ממיקי זוהר ועד עמיר פרץ: למה כולם ממהרים לתקוף את שר האוצר ישראל כ"ץ

44 ימים חלפו מאז הושבע השר ישראל כ"ץ כשר האוצר, באחת התקופות הכלכליות הקשות ביותר שידעה המדינה. כ"ץ לא אחראי למצב הכלכלי שקיבל לידיו, אך גם אין לו מאה ימי חסד. המספרים המבהילים של שוק העבודה, כ-862 אלף מובטלים, מתוכם כ-600 אלף בחל"ת, מציבים את שר האוצר בפני הפגנות של מאות אנשים מדי יום מול משרדו, ומחאות ליליות של אנשי ענף התרבות והאירועים בשעות כמו שלוש לפנות בוקר ליד ביתו בכפר אחים.

כ"ץ סופג ביקורת מימין ומשמאל: בציר הפנים ממשלתי הוא שומע תכופות משני שרי מפלגת העבודה, עמיר פרץ ואיציק שמולי. בציר הפנים ימני, הוא זוכה לביקורת מהח"כים הבכירים של ימינה, נפתלי בנט ואיילת שקד. אולם הביקורת המעיקה ביותר מגיעה מתוך הבית, מהליכוד.

שלושה ח"כים יושבים לכ"ץ על הזנב, ותוקפים אותו ללא הרף בתקשורת ובוועדות הכנסת. הראשון הוא ח"כ ניר ברקת, שהתמסר לנתניהו במהלך הקמפיין, וזכה להכרזה פוליטית שהוא יהיה שר האוצר של הממשלה ה-35. הוא, כמובן, מאוכזב מאי קבלת התפקיד ומותח ביקורת רבה על שר האוצר, אך טוען שהיחס שלו לנושא הוא ענייני ולטובת המשק. ברקת יצא הנגד החוק לעידוד תעסוקה, ואמר כי החזרת העובדים למשק באמצעות הטבות למעסיקים עד לגובה של 7,500 לעובד, הייתה מהלך שגוי. תחת זאת ברקת רצה שלעסקים במשק יוצעו הטבות ישירות יותר, ושהסכומים יועלו באופן משמעותי.

הביקורת של ברקת נבלמה אחרי שיחה שקיים איתו ראש הממשלה לפני מספר ימים, אך חברי הליכוד מאמינים שהוא ייצא לקרב תקשורתי נוסף נגד השר.

העיקר להיות בתקשורת

גם יו"ר הקואליציה, מיקי זוהר, שמשמש כזרוע החבטות הרשמית של ראש הממשלה, תוקף את כ"ץ באופן תכוף ומנהל עמו התקוטטויות פומביות אגרסיביות. לפני כשבועיים, למשל, זעם זוהר על הניסיון להפיל הצעת חוק שלו שתגן על שוק סוכני הביטוח, והאיום שלו נגד כ"ץ היה טרפוד החוק לעידוד התעסוקה במשק. כ"ץ אמר שהצעת החוק של זוהר תפגע בתחרות, ולפיכך לא יקום ולא יהיה.

נתניהו השיג פשרה בין השניים, לפיה החוק יועלה להצבעה בוועדת השרים לחקיקה, אבל מאחורי הקלעים הוסכם שהחוק לא יקודם. השר כ"ץ ניצח, ובינתיים ח"כ זוהר השיג את שלו - תשומת לב תקשורתית לכ-48 שעות, וחיזוק מעמדו בקרב המתפקדים כמי שעובד למען סוכני הביטוח.

בראשית השבוע נרשם קרב פומבי נוסף בין השניים, כאשר השר כ"ץ אמר כי חלק ממבקריו הם ח"כים שזכו במקומות 30 ומטה בפריימריז של הליכוד, בעוד הוא שני רק לנתניהו מבחינת מעמדו במפלגה. זוהר (מקום 28 ברשימה) מיהר לצייץ בטוויטר: "אוי לה להתנשאות האשכנזית. עצוב לראות כיצד ישראל כ"ץ המשמש כשר האוצר של מדינת ישראל יורד נמוך רק כדי להצדיק את החלטותיו המקצועיות... אין לי ספק שדרכו תוביל אותו לכישלון פוליטי ומקצועי".

כעבור יממה, בישיבת סיעת הליכוד שבה כ"ץ לא נכח, התנצל זוהר, אך פניית "גלובס" לזוהר בנוגע למהות ההתנצלות נותרה ללא מענה. מנגד, הציוץ של זוהר לא נמחק.

אל ברקת וזוהר מצטרף חבר הכנסת החדש יחסית, שלמה קרעי. בזמן הקצר שהוא בכנסת הוכיח קרעי כי הוא נחוש להשתדרג ברשימה בפעם הבאה, ולשם כך הוא דואג ששמו יוזכר באופן תכוף בכלי התקשורת. זו גם הסיבה שבחר להתקוטט עם כ"ץ. גם הוא תקף את שר האוצר על חוק עידוד התעסוקה.

אחרי שמנכ"ל פוקס, הראל ויזל, החליט על חלוקת דיבדינד לבעלי המניות שלו, קרעי הגביר את המתקפה. "דמעות התנין שהראל ויזל הפיץ לכל עבר, הפכו ליהלומים על חשבוננו" כתב קרעי, "לא יהיה כדבר הזה יותר. לא נבטל יותר את שיקול הדעת של חברי ועדת הכספים בפני האוצר". בראיונות בכלי התקשורת הוא חידד את המסרים נגד השר.

נתניהו מכין את השטח

מדוע כ"ץ הפך למושא המתקפות של חברי הכנסת מהליכוד? בשיחות פרטיות הוא לא נשמע מוטרד. מבחינתו הוא ממוקד בקידום היעדים. המרכזי שבהם הוא טיפול בחלקיה השונים של תוכנית ה-80 מיליארד שקל, שעליה הוכרז לפני שהוא נכנס לאוצר. יעד נוסף הוא מימוש תוכנית החזרת העובדים לשוק העבודה.

ואולם, בכירים בצמרת הליכוד ובצמרת משרדי הממשלה מזהים מתקפה מסודרת נגד כ"ץ. שלושה ח"כים במקביל יכולים להיתפס כסימנים מובהקים לקמפיין מתוזמר נגד שר האוצר. לדברי חלק מהבכירים, לפחות שניים מהח"כים לעיל תוקפים את שר האוצר כיוון שהם מבינים שהדבר מספק את נתניהו. "לא מדובר בהנחיה של ראש הממשלה, אך לגבי זוהר וקרעי מספיקים רמזים והכוונה כללית מבלפור, ואם הם היו מתבקשים לחדול, היו בולמים את עצמם".

"נתניהו קורא את המפה הכלכלית-חברתית היטב", אמר לנו גורם בכיר המכיר את אופן ההתנהלות מקרוב, "והוא צופה שתוך חצי שנה הזעם הציבורי על המצב הכלכלי יהיה עצום, אולי הכי גדול שידענו מקום המדינה. מאות ואלפים מפגינים כל יום, כולם ברחובות. מעל ל-700 אלף מובטלים. כאדם חכם, הוא מכין את השטח לכך שהעניין אינו אשמתו.

"נתניהו שומר את עצמו להצהרות תקשורתיות וחשיפה רק כאשר מדובר באמירות חיוביות, למשל כשאפשר לבשר שישראל יצאה מהמשבר או כאשר הכלכלה פורחת. מנגד, הוא צריך להצביע על אדם שאחראי למצב קשה, וכך הוא רוקם את הנרטיב סביב כ"ץ. הוא זה שעליו תוטל האחריות".

אחרים בליכוד אומרים לנו שכל אחד מהשלושה מגיע עם מוטיבציה אחרת. ברקת, למשל, רואה את עצמו כמתמודד על ראשות הליכוד, ולכן מחפש למצב את עצמו כשר אוצר חליפי. זוהר, מנגד, מתנהל עם תחושת כוח תקשורתי עצום ואופוריה אישית. הדבר עלול לגרום לו נזק בתוך הליכוד, שם לא מעריכים סוג כזה של מתקפות פנימיות וקרבות אישיים. "זוהר לא פועל כאן כשליח של נתניהו", אומר גורם בכיר. על קרעי נאמר כי הוא נתפס בליכוד כקוריוז שיחזיק קדנציה אחת מלאה של הכנסת, ולא יותר. 

שלמה קרעי מסר בתגובה: "כל הוויכוחים שלי עם שר האוצר היו ענייניים ונבעו מנושאים שהיו בקונצנזוס בקרב חברי ועדת הכספים. לצערי, שר האוצר החליט שחברי הוועדה הם חותמת גומי שלו, ואני לא לשם כך נבחרתי. נבחרתי לייצג את הציבור בכלל ואת הנגב והפריפריה והמוחלשים בחברה בפרט.

"יתירה מכך, התברר למפרע כי מענקי עידוד התעסוקה שהוא התעקש להעביר במתווה שלו, ולא להקשיב לחברי הוועדה, הטיבו עם החזקים ביותר, לא עודדו תעסוקה והיו טעות קשה. גם הוא אמר זאת בעצמו בוועדת הכספים בשבוע שעבר.

"שר האוצר יקבל ממני קרדיט מלא ופרגון כשיבצע דברים טובים למען האזרחים ואכן בירכתי אותו לא מכבר על הארכת תקופת האבטלה. הוא גם יקבל ביקורת, גם אם אני ממפלגתו במידה והדברים ייראו לי לא נכונים. הציפייה מחבר כנסת לשתוק מול עוול או טעויות רק בגלל ששר האוצר ממפלגתו היא פשוט תפיסה מעוותת של תפקידו של חבר כנסת, ודאי מול הממשלה".