תחקיר עובדה: על סמך ראיות קלושות לא הורסים חיים של בן אדם

תחקיר הקובע כי ראש עיר ביצע הטרדות מיניות דורש רף גבוה של ראיות. תחקיר הקובע כי ראש עיר ביצע הטרדות מינית לפני יותר מ-15 שנה, דורש רף גבוה עוד יותר של ראיות. תחקיר הקובע כי ראש עיר ביצע הטרדות מיניות לפני 15 שנה, כאשר שתי ערכאות שיפוטיות קבעו כי מדובר בהדחה בחקירה ועלילת שווא - דורש רף ראיות קיצוני אף יותר. תחקיר הקובע כי ראש עיר ביצע הטרדות מיניות לפני 15 שנה, כאשר שתי ערכאות שיפוטיות קבעו ההפך, כאשר "המוטרדת" העידה את ההפך הגמור, ובהמשך המתלונן עצמו מודה בתפירת התיק וכשמעולם לא הוגשה תלונה למשטרה נגד מושא התחקיר - זה כבר דורש ראיית זהב חד משמעית.

תחקיר סיום העונה של "עובדה" נגד חבר הכנסת מאיר כהן היה מופע טלוויזיוני נהדר, אפקטים מצוינים, תמונות תקריב מפחידות, פרומואים גאוניים של טשטוש תמונתו ומכתב השתקה של עורכי דינו יחד עם הבטחה לחשיפת סודו האפל. היו בתחקיר רק שתי בעיות קטנות: לא הובאו ראיות, והושמטו וטושטשו ראיות הפוכות.

עיקר התחקיר מתבסס על עדויות של מזכירה לשעבר של כהן, רוית בן ברוך, שהוגדרה על ידי דיין "אשה אחת אמיצה", וכן על עוזרו לשעבר של כהן, דורון ביטון. שניהם לא הוטרדו על ידי כהן ואף לא היו עדים למעשה כזה. לטענתם, הם שמעו מח' זמן קצר לאחר האירוע כי כהן הטריד אותה מינית.

במשך 30 דקות תמימות אנו עדים לגרסה חד-צדדית קיצונית של הסיפור. ביטון ובן ברוך זוכים לזמן מסך ממושך; ביטון כובש את דעת ולב הקהל, ואנו לא מעלים על דעתנו שיש לו פה איזשהו אינטרס. חולפות 11 דקות נוספות, 41 דקות לתוך התחקיר, ואנחנו פתאום מגלים שהוגשה תלונה על-ידי כהן נגד ביטון, בטענה שהוא סוחט אותו ומאיים שימציא נגדו סיפור על הטרדה מינית אם לא יחזיר אותו לעבודה לאחר שפיטר אותו.

45 דקות לתוך התחקיר, ואנו מגלים "שהמוטרדת" טענה במשטרה שהדברים לא קרו מעולם, וביטון הכריח אותה באיומים לכתוב מסמך שקרי הטופל לכהן ולבכיר נוסף בעירייה הטרדה מינית ומעשה מגונה. בכל זאת, הקו של "עובדה" ממשיך להיות ברור ונחרץ - מאיר כהן משקר, דורון ביטון דובר אמת. המוטרדת על-ידי כהן לא דוברת אמת, והיא מסרה גרסת שקר במשטרה כי פחדה שהאמת תצא לאור, ובאוויר מפוזר רמז עבה במיוחד שאמא שלה אחראית לכך מתוך אינטרסים פוליטיים. נגד ביטון מוגש כתב אישום, אותה מוטרדת מעידה נגדו ומספרת לפרטי פרטים את הקשר האינטימי שהיה לה עם ביטון (פרטים אלה הושמטו לחלוטין מתחקיר עובדה) ואת מעלליו הרעים של ביטון. בן ברוך עצמה העידה נגדו במשטרה.

לאחר 52 דקות אנו מגלים לראשונה שמר ביטון הודה בבית המשפט בעבירות המיוחסות לו, והוא אף התנצל והביע חרטה כנה. רגע, רגע, האם עובדות אלה לא מצדיקות שנתייחס לכל הפחות בספקנות לגרסה העדכנית של ביטון ושל בן ברוך? מבחינת עובדה ואילנה דיין התשובה היא "לא" מהדהד. בבית המשפט של אילנה דיין, היא יכולה להרשיע את כהן על סמך שתי עדויות מפוקפקות במיוחד באיחור של 15 שנה.

כדי להעצים את הסיפור, הובאו כמה הקלטות של שיחות עם גורמים אנונימיים שיחזקו את התזה נגד כהן. כך, הובאה השיחה הבאה עם מי שהוגדר על ידי עובדה כאיש עסקים מקומי: "הוא היה צריך שהכול ייראה ורוד, ושכולם יחשבו שהוא סופרמן. הוא בעצם השתיק את כל הביקורת, וזה עזר לו לרוץ קדימה". למען השם, מה האייטם פה? שני משפטים באנליים כאלה תוכלו לשמוע על כל פוליטיקאי. ואם אפילו את הדרדל'ה הזה, אותו "איש עסקים מקומי", לא הסכים לומר משהו לייחוס, למה דבר כזה מופיע בתחקיר?

אילנה דיין מעלה במהלך התחקיר פצצה. ביטון טוען, ודיין קונה את הטענה ללא היסוס, שכהן שלט בתחנת משטרת דימונה, ולכן היה יכול לעשות ככל העולה על רוחו. לשם כך הוא מביא מספר דוגמאות: "מורה שזכתה בפרס חינוך, כועסת על מאיר, מזמינים לה משטרה, עוצרים אותה. עיתונאית שזרקה לו עיתון לתוך הבית? עוצרים אותה. אמא לילדים? עוצרים אותה". האם בתוכנית עובדה מנסים להתחקות אחר אותה מורה ולהבין על מה מדובר? על אותה עיתונאית? נאדה.

בסייעתא דשמיא הצלחתי לאתר את הסיפור של אותה "עיתונאית", משום כבודה לא אפרט, אולם מדובר באישה גבולית, ובית המשפט הרשיע אותה שנים ספורות לאחר מכן בגין סירובה לשלוח את בנותיה לבית הספר. אותה אמא העלתה טענות הזויות וקונספירטיביות נגד כל העולם ואשתו, אגב - העלתה גם טענות להטרדות מיניות לרוב.
אף ראיה לא הובאה לשליטת כהן במשטרת דימונה. בדיקה שלי עם מקור במשטרה מלמדת כי התיק של ביטון בכלל נוהל על ידי דרגים גבוהים יותר מתחנת דימונה, בשל רגישות הפרשה ובשל העובדה כי מעורב בה ראש עיר מכהן. 

דיין מתבססת אך ורק על טענת העבריין המורשע והנוגע בדבר ביטון. בהמשך התחקיר מוטלת פצצה נוספת: "קצין בכיר מאשר כאן לראשונה איך אולץ לקבור חקירה על מעלליו של שר בישראל". הסיפור הוא כדלקמן: בשלהי 2013, כהן התלונן במשטרה כי גורמים מסוימים מנסים לסחוט אותו ולשדל נשים לחתום על תצהירי שקר שהוא הטריד אותן מינית. התיק נסגר, לטענת אילנה דיין, רגע לפני שחוקרי המשטרה התכוונו להגיע לנשים עצמן ולברר את הסיפור. על סמך מה היא קובעת שהחקירה היא על מעלליו של השר ולא על עצם תלונתו? לא ברור. במיוחד כשבהמשך, המשטרה תכחיש זאת. דיין מגיעה למי שפיקד על החקירה סנ"צ נמרוד דניאל, שאמר שהחקירה הופסקה באמצע, בהוראה מגבוה. טענה בהחלט מדהימה. אבל אילנה לא שואלת אותו מי נתן את ההוראה ולמה. כלום. הרי דניאל כבר מזמן לא במשטרה, אם זה אמת - למה שיסרב לענות? מילא הוא מסרב לענות, אבל למה אילנה אפילו לא שואלת? תמוה.

רק בסיום התחקיר, עמוק בתוך הדיון באולפן, מובאת תגובת המשטרה: "החקירה בתלונה שהגיש כהן טופלה ביאחב"ל במקצועיות וללא משוא פנים. את ההחלטה על סגירת התיק קיבלה הפרקליטות. בתיק לא עלה חשד לביצוע עבירות מין". המשטרה אומרת שההחלטה היא בכלל של הפרקליטות. האם אילנה דיין פונה לפרקליטות ומבקשת את תגובתה לטענה ומנסה להבין את הרקע לסגירת התיק? חלילה.

ומה לגבי השמדת הקלטת על ידי עבריין לשעבר בשם חיים מור יוסף? מור יוסף סיפר למערכת עובדה סיפור אחר לגמרי, ולטענתו הוא בכלל נשלח על ידי האדם השני אותו ניסה ביטון להפליל. אין לי מושג אם מור יוסף דובר אמת, מה גם שהוא בעצם מפיל את הסיפור על אדם שכבר איננו בין החיים, אך לא יעלה על הדעת שעובדה תשמיט את גרסת מור יוסף לאירועים רק בגלל שהיא מחזקת את גרסת כהן.

ועוד הערה על אתיקה עיתונאית - ב-21 ביוני פונה שרית מגן, כתבת עובדה, אל ח"כ כהן ומבקשת ממנו את התייחסותו ל-16 סעיפים. הסעיפים עצמם מנוסחים באופן מגמתי. בסדרת שאלות מגן קובעת עובדות "לפי עדויות שבידינו", ואז מסיימת את השאלות "האם פעולות שכאלה ראויות בעיניך?". כלומר, היא לא מבקשת לברר אם הטענות נכונות אלא רק מבקשת את ההתייחסות של כהן האם ראוי לנהל מערכות יחסים תוך ניצול מרות ולהטריד נשים מינית או להשתמש במשטרת דימונה כדי לסגור חשבונות.

מערכת עובדה נותנת לכהן להגיב עד ה-23 לחודש, יומיים לפני פרסום התחקיר. אלא שפרסום הפרומואים נגד כהן התבצע כבר ב-22 לחודש. לא בדיוק שימוע בלב פתוח ובנפש חפצה. האם לכהן היה איזשהו סיכוי לשכנע את אילנה דיין בצדקת טענותיו כשהיא כבר מפרסמת לכל העולם פרומו נגדו?

ב-23 ביוני עורך דינו של כהן, בועז בן צור, שולח מכתב תגובה מפורט ביותר ומזים ב-7 עמודים את כל הטענות של מערכת עובדה. בעמוד השמיני בן צור מאיים כי יגיש תביעה אם הטענות השקריות אותן הוא הזים - יפורסמו. מה עשתה אילנה דיין? הציגה רק את הכותרת של המסמך וכתבה בחשבון הטוויטר של התכנית "בוקר חדש של איומים". האם זו התנהלות ראויה?

יש לציין כי אני לא קובע שכהן דובר אמת וגרסתם העדכנית של בן ברוך וביטון היא שקרית. כל טענתי היא שאילנה דיין הייתה רחוקה כרחוק מזרח ממערב מהוכחת טענותיה. זו אפילו לא אמת לשעתה. על סמך ראיות קלושות אלה לא הורסים חיים של בן אדם. אם אילנה דיין הייתה מבקשת להציג בזהירות תזה הפוכה להכרעת הדין נגד ביטון או להעלות תמיהות על מנגנון ההשתקה של כהן, זה היה תחקיר לגיטימי. אך אילנה דיין קבעה בתחקיר שמאיר כהן הוא מטריד מינית, לא היו אצלה שום פקפוקים. בנקודה הזו, אילנה פישלה בענק.

"עובדה": את שהיה לנו להגיד אמרנו בתכנית, והדברים מדברים בעד עצמם

תגובת "עובדה": "בפתח תשובתנו חשוב להדגיש שלמיטב הבנתנו עדותה של ח' ניתנה בבית המשפט בדלתיים סגורות ושמה אסור בפרסום. אנחנו מבינים שיש מי שמעוניינים לחשוף פרטים אלה כעת, ולפגוע בה בדרך זו, והם אלה שמתדרכים אותך, אבל זה לא מהלך שנהיה חלק ממנו.

"מערכת "עובדה" עומדת באופן מלא ונחרץ מאחורי כל מה שפורסם בתחקיר, ונעמוד על כך בכל פורום שנידרש. שאלותיך הן אלו שמגמתיות, מסולפות ומעידות על חוסר שליטה בחומר. הן כוללות שלל הנחות מוצא מופרכות, שאין אפילו טעם לנסות ולהתעמת איתם. כך למשל, הגירסה ה"חד-צדדית" קיצונית שלטענתך אנחנו מביאים ב-30 הדקות הראשונות (שאלה 1) כוללת את השבחים לכהונתו של כהן כראש עיר - מפיהם של דורון ביטון ורווית בן ברוך ומצדם של אחרים. היא כוללת גם שלוש עדויות של נשים, כולל עדות אחת בקולה של אישה, על הטרדות שבוצעו לכאורה בידי מאיר כהן.

"גם הגדרתה של רווית בן ברוך זוכה לביקורת מצדך ומעידה על חד צדדיות. אישה שיוצאת בגלוי ומספרת את מה שסיפרה, באופן שבו סיפרה אותו, אל מול איש ציבור כמו ח"כ מאיר כהן, ראויה בעינינו להערכה על אומץ לבה. אם יש לך הגדרה אחרת לכך, נשמח להשכיל וללמוד.

"באשר לסיפור הקנוניה, אין חולק על כך שהתיק נסגר פעמיים, בהיעדר כל ראיות לקיומה של קנוניה כלשהי נגד השר לשעבר כהן. העד המרכזי התגלה כשקרן, ואף אמר בראיון ששודר ב"עובדה" ב-2015, שמסר את הסיפור הזה רק בעקבות לחץ מאנשיו של מאיר כהן. אתה מוזמן לצפות בו ולהיווכח במו עיניך ואוזניך. הדברים של סנ"צ נמרוד דניאל, גם אם הם לא משרתים את התיזה שלך, מדברים בעד עצמם ואתה מוזמן להתמודד עם משמעותם. אנחנו עומדים על כך שהחקירה הופסקה ב-2013 רגע לפני שחוקרי המשטרה עמדו לזמן במקביל את כל הנשים שהוזכרו בתלונתו של כהן ובעדותו של אותו עד, ולברר איתן ישירות האם אכן הוטרדו.

"חיים מור יוסף, שעליו אתה מסתמך, אמר הרבה דברים ל"עובדה". אתה מוזמן לפרש את האמירה הראשונית שלו, האינסטינקטיבית, שחלקו במעשה היה ש"לא רציתי להשתתף בסחיטה של ראש העיר מאיר כהן". סגן ראש העיר המנוח יוסי עזריאל לא נמצא כאן כדי להתגונן מול כל מה שמור יוסף - וגם חבריו לשעבר של עזריאל בצמרת עיריית דימונה - אולי רוצים לייחס לו.

"לא ננהל ב"גלובס" את הדיון על שיקולי העריכה של התכנית, על המקורות שעליהם אנחנו מסתמכים ועל הדיאלוג הפורה והמעניין שניהלנו עם מאיר כהן עצמו, עם עורך דינו בעז בן צור ועם עורכי דינו הקודמים, אלי זהר ז"ל ורונאל פישר. את שהיה לנו להגיד אמרנו בתכנית, והדברים מדברים בעד עצמם. צריך לא מעט עזות מצח להקציב שעה למענה על 11 שאלות, שאחת מהן כוללת תלונה על כך שהקצבנו לח"כ כהן "רק" שלושה ימים להגיב על דברים שבחזקתו ובידיעתו (אגב, למען הדיוק, כהן קיבל שבוע להגיב על הטענות, שרבות מהן כבר הכיר מהדיאלוג הקודם אתנו - וניצל אותו במלואו)".

הכותב הוא כתב משפט ב"גלובס"