הגופים המוסדיים יורשו להמשיך ולגבות הוצאות ישירות מהחוסכים באפיקי החיסכון לטווח ארוך, למשך עוד 8 חודשים, עד אשר יהיו הוראות קבועות בנושא. כך קבעה היום ועדת הכספים בכנסת שהחליטה להאריך עד סוף פברואר 2021 את הוראת השעה שמתירה למוסדיים לגבות מהחוסכים את ההוצאות האמורות לצורך תשלומים לגורמים חיצוניים לשם ביצוע עסקאות, ומעבר לדמי הניהול שהם משלמים לגופים המוסדיים עצמם.
זאת לאחר שרשות שוק ההון שבראשות הממונה ד"ר משה ברקת, רצתה להאריך את הוראת השעה שמתירה לגופים המוסדיים עד סוף 2021, על מנת שתוכל לבוא לוועדת הכספים על המלצות ועדה בלתי תלויה שמינה ברקת לטובת הנושא, ושבוחנת את הנושא. עם זאת, נציין, נראה כי הממונה ברקת כבר נוטה לרצות במתן היתר גורף וקבוע לגביית ההוצאות הישירות, אולי אף ללא המגבלות שמושתות על ההוצאות האלה כיום.
נכון להיום מותרת גביית הוצאות ישירות בהיקף של עד 0.25% מסך הנכסים המנוהלים, כשישנן כמה סוגי עסקאות שהמדינה רוצה לקדם ושההוצאות הישירות בגינן מוחרגות מהמגבלה, למשל בתחומי התשתיות. בהקשר זה מפרטת הודעת ועדת הכספים, שאותה מוביל היו"ר ח"כ משה גפני, כי "אושרה לתקופה מוגבלת זו בלבד, בקשת הרשות להחריג מהוראת השעה השקעה בנכסי מקרקעין והייטק בישראל, כך שמגבלת העמלה המירבית לא תחול עליהם".
על פי הודעת ועדת הכספים, הממונה על רשות שוק ההון ברקת אמר כי בעצם קביעת פרק זמן של "פחות משנה", "אתם מעמידים אותנו בלוח זמנים בעייתי". יו"רית רשות ניירות ערך ענת גואטה צוטטה בהודעת הוועדה כאומרת כי "חשוב שלגופים המוסדיים תהיה יכולת לרכוש מומחיות בתחומים בהם אין להם מומחיות מספקת", תוך שהוסיפה כי קביעת הארכה קצרה מדי עלולה ליצור "חוסר וודאות לגופים המוסדיים. המשמעות שמי שקרוב למגבלה, לא יוכל להשקיע מעבר למה שהשקיע היום, וגם שהגופים יאלצו להיפטר מההשקעות האלה, כי הם לא יודעים מה תהייה ההחלטה בעוד חצי שנה".
על רקע זה אמר יו"ר הוועדה גפני כי "הוועדה מפקחת על נושא זה, ולא סתם. יש לו משמעות גדולה מאוד. גם לגבי ההייטק והמקרקעין, אני רוצה שתבואו ותגידו מה עולה, ומה מסקנות הוועדה הציבורית".
ההוצאות הישירות, שאף כונו בעבר כ"דמי הניהול הכפולים", הותרו לגופים המוסדיים לראשונה כבר ב-2008, ולאורך השנים הן כונו לעתים כ"דמי הניהול הכפולים". מדובר בסכומים שמצטברים למיליארדי שקלים. או אז התיר הרגולטור האחראי את גביית ההוצאות האלה ישירות מחשבונות החוסכים, במטרה לגוון את אפיקי ההשקעה שהמוסדיים מנהלים עבור הציבור. זה נעשה בעיקר כדי לאפשר הסטה ניכרת יותר של השקעות לחו"ל ולאפיקי השקעה אלטרנטיביים, מתוך רצון להקטין את הסיכון הגאוגרפי ואת סיכוני שוק ההון בתיקי החיסכון לטווח ארוך של הציבור הרחב.
למעשה, ההוצאות הישירות נגבות ישירות מהחוסכים ומועברות על ידי הגופים המוסדיים לצדדים שלישיים "בגין ביצוע או ניהול השקעות מסוימות, כמו למשל הוצאות לעורכי דין ומתווכים בגין ביצוע עסקאות נדל"ן ועסקאות אשראי, או הוצאות ניהול השקעות על ידי קרנות השקעה חיצוניות לגוף המוסדי".
בתחילה לא נקבעה הגבלה להוצאות הישירות האלה, והיו גופים שהתחילו לגבות מהעמיתים הוצאות ישירות, שהאמירו עד ל-0.4% מהנכסים ואף יותר מכך, ומולם היו גופים אחרים שגבו הוצאות ישירות בשיעור של כמה מאיות האחוז מהצבירה של לקוחותיהם. מציאות זו עוררה את חשש הרגולציה, וזה הוליד ב-2014 את המגבלה המקסימלית להוצאות הישירות שמותרות לגבייה על ידי המוסדיים.
מגבלת ההוצאות נקבעה אז לשלוש שנים, עד לסוף 2017, ולפיה ההוצאות הנובעות מהשקעה בקרנות השקעה, מנהלי תיקים, קרנות, קרנות מחקות, נכסים לא-סחירים, לרבות מתן אשראי ומתן משכנתא, יכלו להגיע רק עד ל-0.25% מסך כל השווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי באותה שנה. עם זאת, הרגולטור התיר למוסדיים להחריג מהתקרה האמורה השקעות בנדל"ן ואחרות, במטרה לעודד השקעות אלטרנטיביות כאלה. בסוף 2017 הוארכה הוראת השעה האמורה בשנתיים, עד לסוף דצמבר 2019. מאז ועד עתה נדרשה הארכתה.
עוד נציין כי בפברואר השנה מינה ברקת את הוועדה הציבורית כאמור "לבחינת סוגיית ההוצאות הישירות בשל ביצוע עסקאות על-ידי הגופים המוסדיים עבור לקוחותיהם". בוועדה, שבראשות פרופסור ישי יפה, חברים פרופסור אסף חמדני; פרופסור אלון ברב; פרופסור אתי איינהורן; ד"ר נדין בודו טרכטנברג; מיכל עבאדי-בויאנג'ו וד"ר הראל פרימק. הוועדה פנתה לאחרונה לציבור בקריאה להציג בפניה עמדות בנושאים הרלבנטיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
