ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון רוצה בכל מאודו להוכיח שהתאושש ממשבר הקורונה - אישית ופוליטית. מבחינה אישית, הוא סיפר לתקשורת כי שב לריצות הבוקר המוקדמות שלו, הרשה לצלם אותו מבצע שכיבות סמיכה במשרדו ובתשובה לשאלת עיתונאים אם החלים ענה: "אני בכושר כמו הכלב של הקצב". מבחינה פוליטית, הודיע ג'ונסון בשלישי על תוכנית השקעות ממשלתית עצומה, בשווי מיליארדי ליש"ט, שאמורה להציב את הממלכה המאוחדת חזרה על נתיב צמיחה באמצעות השקעות עתק בתשתיות.
נדמה כי אף ממשלה שמרנית בבריטניה בשנים האחרונות לא הייתה עם אצבע כה קלה על התקציב הציבורי כמו זו שמוביל ג'ונסון. כבר במהלך מערכת הבחירות בדצמבר, הבטיחו ג'ונסון והמפלגה השמרנית להגדיל את הוצאות הממשלה בשנה הקרובה בשלושה מיליארד ליש"ט, שהיו אמורים ללכת לבתי ספר, למערכת הבריאות ולחיזוק המשטרה. הוא גם הבטיח להעלות את הפנסיות, לגייס חוב ולהקפיא את שכר הלימוד באוניברסיטאות. כלכלן בריטי מוביל קרא למצע: "ההגדלה המשמעותית ביותר של המגזר הציבורי תחת ממשלה שמרנית מאז הרולד מקמילן (ראש הממשלה בשנים 56־63, א"א)".
"נכפיל את ההבטחות שלנו"
כעת הכריז ג'ונסון כי הוא מתכוון להוציא הרבה יותר. "אנחנו הולכים להכפיל את ההבטחות שלנו", אמר בראיון רדיו השבוע, שבו פירט חלק מהתוכניות הממשלתיות שהציג בשלישי והוסיף: "זה הזמן לקבל את החלטות ארוכות־טווח לטובת בריטניה. אנחנו רוצים לשוב ולבנות מחדש, לעשות את הדברים אחרת, להשקיע בתשתיות, בתחבורה, באינטרנט מהיר בפס רחב - בהכול". את דבריו סיכם בכך ש"זה הזמן לגישה רוזוולטית לבריטניה", כשהוא מתייחס ל"ניו דיל" של הנשיא הדמוקרטי האמריקאי בשנות ה־30.
הצורך להבטחות הללו הוא המשבר הכלכלי והבריאותי עמו מתמודדת בריטניה בחודשים האחרונים. הממלכה המאוחדת ספגה עד כה את מספר הקורבנות הרב ביותר באירופה (44 אלף בני אדם), התמ"ג שלה צנח ב-20% באפריל לעומת השנה שעברה, סוכנויות הדירוג חוזות לה צמיחה שלילית של יותר מ-11%, עסקים רבים מאיימים לקרוס ושיעור האבטלה עלה ל-27%. "בואו לא נברור מלים", הודה ג'ונסון, "מדובר באסון. זה היה חלום בלהות בעבור המדינה שלנו".
אך בעוד שאחרי המשבר הכלכלי הקודם ב-2008, המפלגה השמרנית ודייוויד קמרון שעמד בראשה בחרו בצעדי צנע, הפעם המסלול שונה לגמרי. ג'ונסון ושר האוצר שלו רישי סונאק, הבטיחו לראשונה במהלך המשבר רשת ביטחון לעצמאים בבריטניה, שכוללת תשלום של 70% המשכורת הממוצעת שלהם במהלך חודשי הסגר - צעד חסר-תקדים בכלכלה הניאו-ליברלית של הממלכה המאוחדת. "מה שאסור לעשות במצב הנוכחי הוא לבקש מאנשים הבנה לצעדי צנע, אני חושב שזאת תהיה טעות", הבהיר ג'ונסון, ושב והתחייב כי לא תהיה העלאת מסים.
גיוס חוב של 275 מיליארד ליש"ט
אז מה כוללת התוכנית? לפי הדיווחים בימים האחרונים ממשלת ג'ונסון מתכוונת להוציא כחמישה מיליארד ליש"ט על השקעה בתשתיות, כולל כמיליארד ליש"ט לבנייה מחדש ולשיפוץ בתי ספר ברחבי הממשלה, לבנייה של בתי משפט, בתי כלא ומרכזים מסחריים, בנוסף להשקעה של מיליארדים ברכבות.
במקביל, הממשלה מתכוונת ליזום גיוס חוב של כ־275 מיליארד ליש"ט (כפול מאשר בכל השנה שעברה) בחודשים הקרובים באמצעות הנפקת אג"ח ממשלתי, זאת בנוסף לתוכניות החילוץ לתעשייה הבריטית בשווי מיליארדים שכבר הובטחו.
את גישתו סיכם ג'ונסון בציוץ בחשבון ה"טוויטר" שלו: "אנחנו הולכים לבנות את דרכנו חזרה לבריאות". הוא גם הצטלם בימים האחרונים באתר בנייה כדי להמחיש את הכיוון אליו הוא מעוניין לקחת את בריטניה.
"ג'ונסון מעוניין להראות כי המפלגה השמרנית בראשותו היא חיה אחרת מהקודמות", נכתב בעיתון הבריטי "i", "כשהוא מנסה להרחיק את עצמו מעידן הצנע של קמרון, אפילו אחרי שההוצאות על המאבק במגפת הקורונה הביאו את החוב הלאומי לטפס לראשונה מעל 100% מהתמ"ג". זאת, לראשונה בארבעה עשורים.
הסחר הבריטי של סחורות עם האיחוד האירופי
שינוי הכיוון לא עובר חלק
שינוי הכיוון הכלכלי הזה לא עובר חלק, אך הביקורת מתבטאת בינתיים בעיקר בכלי התקשורת השמרניים, ולא באופוזיציה חריפה מתוך המפלגה. "ראש הממשלה 'יבנה, יבנה, יבנה' את הקבר שלו עם הגישה הארורה הזו" ו"הזמנים משתנים, ואתם גם המפלגה השמרנית", היו שתיים מהכותרות הבוקר בעיתון השמרני "טלגרף".
התוכנית החדשה נועדה גם לשדר כי ג'ונסון הוא האדם המתאים למשימה, אחרי שהתמיכה בו נשחקה בגלל הדרך שבה טיפלה הממשלה בהתפרצות הקורונה, שהפכה למגפה במדינה. הדאגה המרכזית של ג'ונסון היא ממעמדו הפוליטי, ומהתמיכה במפלגה השמרנית בציבור, במיוחד משום שבחודשים האחרונים נבחר מועמד חדש לאופוזיציה במקום ג'רמי קורבין, שהוביל את מפלגת ה"לייבור" לשבור חזק שמאלה מבחינה כלכלית (עם קריאות להלאים תעשיות).
מנהיגה החדש של המפלגה, קיר סטראמר, קל יותר לעיכול לציבור הבריטי, וזוכה לתמיכה רבה יותר. 37% מהציבור תומכים בו לראשות הממשלה לעומת 35% התומכים בג'ונסון, לפי סקר שפורסם ב"דיילי מייל" השבוע. ה"לייבור" גם מצמצמים את הפער וזוכים ל-39% תמיכה, לעומת 43% לשמרנים.
"יש לו היסטוריה של הבטחות גדולות וחוסר יכולת לבצע", ביקר סטראמר את התוכנית של ג'ונסון, והציע כי במקום להתמקד אך ורק בתחום הבנייה, על הממשלה לחדש את הצמיחה באמצעות השקעה ביצירת משרות חדשות בכל תחומי התעשייה והמסחר.
החשש: הקורונה תמשיך לגבות קורבנות רבים
הדאגה הנוספת של ראש הממשלה ג'ונסון, היא שלמרות שהקפיד לדבר על הקורונה בלשון עבר, המחלה תשוב ותגבה קורבנות רבים. בימים האחרונים נרשמת אמנם ירידה במספר המתים ובמספר הנדבקים החדשים בממלכה המאוחדת, אבל בריטניה החליטה להתקדם ולהסיר את ההגבלות והסגר כבר ביום שבת הקרוב, מה שלדברי מומחים עלול להיות מוקדם מדי.
בעבור ג'ונסון מדובר בקרב פוליטי על הישרדותו. ראש הממשלה שנבחר כדי לבצע את ה"ברקזיט" (ראו מסגרת) ולמנוע מהמדינה אסון כלכלי כתוצאה מפרישה חסרת־סדר, צריך עכשיו לשקם את הכלכלה הבריטית שנפגעה אנושות במשבר. על הדרך, המתכון שלו להחלמה כלכלית משרטט נתיב חדש בשביל המפלגה השמרנית.
חשש מ"ברקזיט קשה": המו"מ נפתח בעיכוב של חודשים
על פי התוכנית המקורית, עד ה־31 ביוני, היו אמורים האיחוד האירופי ובריטניה להגיע להסכמות ראשוניות לגבי אופי היחסים ביניהם אחרי הפרישה של הממלכה המאוחדת מהגוש בסוף השנה.
מיסוי ותנועת תושבים, טיסות ורגולציה, תחרות ותעריפים היו אמורים להתגבש ב"סבב שיחות מקבילות" בין צוותים משני הצדדים. מלכתחילה היה נראה כי מדובר במשימה בלתי אפשרית, אבל כזו שראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון, שנבחר ברוב גדול כדי "לבצע את הברקזיט" (סיסמת הבחירות שלו) - הבטיח לממש.
מרקל וג'ונסון. הקאנצלרית אמרה שצריך להגביר המוכנות לתסריט של היפרדות "קשה" / צילום: Michael Sohn, Associated Press
הקורונה טרפה את המו"מ
אבל אז התפרצה מגפת הקורונה. האחראי על המשא ומתן מטעם האיחוד מישל ברנייה חלה וגם ראש הממשלה הבריטי. צוותים שונים ניהלו שיחות חסרות תכלית באמצעות הווידיאו משני צדי התעלה בחודש האחרון, ובמקום הסכמות - רק ביום ב' השבוע נפגשו הנציגים הבכירים משני הצדדים פנים־אל־פנים לתחילת המשא ומתן, לראשונה מאז התפרצות הקורונה באירופה.
מהצד הבריטי, ג'ונסון ושר הפנים שלו מייקל גוב ממשיכים להפגין את מחויבותם לפרוש בסוף השנה - עם הסכם או בלעדיו. הם שבו והצהירו בימים האחרונים כי "עסקה היא אפשרית" והתנגדו לאפשרות לדחות את הפרישה בשנתיים, כפי שמאפשר הסכם ה"ברקזיט".
כוונתם היא לאפשר לבריטניה גישה מועדפת לשוק האירופי, בדומה לזו שממנה נהנות נורבגיה, איסלנד ושוויץ, למשל - אך השאלה היא מה תהיה מוכנה הממלכה המאוחדת לקבל על עצמה מבחינת התחייבויות.
הזמן הולך ודוחק
מכיוון האיחוד, החשש מכך שלא תירשם הסכמה - ובריטניה תפרוש באופן חד צדדי ב־31 בדצמבר מבלי שיגובשו הסכמים על מכסים ותעריפים שיבטיחו את המשך הסחר השנתי (בהיקף של כ־735 מיליארד אירו בשנה) - הולך וגובר.
בישיבת המנהיגים הווירטואלית האחרונה של ראשי האיחוד הציעה קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, "להגביר את המוכנות" לתסריט של "ברקזיט קשה".
בכל מקרה, הזמן הולך ודוחק. שני הצדדים הצהירו כי הסתיו הקרוב הוא "המועד האחרון" לגיבוש ההסכמות, גם כדי לאפשר לעסקים ולממשלות להתכונן לחוקים החדשים, וגם כדי לאפשר את הליך האישור של ההסכם במדינות השונות.
במקום תשעה חודשים, כעת צריכים הצדדים להשיג הסכם בתוך שלושה חודשים בלבד. עמדות הפתיחה לא השתנו הרבה: האיחוד מעוניין להכפיף את בריטניה לרגולציה שתמנע יתרון לא־הוגן לעסקים בריטיים (במיוחד בתחום הפיננסים והתעשייה) בגישה לשוק המשותף. בעוד הבריטים מנסים להבטיח עצמאות רבה ככל האפשר לכלכלה שלהם, תוך שמירת האיחוד כיעד היצוא המרכזי.
מה צפוי לכלול ה"ניו דיל" הבריטי
● בנייה של בתי ספר חדשים
● השקעה בתשתית רכבות
● בנייה ושיפוץ של בתי משפט
● הקמת מתקנים ציבוריים חדשים
● בנייה וחידוש של בתי כלא
● תוכניות חילוץ לתעשייה הבריטית
● במקביל יתבצע גם גיוס חוב של מאות מיליארדי ליש"ט
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.