ענף התיירות נערך להפגנה הגדולה בתולדותיו, ויש לו דרישות ברורות

ארבעה חודשים אחרי שצונאמי הקורונה היכה בענף התיירות והתעופה, אנשיו יוצאים להפגין מול משרדי האוצר בירושלים. מה הם רוצים להשיג? ענף התיירות והתעופה נחלק לכמה סקטורים שחובקים זה את זה ומנוגדים זה לזה בו זמנית.

תיירות הפנים, התיירות הנכנסת, התיירות היוצאת. ביניהן שזורים סוכני הנסיעות והחברות התעופה. כ-30-40 אלף איש ואישה מועסקים ישירות בענף ועוד כ-200 אלף משתכרים ממנו בעקיפין מנהגי אוטובוסים ועד רוכלים בשוק. ולכולם נמאס. הם רוצים הגדרה לחל"ת ייעודי לצורכי הענף ובעיקר מתווה כלשהו לפתיחת השמיים, גם אם לעוד שנה. שיהיה כיוון שאליו אפשר יהיה לנווט את הספינה או לעגון אותה ולסגור את הבסטה. חוסר הוודאות שמוכר לכולנו בתקופת המשבר, עמוק אף יותר בכל הנוגע לעוסקים בענף שמפרנס מיליוני אנשים בארץ.

 מחאת התיירות / צילום: איוונט ירושלים

לא פגיעה של "אכלו לי שתו לי"

"אנחנו מבקשים סיוע לענף שהוא חריג בהיבט של משך הפגיעה בו תוך התייחסות לכך שבין העוסקים בענף יש עצמאיים ושכירים", אומרת מירי סוסלנסקי ממטה המאבק לתיירות חו"ל. סוסלנסקי היא בעלת עסק בשם Young Traveler לטיולים מאורגנים לבני 25-45. "השמיים סגורים בגלל החלטת מדינה, אין לנו אפשרות לעבוד. אם לעובדי רשות שדות התעופה האריכו את החל"ת עד ספטמבר, המדינה מכירה בכך שזה יימשך לפחות עד אז. מכאן שהיא צריכה להשוות לנו את התנאים. לא ממקום של 'אכלו לי שתו לי'. מאז חודש פברואר אני מתעסקת עם ביטולים. כל העבודה שלי ירדה לטמיון".

את הסיוע שהענף זועק לו היא ממקדת במענקים: "אנחנו לא רוצים הלוואות שיכולות להיות חבל תלייה עבור חלקנו. יש צורך לשמור על ההון האנושי בענף ובמצב של אפס הכנסות אי אפשר להחזיר עובדים. במקום לשלם דמי אבטלה לעובדים שיושבים בבית, שישלמו למעסיקים שיוכלו להתניע את התעשייה ולייצר אופק ותשתיות עתידיות תוך התחייבות להעסיק את העובדים".

 מירי סוסלנסקי / צילום: מעיין ניידיק

דרישה שלישית שסוסלנסקי מפרטת היא לקדם את מתווה פתיחת השמיים: "אם יותר מ-80% מהמדינות הצליחו למצוא מתווה גם ישראל יכולה".

התחזית האופטימית היא שהמספרים יחזרו לעצמם תוך 3-4 שנים - מה תעזור פתיחת השמיים?
"ברור לנו שהעבודה תקטן ושיהיו עובדים שלא יהיה להם לאן לחזור. אבל אי אפשר למחוק את התעשייה. אז בהתחלה נהיה על 40% ולאט זה יגדל ל-70%. אנחנו רואים שהרצון לטוס מבעבע בעיקר אצל קהל צעיר שהמרכיב הסיכוני שלו נמוך".

זה לא משבר, זה אסון טבע

קובי קרני, יו"ר התאחדות סוכני הנסיעות ובעלי חברת סיגנל טורס, מבקש שההתייחסות למשבר תהיה כאל מלחמה. "זה אומר מענקים, ולא הלוואות ולא שום דבר אחר. אנחנו באפס הכנסות ורק הוצאות כבר ארבעה חודשים. הקריסה בדרך. הלוואות הן בדיחה כי הבנק נותן למי שחושב שיכול להחזיר וכשאני לוקח הלוואה גם את זה ב-75% או 80% ערבות מדינה, על השאר מחתימים אותי בערבות אישית. אנחנו לא ביקשנו סיוע כי נקלענו לקשיים עסקיים, יש פה אסון טבע. בכל מדינה אחרת הממשלות נתנו מענקים כי הבינו שאי אפשר להתמודד עם זה לבד. המדינה הצהירה שהיא תתמוך ב-80 מיליארד שקל בפועל היא נתנה שליש מזה. צריך ללמוד לחיות עם הקורונה לא יעזור לא לפתוח את השמיים".

סגירת השמיים מנומקת בנתוני התחלואה שמרמזים על גל שני כשברור שבגל הראשון הנגיף "יובא" מחו"ל. אז מה אפשר לעשות?
"פתיחת השמיים היא פתיחת אופק, וצריך לעבור את השלב הזה. מארגני הטיולים שילמו מיליוני דולרים לספקים בחו"ל (על חדרים בבתי מלון) - יקרסו בסוף. צריך להתניע הסכמים בילטרליים בין מדינות. אל תגידי לי שהמחלה תגיע מחוץ לארץ, כי היא כבר פה, וצריך להתייחס לשמיים כמו לרכבת או לתיאטרון, לפתוח במתווה מדורג ולראות מה ההשפעה".

את האפשרות שתיירות הפנים תהיה העוגן של הענף קרני מבטל: "ביולי-אוגוסט תהיה תנועה מסוימת בבתי המלון בארץ, אבל זה רחוק מלתת פרנסה ל-100% מהם. אין תיירות בלי תיירות נכנסת, וזה לא רק נוסעי הפנאי. אלו נוסעים עסקיים שהעסק שלהם נעצר ואלו תיירים שחייבים לבוא לארץ".

קרני מתייחס גם לתקופת החל"ת. אתמול התבשר הענף כמו שאר המשק כי החל"ת לזכאים יוארך עד לאמצע אוגוסט. עם זאת, מובן שהמספרים בענף יהיו קטנים יותר ולכן גם היקף העובדים יקטן. "כורח הנסיבות זה לתת חמצן לענף ולהחזיר מקומות עבודה וגם המדינה תהנה ממסים ומחיסכון בדמי אבטלה. השוק מתכווץ אבל זה בין להתכווץ ובין להתקיים. העבודה תברח לחו"ל כי אנשים ילכו לאקספדיה ולבוקינג, והמדינה לא תראה מזה גרוש. זה ענף שעובד על אחוז רווחיות לא גבוה אבל מספק תעסוקה לעשרות אלפי אנשים בהם אימהות חד הוריות ועובדים מבוגרים. אני רוצה שהמדינה תסתכל להם בעיניים ותתן להם ביטחון לעתיד משום שביום שהחל"ת ייגמר יהיה פה כאוס".

דרושה חליפת הצלה יעודית

מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס סבור שאת משך החל"ת לעובדי הענף יש לקבוע לפי ביטול חובת הבידוד לנכנסים לישראל. "אם החובה הזה תקפה עד ל-15 באוגוסט, העובדים יהיו בחל"ת עד חודש לאחר מכן. זה פרק הזמן שבו שהתנועה תתחיל לחזור. הענף שלנו יחזור אחרון, אפילו אחרי ענף האירועים, ולכן אנחנו זקוקים לחליפת הצלה ייעודית.

הארכת החל"ת עד לאמצע אוגוסט זה לא מספיק. אם בענף ייאלצו לפטר עובדים נאבד ידע שיקשה על חזרה לשגרה. באוצר דילגו על הענף עם תמריצים שהופנו לכלל המשק. קבעו ביוני שמעסיק שיחזיר עובדים מחל"ת יקבל 7,500 שקל, שיתנו גם לנו על עובדים שלא יצאו לחל"ת וגם על אלה שיחזרו חודש אחרי הסרת הבידוד. לחברות תעופה יש בור תזרימי עם הכספים שאנחנו נידרש להשיב ללקוחות. ישראייר מחזיקה ב-10 מיליון דולר כספים של לקוחות על טיסות שבוטלו, 40% מזה הן טיסות ביולי-אוגוסט. לכל דחייה של פתיחת השמיים יש משמעות תזרימית כבדה. אנחנו מבקשים שיהיה מתווה ותאריך כלשהו. גם אם זה בפסח 2021, שנדע לאן לכוון. ובינתיים שיגבשו הסכם עם מדינות ירוקות כמו יוון".

אבל ישראל עצמה כבר לא מוגדרת כמדינה ירוקה.
"אנחנו מעריכים שיתנו לנו להיכנס ליוון. מדינות שבהן התיירות מהווה 25% מהתל"ג יעשו ניתוח סיכונים ויבצעו בדיקת קורונה בכניסה על חשבונן. גם אני הייתי מוכן לממן בדיקות קורונה. אנחנו קרובים לקץ התעופה הישראלית. התוכנית הזו הייתה אמורה להיות מובלת על-ידי משרד התחבורה שלצערי מגמגם. ההחלטה מתי ישובו לטוס צריכה להתקבל במשרד הבריאות, ומשרד התחבורה צריך להגדיר האם ענף התעופה הישראלי נחוץ אסטרטגית ובהתאם להחלטה לתפור פתרון מימוני ותעסוקתי שמכסה את טווח הזמן שמהיום ועד ההחלטה על פתיחת השמים ולא להתנהל מהיד לפה. אם יעדיפו שרינאייר תטוס לאילת ושטורקיש תטיס חיילים, אז שיגידו ונערך לסגירה חוקית והוגנת של העסקים שלנו. צריך להביו שאין תעופה פנים ארצית בלי בינלאומית", אומר סירקיס בשעה שישראייר מפעילה טיסות לבדה בקו לאילת. "לא נוכל להמשיל להפעיל את הקו הזה בלי קווים בינלאומיים ומישהו צריך לתת את הדעת גם על זה". יצוין כי ארקיע שבימי השגרה הפעילה 70% מהטיסות לאילת, נמצאת בהדממה מוחלטת ובחברה מבהירים כי החזרת הקו תיעשה רק יחד עם השבת הפעילות הבינלאומית.

על המדינה להוכיח עצמה בקטסטרופה

אילנה סלום שמועסקת בעמיאל טורס ומייצגת את מטה התיירות, מקבילה בין ענף התיירות לענף החקלאות בעתות מלחמה ומשבר: "אנחנו נפגעים חדשות לבקרים ממצבים של כוח עליון. צריך לעשות לענף הזה ביטוח שהממשלה, המעסיקים והעובדים חולקים את העלויות שלו".

"סוכני נסיעות מנצרת מספרים לי שהאבטלה הגיעה ל-50%, ובטבריה זה 60%", אומרת סלום. "אי אפשר להקפיא את הענף לשנה או להגיד לאנשים לעשות הסבה מקצועית כמו שאמרו לנו באגף התקציבים. בעוד שנה לא יהיו תשתיות ולא יהיה כוח אדם. הרבה עסקים כבר סגרו. שיגידו שהשמיים ייסגרו עד סוף 2020 ונוכל לקבל כיוון. העובדים בענף התיירות הם בעלי מקצוע, יש כאלה שעובדים עכשיו בסופר. בשביל מה שילמנו מסים כל חיינו? המדינה צריכה להוכיח את עצמה ברגעי קטסטרופה ואנחנו תולים את תקוותנו בממשלה".

סלום שעוסקת בתיירות נכנסת לישראל מדברת בצער על המומנטום החיובי שהיה בענף טרום המשבר: "היינו עוברים את ה-5 מיליון בתיירות נכנסת. אני מקבלת פניות מספקים בצפון אמריקה ששואלים האם יש סיכוי להגיע לכאן בספטמבר. אני לא יודעת מה לענות. 2020 הייתה מכורה לגמרי ו-2021 כמעט כולה. מאז הביטולים זה כמו דומינו".

בלשכת התיירות הנכנסת מעריכים כי היא מהווה 4% מהתל"ג הלאומי, כשתייר משאיר בממוצע 1,600 דולר בביקור - תוך דגש על תרומה לערי הפריפריה בהיבט התעסוקתי. יוסי פתאל, מנכ"ל הלשכה, סבור שבאגף התקציבים ויתרו על הענף. בפנייה שהעביר לשר האוצר ישראל כ"ץ הוא טוען שהיחס לענף מהווה מכפיל נזק למשבר מפגיעתו הישירה של הנגיף. פתאל מפרט כי לצד הצורך בהארכת החל"ת נדרשת תמיכה תקציבית במסגרות המוקפאות. כך למשל, בהיבט הארנונה יחד עם סבסוד הוצאות תפעול לקבוצות תיירים, דרך סיורי תמריץ או כנסים שיביאו קבוצות לישראל. "התיירות הנכנסת לישראל תחזור גם בהנחות הפסימיות. אי נקיטת פעולות תקציביות הכרחיות, דוחקת את מארגני התיירות הנכנסת לישראל אל תהום החידלון הכלכלי", מסביר פתאל.

משרד האוצר מסר בתגובה כי: "במסגרת תוכנית הסיוע הכלכלית למשק ניתן סיוע רחב מאוד לעסקים ולעצמאיים הכולל, בין היתר, הוצאת העובדים לחל"ת על חשבון המדינה, הלוואות בערבות המדינה בגובה 22 מיליארד שקל, בכללן גם הלוואות לעסקים בסיכון גבוה, מענקי עצמאיים בשתי פעימות, מענק בעבור אבדן הכנסות והוצאות קבועות בגובה של עד 400 אלף שקל, פטור מארנונה עסקית לשלושה חודשים ועוד. לאחרונה סוכם על הארכת תקופת החל"ת עד לאמצע אוגוסט. אנו ממשיכים לפעול במטרה לתת את הסיוע הרחב ביותר שניתן בעת הזו במטרה לסייע למשק להתאושש מהמשבר ולחזור לצמיחה".

ממשרד התיירות נמסר: "משרד התיירות פועל במספר מישורים על מנת לסייע לענף התיירות שנמצא במשבר הגדול ביותר בו היה מעולם. המשרד לוקח חלק בצוות בין משרדי שדן בהפעלה מחודשת של התעופה תוך הדגשת החשיבות של החזרת הטיסות לאור המצב הקשה של הענף ואנשיו. בנוסף לכך, שר התיירות ואנשי המשרד מסיירים בשטח, ורואים ומבינים את גודל הנזק. לצד זאת, חשוב להבין שקיימים מספר נושאים בהם למשרד התיירות אין סמכות, ונושא פתיחת השמיים הוא אחד מהם. בחודשים האחרונים ענף התיירות נמצא במצב תקדימי שאף אחד לא יודע לאן הוא יתפתח או מתי הוא ייגמר. במשרד התיירות סומכים על החלטות משרד הבריאות. במקביל, המשרד ימשיך לפעול ולייצג את התעשייה מול הגופים הרלוונטיים, להחזרת התיירות כולה לפעילות. בימים אלה המשרד מעודד תיירות פנים, וממשיך לשמור על קשר עם סוכנים בחו"ל ועם צינורות שיווק נוספים ליום שאחרי".