הקורונה מגדילה את הצורך באשראי, אך גם את הסיכון שגלום בו

אחד ההיבטים שמשבר הקורונה השפיע עליהם באופן משמעותי הוא תחום התעסוקה, שחווה הפסקת פעילות חריגה וגלובלית, שגם עצרה שרשראות ייצור ואספקה, תוך פגיעה ניכרת בפעילות הכלכלית. מקור ההכנסה של עסקים ואנשים רבים נחתך, וגם עם ההסרה החלקית של המגבלות על המשק, החזרה לשגרה עדיין רחוקה מלהיות מלאה ומוחלטת. וכל זה עוד קודם להגעתו של גל שני משמעותי, ככל שיהיה כזה.

המציאות המאתגרת הזו משפיעה על תחום השירותים הפיננסיים, ובכללם ההלוואות. מצד אחד, משבר הקורונה הוביל לגידול חד בסיכון שבתיקי ההלוואות הצרכניות והמסחריות, שכבר יותר מעשור חווים צמיחה אדירה ועקבית, בשל מציאות של ריביות אפסיות ומדיניות מרחיבה בכל העולם, וגם בישראל.

עניין זה בא לידי ביטוי בדוחות הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2020 של כל נותני האשראי - החל מהבנקים, עבור בחברות כרטיסי האשראי ועד לחברות המימון החוץ בנקאיות האחרות - שהגדילו ללא יוצא מן הכלל את ההוצאות בגין הפסדי אשראי. למעשה, עיקר הגידול בהוצאות אלה התרחש בגלל הפרשות קבוצתיות, שכל מהותן היא לשמש ככרית ביטחון להפסדי האשראי שעוד יגיעו.

ומאיפה הביטחון שזה יקרה? למעשה זה כבר קורה, ויש גם גידול מורגש בבעיות בהחזרים בהלוואות פרטניות. במקביל, ברור שרבים לא יוכלו להחזיר הלוואות עבר ללא הקלות בהחזרים או מיחזור. כלומר, הגל הגדול של הקשיים עוד לפנינו והוא יגיע בתום תקופות ה"גרייס" (דחייה גורפת ואוטומטית של החזרי הלוואות), שהבנקים וחברות כרטיסי אשראי הודיעו עליהן בשיא המשבר.

מצד שני, המשבר הגלובלי מביא עמו שינוי נוסף: ביקוש אדיר להלוואות, שנוצר בעקבות קשיים תזרימיים של אנשים פרטיים ושל עסקים וחברות שאיבדו את מקור הכנסתם או שהכנסתם נפגעה "רק" בחלקה. אלה זקוקים ליותר הלוואות מבעבר, על מנת לפרוס את האתגר התזרימי המיידי על פני יותר שנים, ובתקווה לימים שבהם ההכנסה שלהם כבר תתאושש.

שני היבטים אלה רלוונטיים גם לכאל ולשופרסל: מצד אחד הסיכון בהלוואות גדל, כשיותר אנשים יתקשו כנראה בהחזרים שלהן, ומצד שני יהיה הרבה יותר צורך בהלוואות, בצל פגיעה ניכרת בצמיחה הכלכלית. זה אומר שהתיזמון יבטיח ביקוש לשירותים החדשים, רק ששאלת הכדאיות למפעילות טמונה בשקלול נכון של הסיכון מול הריבית.