שלושה עקרונות מרכזיים: העיקרון הראשון הוא שחובות צריך לשלם; העיקרון השני הוא שבניגוד למקרים אחרים כשחייבים מגיעים להוצאה לפועל שבגלל שלא התנהלו נכון, על החייבים שיגיעו אלינו בצל משבר הקורונה זה דווקא נכפה, כשהמדינה עצרה את הפעילות הכלכלית ואסרה עליהם להמשיך ולעבוד. לכן, אנחנו כציבור צריך להשתתף בנטל שנוצר בעקבות הפעולה; והעיקרון השלישי הוא שהדרך הכי טובה לטפל בחוב היא קודם כל לתת לאנשים להסתדר ביניהם, אבל בתנאים נוחים הרבה יותר מהרגיל".