אחד האתגרים של שר החינוך החדש: להמשיך לעודד מצוינות

סוף-סוף נראה שיש לנו ממשלה חדשה ויציבה, שיש בכוחה להניע תהליכים ארוכי טווח, לרבות בתחום החינוך. שר החינוך לשעבר נפתלי בנט שכיהן בתפקיד ארבע שנים, האיר ו"זעק" את הירידה בשיעורי התלמידים הניגשים לבגרות ב-5 יח"ל במתמטיקה ובמדעים עד כניסתו לתפקיד; הגה את התוכנית "לתת חמש", וקידם שיח חשוב על מצוינות במערכות החינוך. התוכנית שהצליחה, הגשימה את יעדה: הכפלת מספר הניגשים לבגרות ב-5 יח"ל במתמטיקה תוך חמש שנים.

כעת, לאחר שהוכח שניתן להגיע ליעד המצוינות, הגענו לשלב שימור ההישגים ולהרחבתם. שלב שהגיע לאחר שנה וחצי של התנהלות בעייתית במערכת החינוך. אולם כעת יש לנו ממשלה חדשה ותחילת כהונה של שר חינוך חדש, יואב גלנט.

יש להניח שגלנט, בדומה לשרים אחרים בתחילת כהונתם, יבסס מדיניות חדשה במערכת החינוך שבראשותו. רוב השרים נוטים מטבעם להניח בצד יוזמות שקידמו השרים הקודמים, ולהציג את היוזמה שלהם, להדגמת היכולות, הכישורים והמנהיגות. נקווה שהשר גלנט יפתיע, ולא יזנח את מדיניות עידוד המצוינות המוצלחת שגיבש קודמו.
שר החינוך החדש עומד בפני אתגרים אדירים, שהגיעו לשיאם מאז חודש מרץ השנה, עם פרוץ משבר הקורונה. שמביא עימו גזירות כלכליות קשות על כל משרדי הממשלה. גם משרד החינוך ייאלץ לקצץ בתקציביו. זאת, לצד הפערים האדירים שנפתחו אצל התלמידים לאחר כמחצית של למידה מקוונת וגם היעדר למידה.

לעיתים התחום שאותו מקבלי ההחלטות בוחרים לקצץ הוא המצוינות. יש לה ניחוח אליטסטי - מילת גנאי בפוליטיקלי-קורקט העקום הנוכחי - והיא גם נחלת מעטים יחסית. נכון, טיפוח תלמידים חלשים, ולא לאפשר להם ללכת לאיבוד במסלול הלימודים עד לבחינות הבגרות, חשוב ביותר. אולם חשוב לזכור שבמסלול למצוינות עוברים תלמידים מעטים: רק 9% מבני הנוער היום מצטיינים במבחני פיז"ה, מתוכם 33% בלבד תלמידות, וכ-1% ערבים. כ-16% בלבד מהתלמידים מסיימים את לימודיהם התיכוניים עם בגרות איכותית, הכוללת 5 יח"ל במתמטיקה, לעומת 13% מהתלמידים במגזר הערבי. 9% בלבד הופכים לסטודנטים במקצועות ההנדסה, מתוכם 24% סטודנטיות ו-9% ערבים. ובסוף הדרך משתלבים 9% בשוק התעסוקה במקצועות ההייטק, מתוכם 24% נשים וכ-2% ערבים.

בבוא שר החינוך החדש לערוך בחינה עניינית של הנושאים הבוערים שבפניו, אל לו לחשוב שניתן לדחוק את יעד המצוינות למקום נמוך בסולם העדיפויות. אי-שימור המסלול למצוינות והרחבתו, ואי-ביסוס המצוינות כיעד מרכזי של מערכת החינוך, משמעו פחות בעלי תעודות בגרות איכותיות, פחות חיילים המשרתים ביחידות הטכנולוגיות החיוניות לביטחון ישראל, פחות סטודנטים במקצועות ההנדסה, המתמטיקה והמדעים, ופחות בוגרים היכולים להזין את חברות ההייטק והסטארט-אפים, שבזכותם מכונה ישראל, "Start Up Nation".

מערכת החינוך ספגה מהלומה במחציתה השנייה של השנה. חלק הארי של התלמידים יגיעו לשנת הלימודים הבאה עם פערים לימודיים בידע שהיה עליהם לרכוש במשך כמחצית שלמה. כשמדובר בתלמידי תיכון, במיוחד אלה החפצים לסיים את לימודיהם עם תעודת בגרות איכותית של 5 יח"ל במתמטיקה, שתגדיל את כושר יציאתם לחיים בתום הלימודים, התוצאה הרסנית ממש.

על מערכת החינוך להפנים שמצוינות היא לא רק ציון כלשהו, מצוינות היא ערך, דרך חיים שמוטמעת באופן רוחבי על כל המקצועות ובכל השלבים בחייו של התלמיד. על משרד החינוך, בשילוב זרועות עם הרשויות המקומיות, מוטלת האחריות להנגיש את המצוינות לתלמידינו, להגדיל את מספרי התלמידים במסלולי המצוינות, להנחיל את המצוינות גם בחטיבות הביניים, נוסף לתיכונים, ואחר-כך להתחיל לפעול בבתי-הספר היסודיים, שבהם אמורה להתחיל להיבנות החשיבה המתמטית והאהבה למקצוע. כך, שאנחנו רק בראשית הדרך. השר גלנט צריך להחליט עם קביעת סדרי העדיפויות התקציביים - האם הוא עוצר את מהפכת המצוינות או מתגבר אותה. האם נרד חלילה ל-5% או נכפיל ל-18%? ימים יגידו. 

הכותב הוא מייסד "רשת ערי מצוינות" ויו"ר המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל-אביב