תוכנית טראמפ משרטטת את גבולות הפוליטיקה בארה"ב

להצעת הסיפוח או "החלת הריבונות", כפי שהיא מכונה בימין הישראלי, מעוררת מחלוקות בציבור הישראלי. למשל, היא מפצלת חלקים שונים בקרב מתיישבי יו"ש, שחלקם מתנגד לתוכנית וחלק אחר תומך בה. ההשלכות של התוכנית מגיעות גם הרחק מכאן - לארה"ב, שם הפוליטקאים האמריקאים מתחלקים בעד ונגד לפי קווים מפלגתיים ברורים.

אם בעבר היו בכירים במפלגה הדמוקרטית שהביעו תמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו, ויצאו בגלוי נגד הנשיא אז ברק אובמה בהצבעה על תוכנית הגרעין של איראן, הרי שהיום מהלך של סיפוח יישובים והחלת ריבונות גורם לכל המפלגה הדמוקרטית על גווניה הרבים, להתייצב כאיש אחד נגד היזמה.

מנגד, במפלגה הרפובליקאית היו בעבר קולות שקראו לצמצום המעורבות של ארה"ב במזרח התיכון. היו סנטורים שהתנגדו להגדלת הוצאות הביטחון האמריקאיות, כולל הוצאות על שמירת ביטחונה של ישראל. הבולט שבהם הוא הסנטור הרפובליקאי-ליברטריאני ממדינת קנטקי, ראנד פול.

היסטוריה קשה עם הרפובליקאים 

אם נרחיק בזמן לימי מזכיר המדינה ג׳יימס בייקר, ששירת תחת הנשיא ג׳ורג׳ בוש האב, נראה שהוא לחץ על ישראל לעשות ויתורים לפלסטינים. ואמירתו המפורסמת אז הייתה: "שיזד**** היהודים, הרי הם ממילא לא הצביעו לנו". במפלגה הרפובליקאית היו רבים שהובילו קו ברור, שדרש מישראל להתקדם לפשרה היסטורית מול הפלסטינים. ראש הממשלה יצחק שמיר התנגד ונתניהו, סגן שר החוץ באותם הימים, ראה את הלחצים. יש אומרים שנתניהו אף סייע להפעיל על שמיר לחצים מן הצד הימני של המפה הפוליטית (באמצעות מפלגת התחיה) כדי ששמיר לא יישבר אל מול האמריקאים.

כיום הצדדים הפוליטיים בארה"ב נחצים בעד ונגד מהלכי הסיפוח של ישראל לפי קו מפלגתי ישר. יהודי ארה"ב, שברובם תומכים במפלגה הדמוקרטית (75%-80%) מתבוננים על התהליך בדאגה. תמיכה חד-צדדית ומפלגתית מובהקת במדינת ישראל עומדת בניגוד לכל אתוס שעליו חונכו ושאפו כל חייהם.

במטרה לחזק את מדינת ישראל האיטרס הוא לקבל הבנה וגיבוי משני הצדדים הפוליטים (From Both sides of the Aisle, כפי שהם מכנים זאת). שנים מדגישים באיפא"ק ובארגונים יהודיים גדולים אחרים את החשיבות הגדולה של תמיכה דו-מפלגתית בישראל. אך התמיכה הדו-מפלגתית היא נחלת העבר.

ככל שמועד הסיפוח המיועד, 1 ביולי, מתקרב, כך יותר סנטורים ובכירים בשתי המפלגות מפרסמים עמדות - בעד ונגד.

השבוע כתבו שמונה סנטורים רפובליקאים בכירים, בהם טד קרוז מטקסס, החבר בוועדת יחסי החוץ של הסנאט, וטום קוטון מארקנסו, מכתב לנשיא דונלד טראמפ, שבו חיזקו את ידיו לקראת המהלך. "חזון השלום מבסס באופן בלתי הפיך את ההכרה בצורך בשלום מתמשך בין ישראל לעם הפלסטיני, וזאת בניגוד לרוח שעמדה בבסיס החלטה 2334 של מועצת הביטחון (הגינוי שספגה ישראל במועצת הבטחון בדצמבר 2016, אחרי העברת חוק ההסדרה - ט"ש)" הם כתבו במכתבם והוסיפו, "החזון של הנשיא טראמפ מאפשר לארה"ב להכיר בהחלת החוק הישראלי האזרחי לאזורים הנשלטים וימשיכו להיות נשלטים על ידי ישראל. זה עניין של מציאות פשוטה בשטח. בתהליך הזה, ארה"ב מבטיחה ויתורים חסרי תקדים עבור הפלסטינים, לרבות הכרה ישראלית במפות המשרטטות את המדינה הפלסטינית העתידית".

 הסנטור הרפובליקאי, טד קרוז / צילום: Tom Williams, Associated Press

הסנטורים הרפובליקאים ממשיכים וכותבים: "אין אפשרות אחרת לגישת הנשיא טראמפ המבוססת על העובדות, וכל עוד מתנגדיה של מדינת ישראל ומתנגדי היחסים בין ישראל לארה"ב חושבים אחרת, לא ניתן יהיה להגיע לשלום".

הסנטורים הרפובליקאים הבליעו במכתבם את התמיכה בחזון העתידי של מדינה פלסטינית, וזאת בניגוד לעמדות חלק מראשי יו"ש.

גם הדמוקרטים כותבים מכתבים

מנגד עומדת המפלגה הדמוקרטית. בראשה עומדים סנטורים בולטים, כמו מנהיג המיעוט בסנאט הסנטור מניו יורק צ׳ק שומר והסנטור מניו ג׳רזי בוב מננדז, והסנטור ממדינת מרילנד בן קארדין. השלושה חברים בוועדת יחסי החוץ של הסנאט והיו משענת משמעותית של נתניהו בשנים שנלחם בנשיא אובמה.

נתניהו נוהג לספר כיצד במשך שמונה שנים הוא היה צריך להילחם בנשיא עוין. המילים הללו צרמו לראשי המפלגה הדמוקרטית, אך שומר, מננדז וקארדין, התלהבו מאוד מנאומו של נתניהו בפני הקונגרס במארס 2015.

 הסנטור הדמוקרטי, צ'אק שומר / צילום: Susan Walsh, Associated Press

ככתבת מדינית נסעתי אז במטוסו של ראש הממשלה לוושינגטון. מיציע העיתונאים בקומה אשר מעל לראשו של נתניהו, ראיתי את החיבוקים החמים ואת מחיאות הכפיים הנלהבות של שומר, מננדז וקארדין. הם הצביעו נגד הנשיא שלהם, כאשר זה הגיע לחתימה על הסכם הגרעין עם איראן, ה-JCPOA.

שומר וקרדין, הם גם סנטורים יהודים, השומרים על אמונתם הדתית וגם לכך יש חשיבות גדולה בקרב הקהילות היהודיות בארה"ב.

המפלגה הדמוקרטית לא הייתה מעולם צבועה כולה בצבעי התנגדות לנתניהו, וזאת למרות קירבתו המופגנת למנהיגים רפובליקאים בלבד. כעת הסנטורים הדמוקרטים כותבים שהמהלך של נתניהו מסוכן לאזור. "כתומכים מסורים של יחסי ארה"ב וישראל, אנחנו מרגישים מחוייבים להביע את התנגדותנו להצעת הסיפוח החד-צדדית של אזורים בגדה המערבית", הם כותבים.

לדבריהם, "מו"מ ישיר בין ישראל לפלסטינים הוא הדרך היחידה להגיע להסכם שלום יציב וסיפוח עשוי לערער את היציבות באיזור ולפגוע באינטרסים ביטחוניים רחבים של ארה"ב באזור כולו".

מכתבם של השלושה הגיע כמה שבועות אחרי ש-19 סנטורים דמוקרטים אחרים הביעו אף הם התנגדות לסיפוח. מכתבם של ה-19 נקט בלשון חריפה יותר וכלל אזהרה לישראל שסיפוח חד-צדדי מסכן את הדמוקרטיה הישראלית וכי "תהיה לו השפעה ברורה על עתידה של ישראל, על היחסים בין ישראל לארה"ב ועל היחס העל-מפלגתי שישראל קיבלה בוושינגטון".

בבית הנבחרים, הבית הנמוך, 115 צירים הצטרפו לאותו המכתב ומחו על הכוונות של ישראל.

להימנע מפגיעה בתקציבים לישראל  

אחד הנכסים הגדולים של ישראל בוושינגטון לאורך השנים הייתה התמיכה העל-מפלגתית. היתה לכך חשיבות רבה, וישראל לא השתתפה בקמפיינים פוליטיים. הימים הללו חלפו. בארגונים יהודיים מובילים, כמו הלובי למען ישראל איפא"ק, מתבוננים על התהליך בדאגה רבה.

לפני מספר שבועות פורסם ב"טיימס אוף יזראל", שאיפא"ק, גוף אשר לרוב לא מסכים לפרסם ביקורת על מדינת ישראל, רמזו לסנטורים משני הצדדים כי אין להם כל בעיה אם תוטח בישראל ביקורת על המהלך, כל עוד הביקורת לא תלווה בקריאות לקצץ את הסיוע הכספי לישראל.