מטבע דיגיטלי לאומי יכול להצעיד את הכלכלה קדימה

מגפת הקורונה מתגלה בחודשים האחרונים כשעתם הרעה של השטרות והמטבעות. בשל הצורך בריחוק החברתי וההימנעות ממגע נהפכו אמצעי התשלום הדיגיטליים - העברות בנקאיות, אפליקציות תשלום ומספרי כרטיסי אשראי - לאמצעי התשלום המועדף, והמזומן נהפך בחלק מהמקומות למוקצה.

למרות זאת, העדפות באמצעי התשלום הם עניין של גיאוגרפיה. יש כאלה שמעדיפים תשלומים ללא מגע, כמו PayPass או Apple Pay, למשל, ואילו אחרים משתמשים בשירותי תשלום כמו Wechat Pay או Alipay. בארה"ב רבים אוהבים את החוויה של חנויות Amazon Go, שם הקונים פשוט אוספים את הסחורה ויוצאים מהחנות, בידיעה שהרכישות והחיוב נעשים אוטומטית מכרטיס האשראי שלהם.

במדינות רבות באירופה, לעומת זאת, מאמינים במזומן: הבנק האירופי המרכזי (ECB) העריך באחרונה כי 86% מהעסקאות באיטליה נעשות במזומן; על פי סקר שערך הבנק המרכזי של ספרד, 53% מהספרדים מעדיפים להשתמש במזומן, וכך גם בגרמניה ובאוסטריה, אף שאין שם מגבלה על שימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים.

כעת, עם התגברות הפופולריות של האמצעים האלקטרוניים, מדינות רבות העלו הילוך בקידום יוזמה שנולדה בשנים האחרונות - מטבע לאומי דיגיטלי (Central Bank Digital Currency - CBDC). אין הכוונה למטבע מבוזר (מטבע קריפטו) כמו ביטקוין או את'ריום, אלא במטבע דיגיטלי שיונפק על ידי בנק מרכזי של מדינה כתחליף למטבע הריבוני המוכר (מטבע פיאט).

בדומה למטבעות מבוזרים כמו ביטקוין, גם המטבע הלאומי הדיגיטלי יתבסס על רשת בלוקצ'יין, המתבססת על שרשרת של "בלוקים" של מידע, המחוברים זה לזה באופן היוצר שרשרת של מידע שאינו ניתן לשינוי. ואולם, בשונה מביטקוין, המתבסס על רשת בלוקצ'יין ציבורית, בנק מרכזי ינפיק מטבע לאומי דיגיטלי בפרוטוקול רשת בלוקצ'יין פרטית. בכך יוכלו כל הצדדים העושים שימוש במטבע הדיגיטלי המקומי ליהנות מכל היתרונות של הטוקניזציה (ייצוג נכסים באמצעות אסימון דיגיטלי - Token), עם ביצוע העברות באופן כמעט מיידי, ללא הצורך לתווך בין כמה מאגרי נתונים.

על פי BIS, הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, 20% מ-66 בנקים מרכזיים של מדינות בעולם דיווחו באחרונה כי הם עשויים להנפיק מטבע לאומי דיגיטלי במהלך 6 השנים הקרובות, ובהם הבנקים המרכזיים של ארה"ב, סין, בריטניה, צרפת, קוריאה הדרומית ומדינות נוספות.

בסין הושק פיילוט של יואן דיגיטלי

הבנק המרכזי של סין השיק באחרונה פיילוט של יואן דיגיטלי בערים שנזן, סוז'ואו, צ'נגדו ושונאן. במהלך מאי, נדרשו עובדים בעיר סוז'ואו להתקין אפליקציית ארנק דיגיטלי, ובאמצעותה הם קיבלו מחצית מסבסוד התחבורה הציבורית שלהם ביואן דיגיטלי, ולא ביואן המסורתי. מטבע דיגיטלי חדש זה יכול לשמש גם לתשלומים ברשתות המזון מקדונלד'ס, סטארבקס, סאבוויי ורשתות פופולריות אחרות באותן ערים.

למטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC) יש כמה יתרונות ברורים. מבחינת עלות, הנפקת כסף דיגיטלי זולה יותר מהנפקה של מטבעות או שטרות כסף רגילים, מכיוון שאין צורך, למשל, בנייר מיוחד עם סימני מים או אמצעי אבטחה אחרים.

מבחינת פיתוח הכלכלה, מטבעות דיגיטליים לאומיים יכולים להאיץ את התשלומים, להגדיל את היקפי העסקאות - ובכך להעלות את רמת התוצר המדינתי והעולמי, שצנחו באחרונה בצורה חדה בשל מגפת הקורונה.

יתרון נוסף של מטבע דיגיטלי לאומי הוא מתן אפשרות לתשלומים ללא מתווכים. בעת ביצוע עסקה דיגיטלית רגילה, 5%-1% מהכסף עובר למערכות תשלומים כעמלה. מטבעות מבוזרים מייתרים את התיווך ובכך מוזילים את הסחורה והשירותים. באותה מידה, גם תשלומים במטבע דיגיטלי ממלכתי יהיו זולים יותר. הם לא יהיו בחינם, אבל העמלות יופחתו משמעותית וייקבעו על ידי המדינה, ולא על ידי תאגידים בינלאומיים המבקשים למקסם את הרווחים בכל מחיר.

ועוד יתרון נוגע לנושא של מיסוי. הנפקת מטבע דיגיטלי לאומי עשויה להגדיל ולפשט את גביית המסים עד לרמה של 100%. עם זאת, מבקרי המהלך סבורים כי המדינה תוכל לאגור כמות גדולה של מידע על אזרחיה ועל כספם. עם זאת, חלק מהפרוטוקולים של בלוקצ'יין יכולים לספק שקיפות, שתאפשר לאזרח הפשוט להבין להיכן באמת הולכים התקציבים המדינתיים, ולנטרל שחיתות ובזבוז כספי ציבור.

לסיכום, לנוכח היתרונות הרבים הגלומים בהנפקת מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, נראה כי מדינות רבות צפויות לצעוד בקרוב בעקבות סין. עם זאת, אסור להזניח את היעד המרכזי של מהלך זה - טובת האזרחים וקידום הכלכלה הלאומית.

זאת, בניגוד למטבע דיגיטלי יציב (stable coin) שיונפק על ידי חברת טכנולוגיה, שהינו מטבע דיגיטלי המגובה בכסף פיאט (שערכו קיים מתוקף חוק מדינה), ומוחזק בחשבון נאמנות. חברה כזו צפויה להעדיף את האינטרסים המסחריים שלה. בסטייבל קוין, קיים גם סיכון שהמידע אודות כל הטרנזקציות שביצעו האזרחים ידלוף החוצה, והנזק יהיה אדיר.

לכן, הנפקת מטבע לאומי דיגיטלי צריכה להיות פרויקט יסודי של הבנק המרכזי ושל הרשויות המדינתיות הרלוונטיות, המחייב השקעה רבה בטכנולוגיות ואמצעי אבטחה מתקדמים, מתוך מחויבות להגנה על האינטרסים הלאומיים לטווח ארוך. 

הכותב הוא אבי טנצר, מוביל תחום בלוקצ'יין במעבדת החדשנות של סיטי ישראל

רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.