בנק ישראל לבנקים: אל תמהרו לבתי המשפט וסייעו ללקוחות שנקלעו לקשיים בהחזרי הלוואות

על הבנקים וחברות כרטיסי האשראי "לפעול במטרה לסייע ללקוחות שנקלעו לקשיים בעקבות המשבר" ובמסגרת זו עליהם " לנסות ולמצות, ככל הניתן, דרכים שונות לגביית החוב על כלל מרכיביו מן הלקוח, טרם פניה לערכאות משפטיות", וזאת בין היתר באמצעות פניה יזומה ללקוחות שנקלעו לבעיה, הארכת לוחות סילוקין להלוואות, הקלה בעמלות וריביות פיגורים ועוד. כך מורה היום המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, למנכ"לים והיו"רים של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי במכתב ששלח בעניין: "מתן מענה ללקוחות שנקלעו לקשיים כלכליים על רקע משבר נגיף הקורונה".

עד לאחרונה, "בשלבים הראשונים של ההתמודדות עם משבר הקורונה ננקטו צעדי סיוע נרחבים, הן על ידי בנק ישראל והפיקוח על הבנקים והן על ידי התאגידים הבנקאיים, על מנת לתת מענה לקשיי תזרים ונזילות אליהם נקלע ציבור הלקוחות באופן פתאומי", אומר המפקח. ואולם, התקופה האמורה כנראה עברה כשנשמעות טענות שלפיהן המערכת הבנקאית מפעילה מאמץ גדול, ולדעת רבים אף נכבד מהמצופה בימי משבר שכאלה, למיצוי מהלכי גביית חובות.

נושא זה נדון בהרחבה לפני מספר ימים בכתבתו של מתן ברניר מ"גלובס", שגרסה כי לטענת מספר גורמים משפטיים הבנקים חזרו לפעילות מלאה בכל הקשור לגביית חובות, "בכוונה לגבות מהחייבים בצורה אגרסיבית" כאשר "נראה כי הבנקים החלו ב'מבצע ממוקד' להשבת כספים ופירעון חובות. הם שולחים לחייבים מכתבי התראה ודרישה לפירעון חובות, לצד נקיטה בהליכים משפטיים, לרבות הגשת תביעות כספיות ולצידן הטלת עיקולים זמניים". עוד נכתב אותה עוד מסרו הגורמים המשפטיים שעימם שוחח "גלובס" כי "גם ניסיון להגיע להסדרים כאלו ואחרים מולם, נתקל בחומה עיקשת של היעדר הסכמה מצדם. הבנקים ומוסדות פיננסים אחרי מסרבים לבצע 'הנחות', שתואמות את רוח התקופה ואת יכולת החייבים".

על נושאים אלה אומר היום המפקח על הבנקים אבידן כי "בשבועות האחרונים חוזרת המערכת הבנקאית לפעילות שגרה לצד הקורונה, לאחר שמרבית המגבלות בוטלו והמשק החל לחזור לפעילות כלכלית שוטפת. אולם, משבר הקורונה על השלכותיו טרם הגיע לסיומו, ונראה כי משקי בית ועסקים רבים מושפעים וימשיכו להיות מושפעים מהשלכות המשבר שנכפה עליהם , גם בטווח הקצר והבינוני". זאת, "על רקע שיעור האבטלה הגבוה והפגיעה בחוסנם הפיננסי של לקוחות ממגזרים ומענפים מגוונים" כאשר "הלקוחות האמורים עומדים בפני אתגרים משמעותיים, שכן הכנסתם ויכולת השתכרותם נפגעו באופן משמעותי ולזמן ממושך שאורכו איננו ודאי".

על רקע מציאות זו, המפקח מבהיר לבנקים כי "גם בימי שגרה, במקרה בו לקוח נקלע לקשיים כלכליים ומתקשה לעמוד בהתחייבויותיו כלפי תאגיד בנקאי, על התאגיד הבנקאי לנסות ולמצות, ככל הניתן, דרכים שונות לגביית החוב על כלל מרכיביו מן הלקוח, טרם פניה לערכאות משפטיות". לדברי המפקח, "האמור נכון ביתר שאת בימים אלה".

"על כן", ממשיך אבידן, "התאגידים הבנקאים נדרשים להמשיך ולפעול כך אף בעצימות גבוהה יותר בהשוואה לימי שגרה, במטרה לזהות קשיים ולסייע ללקוחותיהם לצלוח את התקופה המאתגרת בה הם נמצאים, בשלב מוקדם ככל האפשר, זאת בכדי לסייע במניעת תפיחת חובות והידרדרות עתידית שלהם". בשל כך מצפה הפיקוח על הבנקים מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי כי ימשיכו לפעול "באחריות, תוך המשך הפגנת הוגנות, גמישות ורגישות כלפי לקוחותיהם".

במה מדובר? לדברי המפקח, "במסגרת פעילויות אלה קיימת חשיבות גבוהה לפעול באופן ממוקד אגב הקצאת המשאבים הנדרשים על מנת להיות זמינים ללקוחות ולהגיע עימם להסדרים מיטביים ככל הניתן, בטרם נקיטת הליכים משפטיים. בכלל זאת, בדומה לצעדים שמצאנו שיושמו הן בארץ והן במדינות שונות בעולם, ניתן לפעול במגוון כלים בכדי לסייע ללקוחות ולמנוע ככל האפשר כניסה להליכים משפטיים, בהם: הארכת לוחות הזמנים לטיפול בחובות ביחס לימים שבשגרה; פניה יזומה ללקוחות שנקלעו לפיגור תוך זמן קצר על מנת לבחון אפשרויות סיוע; הצעת הסדרי תשלום נוחים; מתן הקלות בעמלות ובריביות פיגורים; פריסת חובות לתקופות החזר ארוכות יותר, ועוד".