המשבר הכלכלי, אשר פגע במגזרים כלכליים שלמים, מחייב בעלי עסקים רבים למקורות מימון כדי להחזיק מעמד ולהתניע את עסקיהם מחדש. רובם מצפים כי המדינה תסייע להם בסיוע כספי נרחב ונדיב, אולם צריך לומר את האמת: ספק רב אם יש בסיס לתקווה זו במציאות. הניסיון מלמד שהסיוע יהיה צנוע וקטן בהיקפו. אך למרות זאת, ניתן ליישם במהירות וביעילות הוראות מס שעונים על שני תנאים חשובים: הם כרוכים בהוצאה מינימלית מצד המדינה והם מיטיבים עם עסקים בעלי היתכנות כלכלית, שבימים כתיקונם לא היו נזקקים לסיוע.
ההצעה הראשונה - הוראת שעה המאפשרת להעביר הפסדים משנת המס 2020 לשנת 2019 באופן שיאפשר לעסקים לקבל החזר מס מידי מהמדינה בשל כך. הוראה כזו מקובלת בשגרה ברוב מדינות העולם ומכונה Carrying Back, ויש בה צדק מיוחד בשעה הזו, כאשר עסקים (טובים) ששילמו הון רב כמס על רווחי השנה הקודמת מצויים כעת בהפסד עקב אירועי הקורונה.
הפתרון המוצע ממוקד בדיוק בקבוצה שראוי ורצוי לעודד - עסקים טובים ובעלי היתכנות כלכלית ולא עסקים שממילא היו "בדרך למטה". מדובר בכאלה שהרוויחו בשנת 2019 ונקלעו לקשיים ב-2020 רק בתוקף נסיבות הקורונה. המדיניות המוצעת לא תציע סיוע לעסקים שאינם בעלי היתכנות כלכלי - דהיינו עסקים שלא ייצרו הכנסה חייבת במס בשנת 2019 ואשר לא הקורונה היא הסיבה לקשייהם.
המהות הכלכלית פשוטה : לא מענק מהמדינה אלא הלוואה שכן הפסדי הקורונה אשר לא ינוצלו בשנת 2020 היו ניתנים ברגיל להעברה ולניצול כנגד הכנסות בשנות המס הבאות. כך שההצעה מביאה רק ל הקדמת הניצול של ההפסד משנים עתידיות לשנת 2020, והעיתוי של המימון הזה חשוב וחיוני להתנעת העסקים מחדש כבר עכשיו. גם עלות הקדמת המימון הכרוכה בהצעה זו היא מינימלית (לאור שיעורי הריבית המינימליים בהן מדינת ישראל גייסה לאחרונה הון כדי להיאבק בקורונה) וחשיבות ה"חמצן" בעיתוי הזה היא קריטית.
היישום פשוט : את הדוח לשנת המס 2019 המעיד על ההכנסה החייבת ניתן כבר להשלים ולהגיש בימים אלה. על מנת לחשב את ההפסדים של 2020 אפשר להסתמך על המידע עד חודש יוני ולחשבו ככפול מהתוצאות בפועל של מחצית השנה הראשונה של 2020. אם השלמת הדוח מורכבת, ניתן לאשר לבעל העסק להתבסס על דוח זמני אשר יקנה רק מקדמה מסכום ההחזר הצפוי בסוף השנה. אך עצם העברת ההוראה מאפשרת מימון כבר היום. בכל מקרה, לאחר הגשת דוח המס לשנת 2020 תערך התחשבנות עם בעל העסק והוא יידרש להחזיר תשלום עודף או שיקבל החזר נוסף, לפי העניין.
לסיכום, קביעת הוראה זו יכולה להוות מקור מימוני לשיקום עסקים טובים שנפגעו מהקורונה מבלי שיביא להוצאות ממשיות למדינה.
הצעה שניה היא לקבוע סוף סוף מס מדורג לעסקים קטנים.
כיום, מס החברות בישראל הוא אחיד ועומד על גובה של 25% - כלומר, דין זהה לעסקים גדולים המרוויחים מיליונים ולעסקים קטנים המרוויחים עשרות אלפי שקלים. לא כך המצב במס הכנסה לשכירים - שם המיסוי הינו פרוגרסיבי ועולה במדרגות לפי גובה ההכנסה. הכנסה נמוכה לא ממוסה כלל, בעוד אלו בראש הפירמידה משלמים מס בגובה מחצית מהכנסתם.
בדומה למצב בארה"ב, בריטניה, הולנד, ומדינות מפותחות נוספות, מוצע להוסיף מדרגת מס אחת ולפיה שיעור המס החל על עסקים עם רווחים לצרכי מס עד סכום מסוים (למשל מיליון שקל) יהיו כפופים למס של15%. גם כאן, הצעה זו נותנת אופק ומקור מימון מהוון לעסקים טובים במגזר העסקים הקטנים והבינוניים שנפגעו בצורה קשה ממשבר הקורונה לתכנן את השקעותיהם בהתאם לתחזית תזרימי מזומנים טובה יותר.
על מנת לשרוד את המשבר עסקים זקוקים למקורות מימון כאוויר לנשימה. דרך שתי הצעות אלו ניתן לעזור לעסקים באופן מיידי לצלוח את התקופה הקשה, ללא עיוות מערכת התמריצים ובלא הוצאה תקציבית מוגזמת ולא מבוקרת מצד המדינה.
הכותב הוא המשנה למנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, הוא עו"ד ורו"ח המתמחה במיסוי בינלאומי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.