בניין משרדים ישראלי ישתתף בפיילוט לשמירה על בריאות העובדים

בין אם אנחנו בגל שני של מגפת הקורונה או בשלהי הגל הקודם, העולם נערך לכך שכל עוד אין חיסון - הקורונה כאן כדי להישאר וצריך להתאים את עצמנו אליה.

המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה (USGBC) פרסמה בתחילת החודש ארבעה פיילוטים חדשים בעקבות התפשטות הקורונה, שישולבו בהמשך בתקן LEED. האחד נועד לקבוע קריטריונים לניקוד בניינים וסביבות עבודה על פי היותם סטריליים ושומרים על בריאות העובדים והמבקרים, השני נועד לקבוע מדדים לחזרה לעבודה, השלישי ימדוד את מערכת המים והרביעי את ניהול מערכת איכות האוויר בזמן המגפה. מיזמי בנייה מכל הסוגים ששואפים לקבל קרדיטיזציה של LEED (התקן הבינלאומי לבנייה ירוקה), הוזמנו להשתתף בפיילוט.

פרויקט אינפיניטי פארק רעננה, הנמצא בשלבי בנייה של החניון, ישתתף בשניים מתוך ארבעת הפיילוטים. הפרויקט, ביוזמה של ריט 1 וסען זהב, תוכנן על ידי משרד האדריכלים יסקי מור סיוון, וחברת אלפא פרויקטים ירוקים, בראשות אדריכל חן שליטא, הופקדה על תכנון הבנייה הירוקה בו.

"אם לפני הקורונה המעסיקים היו עסוקים בלתת לעובד את תנאי העבודה המפנקים ביותר, כיום המיקוד משתנה והדאגה הראשונה היא שמירה על בריאותו ויצירת סביבת עבודה בטוחה", אומרת נטלי מרשל, מנהלת השיווק של אינפיניטי פארק. "הדבר הוביל לכך ששורה ארוכה של טכנולוגיות שהיו בפיתוח קיבלו האצה משמעותית, חלקן כבר זמינות לשימוש ואחרות יהיו בתקופה הקרובה. בעלי הנכסים מבינים שעליהם להשקיע רבות בתשתיות שיאפשרו שימוש בכל הטכנולוגיות האלה - עיבוי מערכות החשמל, התקשורת ועוד".

בחברות יש ביקוש לבניינים "בריאים" יותר?
מרשל: "בבניינים קודמים ששיווקתי ראיתי כי יש דרישות מחברות לזה - בעיקר הבינלאומיות. אצלן זה כבר סטנדרט. הן יודעות שישלמו יותר בבנייה ויחסכו בתפעול. הישראליות כבר מתחילות לבקש את זה. חשוב להן לאן הן מכניסות את העובדים שלהן, כי התחרות על העובדים קשה".

 נטלי מרשל, משווקת פרויקטים / צילום: שרון לוין

איך הופכים בניין חסין יותר למגפה?
חן שליטא מסביר: "העבודה הזו כבר התחילה לפני שנתיים ועכשיו נושא הבריאות הפך מאוד אקטואלי: גם הנושאים שקשורים לנוחות, גם להחדרת אור יום ואוויר צח. שלכל שוכר יהיה אוויר צח קומתי משלו. זה מבטיח איכות.

"באופן היסטורי בישראל בבניינים הישנים, מדובר בבניין חולה, האוויר מסופק לכל הבניין ולדייר אין דרך לדעת איזו אוויר הוא מקבל. לדיירים יש כאבי ראש והם אפילו לא ידעו למה. בנוסף לזה, עם פרוץ מגפת הקורונה נכנסו דברים חדשים. המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה מאוד קשובה לצרכים של השוק. ה-LEED הוא לא תקן אלא שיטת דירוג ולכן היא מאוד דינמית ומשתנה לעתים קרובות. הם הוציאו פיילוטים שיהפכו אחר כך לחלק מהליד אבל חשוב להם לקבל פידבק מהשוק".

 חן שליטא / צילום: פאול אורלייב

נוסף למאפיינים ה"רגילים" של הבנייה הירוקה, כמו הצללה וזיגוג של מעטפת הבניין, ושימוש בחומרי גלם שפוגעים פחות בסביבה, המגדל יהיה בנוי לפי רמות גבוהות מהתקן הקיים לאוויר צח באמצעות מערכות סינון ואוורור קומתיות. לאחר האכלוס, בהיבט התפעולי המטרה היא שמגדל יעמוד בתקן העתידי של בניין ללא מגע יד אדם (touch less) כדי למנוע העברת חיידקים ווירוסים. למשל באמצעות מעליות עם זיהוי קולי ואפליקציות שמזהות את העובד, מזמינות עבורו את המעלית ומכוונות אותה לקומה הנכונה.

"חשוב למועצה האמריקאית, למשל, שיהיו פרוטוקולים של שיטות הניקוי והחומרים שבהם ישתמשו", אומר שליטא. "חשוב להם הנושא של הכנה של משרד - איך חוזרים אליו. כל עסק מתמודד עכשיו עם חודש שהמשרד לא עבד, איך שומרים על העובדים ואיך מייצרים תפוקה. אנחנו אמורים במסגרת הפיילוט לתת אינפוטים משלנו מהשוק בישראל.
"בארץ יש כ-120 בניינים בתהליך, כ-50 שמוסמכים כבר לפי ה-LEED. אבל ה-LEED כל הזמן מתעדכן. למשל הגרסה שלפיה נבנה בזמנו בניין אמות אטריום ברמת גן היא V3, וכיום הגרסה התקפה היא V4 - שהרבה יותר קשה להגיע אליה".