תנו לטבע לעשות את שלו: המשבר יוצר "ברירה טבעית" מבורכת בהייטק

אז מה מצבו של ההייטק הישראלי בעקבות הקורונה? תלוי את מי שואלים. הדעה הרווחת היא שמשבר בסדר גודל כזה הוא העת להשקיע כספים, כולל כספי מדינה, כדי לסייע לתעשייה שנקלעה למצוקה ולהציל כמה שיותר סטארט-אפים מקריסה וסגירה. הדעה החריגה - ולדעתי הנכונה - היא שהמשבר טוב לתעשייה, אפילו מבורך, על אף שהוא כרוך בעוגמת נפש ליזמים שחלומם יתנפץ ושל קרנות הון סיכון שייעלמו מהנוף ועל אף שבטווח הקצר הוא פוגע בביצועי המשק.

לפני כמה שנים הייתי בסופ"ש בפארק יוסמיטי, קליפורניה. במהלך הסופ"ש השתוללה באזור שריפת יער. התבקשנו להתפנות. לא ראיתי כבאיות, מטוסי כיבוי או כל אמצעי אחר. כששאלתי את אחד מפקחי הפארק איפה הכבאים, היתה תשובתו: "אין כבאים. אנחנו אוהבים שריפות. שריפות מחזקות את היער". בלי קשר לשריפה, מאוחר יותר באותו החודש ישבתי עם עמית, מרצה לביולוגיה, וביחד הגענו למסקנה שסטארט-אפ הוא הביטוי העסקי למוטציה ביולוגית. טעות בשיקול הדעת. מלחמה כנגד הסיכויים. אבל גם הסיכוי לשינוי. להתקדמות. לאבולוציה. סיכוייה של מוטציה, אגב, גדלים משמעותית בעיתות משבר קיצוני, וכך גם של סטארט-אפ.

אירועים בלתי קשורים אלו גרמו לי להבין - אני דארוויניסט. אני אוהב שריפות. נהנה ממשברים.

השאלה: היכן יעבדו העובדים הטובים?

תעשיית ההייטק הישראלית מוצפת בכסף, בעשור האחרון היקף ההשקעות בהייטק בישראל גדל פי חמישה מהגידול במספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחו באותה התקופה. כסף יש בעודף, לא בחוסר.

חלקו הגדול הוא "כסף טיפש" שרודף אחר חלום הסטארט-אפים ומממן סטארט-אפים לא מוצלחים שסופם להיכחד. כסף זה, מקורו בקרנות בינוניות, בטרנדים החדשים של מימון המונים, בכספי ממשלה שמחולקים בנדיבות יתר ועוד.

אותו דולר אשר מושקע במקום הלא נכון, גורם לנזק גבוה פי כמה מערכו. אותו הדולר אשר מממן חברה נטולת סיכויים, מקשה על החברות הטובות לגייס עובדים מעולים, מעלה את רמת השכר בשוק כולו, מייצר עומס יתר על גופי המדיה שמסקרים את התעשיה ומקשה על החברות הטובות לזכות ב"זמן מסך". אותו דולר, אגב, גם נעלם בסופו של דבר וגורם נזק ישיר למשקיעים רודפי החלומות, שלא תמיד מבינים את הסיכון בהשקעה.

יש גם "כסף חכם". אפילו גאון. את הכסף היעיל ביותר מספקות הקרנות הבינלאומיות הטובות, בעלות הידע והקשרים הגלובליים שפעילות בישראל. הן יודעות לזהות את הסטארט-אפים המוצלחים ולהצמיח מהן חברות גדולות. גם הקרנות הישראליות האיכותיות והאנג'לים המקצועיים מספקים ערך דומה. לחברות טובות, הנהנות מצוות חזק, יזמים מנוסים, רעיון מדויק ורוח נכונה, תהיה גישה לכסף גם בתקופות הקשות ביותר.

הקורונה מבלבלת את דעתם של רבים לחשוב כי זו העת להזרים כסף ליזמים ולהשאיר את הסטארט-אפים בחיים בכל מחיר. זו טעות. הקורונה, ללא התערבות ממשלתית, בדומה למשברי העבר, בדומה לשריפת היער ביוסמיטי, מפעילה את מנגנון הדארוויניזם ביתר עוצמה ומהירות ומנקה את השוק. 

משברי העבר, התפוצצות בועת הדוט קום, ומשבר הסאבפריים של 2001 ו-2008 ניקו את השוק מקרנות כושלות ומסטארט-אפים חסרי סיכוי והולידו חברות שהפכו לענקיות הטכנולוגיה וביניהן גוגל ופייסבוק. מדובר בתהליך אבולוציוני חשוב ובלתי נמנע. למשבר הקורונה תהיה השפעה דומה ובראייה מפוכחת יש לראות אותה בחיוב. הסטארט-אפים הטובים יגיעו לכסף גם ללא כל התערבות והמשבר עשוי להיות נקודת זינוק עבורם. למעט מקרים חריגים, בהם יש כשל שוק (לדוגמה, השקעה בחברות ביו שזקוקות לתקציבי עתק) אין טעם להזרים בצורה גורפת מימון לאלפי סטארט-אפים שנקלעו למצוקה ולהאריך את חייהם בצורה מלאכותית.

סיוע כספי ממשלתי דווקא יזיק

כל יזם רשאי לחלום ולנסות להגשים את חלומו. זה הוא הרי סוד קסמה וחיוניותה של תעשיית ההיי-טק המפוארת שקמה בישראל. סגירת סטארט-אפ היא מציאות כואבת שמלווה את התעשייה בימי שגרה ובמיוחד במשברים הגדולים. זה יכול לקרות לסטארט-אפ שלי או שלכם. זה שובר ברמה האישית, ברמת המיקרו, אבל בונה את התעשיה של כולנו במאקרו.

אנחנו פה בגלל ובזכות מטאור שהשמיד דינוזאורים. בגלל רעידת אדמה שהפכה לשבר הסורי אפריקאי, בגלל תקופות קרח שהיכו בכדור הארץ. בגלל משברים שעזרו למוטציות להפוך את מה שהיה, למה שאנחנו. לאנושות.

אני פה בעיקר בגלל משבר הסאבפריים של 2008. משבר שחיסל דינוזאורים של הייטק. מחק סטארט-אפים שלא ידעו להשתנות ולהתאים עצמם למציאות החדשה. משבר שאפשר לחברת המוטציה הקטנה שניהלתי להפוך לגדולה ומשמעותית בריק שנוצר.

או, כפי שאמר וינסטון צ'רצ'יל, "Never let a good crisis go to waste".

אל תכניסו כסף ממשלתי לא חכם לשוק, תשאירו את הפוליטיקאים לעשות פוליטיקה. בבקשה, אל תשברו לנו את המשבר.

הכותב הוא מנכ"ל ושותף מייסד של הנלחמת L1GHT חברת הסטארט-אפ בבריונות ברשת