הגבלת ההגירה לארה"ב: מי ייפגע והאם זה הסוף לרילוקיישן?

ביום רביעי נכנסו לתוקפן הגבלות חדשות עליהן חתם נשיא ארה"ב דונלנד טראמפ בנוגע לקבלת ויזות עבודה לארה"ב, עד סוף שנת 2020. ההגבלה החדשה של טראמפ אוסרת על הגירה לארה"ב גם עם אישורי עבודה, כולל אשרת H-1B לעובדים מיומנים מאוד מתחום ההייטק, הנדסה, חינוך, ארכיטקטורה ועוד. זאת בהמשך לאיסור הגירה זמני שטראמפ השיק באפריל, שמונעות לפי שעה מבני משפחה של אזרחים אמריקאים עם אישורי עבודה (גרין קארד) חדשים להיכנס לארה"ב. אשרות עבודה אלה, שמוענקות
ל־3-6 שנים, משמשות אלפי ישראלים בארצות הברית, וכעת האיסור בעצם ימנע את כניסתם של כל מי שהסתמכו על ויזות עבודה, ותכננו כבר את הרילוקיישן.

מה המשמעות עבור מי שכבר נמצא בארה"ב ברילוקיישן, מי המפסידים הגדולים מההגבלה החדשה ומהן ההשלכות הכלכליות של המהלך?  עו"ד אורן בירן, שותף וראש תחום המיסים במשרד גרוס GKH, מסביר את השלכות ההוראה.

מי "המפסידים" הגדולים מההנחיות החדשות של טראמפ?

עו"ד אורן בירן: "חברות הייטק שתכננו כחלק מהתרחבות להעביר עובדים בכירים לארה"ב נדרשות לעצור את התהליכים, מתוכם גם עובדים רבים שהיו כבר בשלבים מתקדמים של הסדרת המעבר והוויזה (מסוג L) נדרשים להקפיא את התוכניות. מאחר ועיקר המעברים של עובדים בעלי משפחות מתקיימים במהלך חודשי הקיץ, המשמעות המעשית היא של דחיית המעברים לפחות בשנה אחת עד לקיץ 2021".

האם זה הסוף לרילוקיישן לארה"ב?

"לא, שכן הצו הינו עד לתום שנה זו. אומנם נוסח הצו מאשפר הארכות נוספות, אך קשה להאמין לאור הלחץ של החברות הענקיות הבינלאומיות כי הרילוקיישן ייאסר לחלוטין. עד היום המעבר של רוב העובדים לארה"ב היה תחת ויזת L1 ו/או L2 - הנפקת ויזות אלו הוקפאה במסגרת הצו של טראמפ".

ומה עם סטודנטים?

"לא נאסרה במסגרת הצו הוצאת ויזות לסטודנטים, יחד עם זאת, הנפקת ויזות מסוג J שהנה רלוונטית לסטודנטים (לאחר תואר ראשון) שעוברים לארה"ב לצרכי מחקר, ובמסגרת של תוכניות מאושרות בחסות של מוסדות אקדמיים, הוקפאה במסגרת הצו".

האם ההנחיות רלוונטיות לישראלים שכבר נמצאים בארה"ב?

"לא. הצו, באופן ברור קובע כי ההנחיות אינן רלוונטיות למי שכבר אוחז בוויזה".

האם בעקבות הקפאת הוויזות, ישראלים שביצעו בשנים האחרונות רילוקיישן לארה"ב ידרשו לחזור ארצה?

"ייתכן כי חברות, בשל היעדר יכולות להעביר מומחים נוספים לארה"ב, יבקשו להחזיר לישראל את אלו שהועברו זה מכבר. בנוסף, המצב הכלכלי והרפואי אף הוא מהווה גורם לחזרה של ישראליים שעשו רילוקיישן לארה"ב".

מה המשמעות הכלכלית של ההנחיות לגבי החוזרים ולגבי מי שתכנן לצאת לרילוקישן? האם יש השלכות מס או השלכות כלכליות אחרות?

"המשמעות הכלכלית לאלו שתכננו לצאת הנה הקפאה של תהליך המעבר לארה"ב. חברות ההייטק צריכות לחשב מחדש את הדרך ואת הפעילות בשוק האמריקאי ובמסגרת זו לשנות תוכניות עיסקיות. להערכתי הדבר יוביל חברות לקשיים כלכליים לא מבוטלים.

"המשמעות הכלכלית לאלו שחוזרים לאחר שהייה קצרה יחסית בארה"ב הנה תשלום מס נוסף בישראל, וזאת בנוסף למס ששולם על ידם בארה"ב. ייתכנו מקרים של חשיפה לתשלום כפל מס, במקרים בהם הליך ניתוק התושבות מישראל טרם הבשיל. בנוסף, ככל שהעובדים קיבלו אופציות בארה"ב, הרי שבזמן שהותם בארה"ב האופציות הוקצו תחת מסלולי מס אמריקאיים. בעקבות החזרה לישראל האופציות יימוסו בישראל בשיעורי המס שחלים על הכנסות עבודה (עד 50%) ולרבות דמי ביטוח לאומי, ולא תהיינה זכאיות לשיעור המס המופחת של 25% החל ככלל על עובדים ישראלים שלא ביצעו רילוקיישן. זאת תוצאה מיסויית קשה לעובדים שנפגעו כפועל יוצא מחזרתם לישראל. חבויות המס כאמור יוצרות חשיפת מס גם לחברות הישראליות ששלחו את העובדים בהתייחס לחובות ניכוי מס במקור לרשות המסים בישראל".

האם יש צעדים שעל מדינת ישראל לבצע ביחס להנחיות הנוכחיות בארה"ב?

"זו הזדמנות למדינת ישראל לעודד חזרה של מוחות שעזבו אותה בשנים האחרונות, בשל המצב הרפואי או הכלכלי או בשל השינויים של תוכניות עסקיות בחברות, ולהציע תוכנית ברורה שתקנה וודאות לחוזרים ביחס להיבטי המס החלים עליהם כפועל יוצא מהחזרה".

האם יש חלופות אחרות לעובדי הייטק?

לדברי עו"ד צבי קן תור, יו"ר ועדת האשרות בלשכת המסחר ישראל ארה"ב, "פרסום התקנות החדשות הביא לגל משמעותי של פניות ללשכה מצד חברות ישראליות שמוטרדות מאוד מהשלכות המהלך. השד אומנם נורא, אך עבור חלק בלתי מבוטל מהן, קיים מסלול 'עוקף תקנה' שמאפשר להן להמשיך ולקיים קשרי מסחר עם ארה"ב תוך ניוד עובדים ישראלים.

"החלופה הראשונה היא אשרת 2 E , שנכנסה לתוקף לפני כשנה במסגרתה תותר השהייה והעבודה בארה"ב לישראלים, בכפוף להשקעה. אשרה זו ניתנת למי שיוכיח לקונסול כי ההשקעה צפויה ליצור מקומות עבודה בארה"ב. בשונה מאשרות על בסיס השקעה אחרות, בזו אין מינימום השקעה והיא למעשה פותחת את הדלת לרבים שעד כה סורבו או עבדו בארה"ב על בסיס אשרה אחרת.

"בנוסף קיימת אשרה נוספת שרלוונטית לחברות הייטק בבעלות ישראלית (50% ומעלה) שיכולות להוכיח כי הן מקיימות סחר של שירותים או מוצרים בין ישראל וארה"ב. אולם אשרה זו כפופה למגבלות וסייגים מסוימים כגון הוכחת סחר משמעותי במשך שנה קודם להגשת הבקשה".

בו בעת, מבהיר עו"ד קן תור כי אין מדובר על פתרונות שניתן לשלוף מהשרוול מהיום למחר ויש להיערך לכך מספר חודשים קודם למועד בו צריך לנייד את העובד.