הממשלה חייבת להקים ועדת בדיקה ב"פרשת הצוללות"

נניח שבמשך כמה שנים הייתם קוראים ידיעות-כתבות על אחד מהגופים הביטחוניים החשובים במדינת ישראל - על כשלים חמורים בתפקוד הבכירים בו, לרבות חשדות לשחיתות ממשית. במשך שנים הייתם קוראים עדויות לתהליכים פגומים שהתרחשו לכאורה באותו גוף, מהלכים שעלו לקופה הציבורית מיליארדי שקלים, וטענות שהם פגעו קשות בביטחון המדינה.

להנחתי, בשלב הזה הייתם דורשים שכל העדויות ייבחנו, ולו כדי שאותם כשלים לא ישובו על עצמם. ובכן, זו הסיבה שאנחנו מבקשים שתוקם ועדת חקירה לבדיקת רכש כלי השיט ב"פרשת הצוללות".

ישראל עברה בעשור האחרון שני תהליכים מאוד מעניינים, שלובים זה בזה. בראשון, דומה שהדין הפלילי הפך להיות חזות הכול. אם זה לא פלילי, זה לא מעניין. ערכים כמו אתיקה ומוסר, נורמות של מינהל תקין ושקיפות נזנחו וחבל. רק כשהרף הפלילי נחצה, נדלקות לנו נורות אדומות.

לצד זה, דומה שלקינו ב"קללה" חברתית נוספת, שבה כמעט כל עניין ציבורי הפך ל"בעד או נגד" ראש הממשלה בנימין נתניהו. או שמנסים להפיל אותו, או שיוצאים להגנתו, ולא משנה אם בדרך, ובמנותק, די ברור שמשהו מסריח קרה במשרד הביטחון ובחיל הים.

די לקרוא את כתבי האישום (בכפוף לשימוע) שהוגשו נגד שורת בכירים בחיל הים ונגד מאכערים שעבדו איתם, כדי להבין שיש אנשים במדינה שסרסרו, לכאורה, בביטחון ישראל כדי לגזור קופונים.

אבל גם אחרי שהוגשו כתבי האישום, חייבים לבדוק את הכשלים במערכת עצמה, ולוודא שהם לא יחזרו על עצמם עוד כמה שנים עם דמויות חדשות.

לצד ההליך הפלילי, עדיין יש משמעות אדירה לכלים הציבוריים הקבועים בחוק, שתפקידם לשרת כמה מטרות חשובות: לעשות סדר במקומות שאליהם ההליך הפלילי אינו מגיע, לתקן את עבודת המערכות השונות, לדאוג שדברים כאלו לא יקרו שוב. כמו כן, חשוב מאוד להציף-להעלות דברים לסדר היום הציבורי, לקיים הליכים שקופים וגלויים, ולנקות את האווירה סביב הנושא.

ועדות חקירה ממלכתיות הן כלי רב-עצמה שהופעל במספר מקרים אחרי אסונות גדולים שקרו פה, ולרוב הובילו לתיקונים משמעותיים של נהלים, כאלה שבשנים הבאות הצילו חיי אדם. לצידן קיים במדינה כלי נוסף, שנקרא "ועדת בדיקה משרדית", שמקים השר הממונה על המשרד, לרוב בראשות שופט.

גם לוועדה הזו יש כוח רב, יכולת לרדת לחקר האמת, ולתקן מנגנונים לקויים. נזכיר, שוועדה כזו הוקמה ב-2005, כדי לבדוק את פעילות משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, ב"פרשת האחים פריניאן". קראו לה "ועדת זיילר". בעקבות ממצאיה, התרחשה רעידת אדמה במשטרה. נהלים שונו, ובכירים רבים, לרבות המפכ"ל דאז, התפטרו.

מדינה שרוצה לתקן את הקלקולים שפשו במערכותיה, חייבת לדעת לשחרר את השיח הרדוד. מעבר להליך הפלילי המתנהל, גילינו שמערכת הביטחון שלנו חולה מאוד, וצריכה טיפול שורש.

ומה עם הסיסמה "לא היה כלום כי אין כלום". כשראש הממשלה בנימין נתניהו טוען שאין לו שום קשר לפרשה, מחובתו להיות הראשון שדורש נחרצות, שתוקם ועדה במשרד הביטחון שתבדוק את הכשלים ברכישת כלי השיט.

ואם לא הוא, אז שר הביטחון בני גנץ, הרמטכ"ל לשעבר, שבתקופת הבחירות טען שמדובר בפרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות המדינה. מחובתו להורות על הקמת ועדת בדיקה. ועדה שתבדוק באמת מה קרה בדיוק, איך קרה, מי מעורב, ואיך דואגים שלא יקרה שוב. עם יש כשל. רק ככה מתקנים כשלים. באומץ וביושר.

ואנחנו כציבור שאכפת לו מהמדינה, מביטחונה, מיושרה - חייבים לדרוש זאת מהם. זו לא פוליטיקה, אלא הביטחון והאיתנות של ישראל. 

הכותב הוא ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון