הצבע השחור חוזר: מאחורי המספרים של הרבעון הקשה בשוק האופנה

משבר הקורונה היכה בענף האופנה המקומי ברבעון הראשון, וההפסדים של החברות הפועלות בו הכפילו את עצמם - כך עולה מניתוח "גלובס" לדוחות הכספיים של שש קמעונאיות אופנה הנסחרות בבורסה.

ההפסדים הללו נובעים משילוב של כמה גורמים: פגיעה בהכנסות השוטפות, שבאה לידי ביטוי בכך שבשבועיים האחרונים של החודש נאלצו החברות לסגור באופן מלא את החנויות, ובעיקר ירידות ערך חשבונאיות של מוניטין, ערכי מותגים, והפסדים מניירות ערך.

הבשורה הרעה היא שהסיפור של השפעת הקורונה על הענף עדיין רחוק מסיומו: עיקר הפגיעה בתוצאות התפעוליות של קמעונאיות האופנה תבוא לידי ביטוי ברבעון השני, אשר במהלכו החנויות היו סגורות למשך פרק זמן כפול - כחודש שלם, כך שמדובר בפגיעה של שליש לפחות מתקופת הרבעון.

ולא מדובר בחודש שגרתי או ממוצע, אלא בשבועות שבהם המכירות של הקמעונאיות מגיעות בדרך כלל לשיאן לקראת חג הפסח, ושנחשב לתקופה קריטית ביותר לתחום הקמעונות - עונת המתנות והשוברים, שלא מומשו וספק אם ניתן יהיה לפצות עליה באופן מלא.

ולא רק זה, גם את החזרה לפעילות שאפיינה את החודשים מאי ויוני צריך לקחת בעירבון מוגבל. אמנם הקמעונאים ומנהלי הקניונים מדווחים על כך שהציבור חזר לקנות, אך באותה העת חלונות הראווה של הרשתות משקפים את עומק ההנחות יוצאות הדופן שהן מעניקות כדי לפצות על הפגיעה בכוח הקנייה של הציבור ולמשוך קונים. הללו שוחקות את הרווחיות הגולמית שלהן, כפי שהן מציינות שכבר קרה גם ברבעון הנוכחי.

הטלטלות שהתחוללו בענף בתקופת הרבעון באו לידי ביטוי לא רק בהפסדים כבדים אלא גם בחילופי מנכ"לים במחצית מחברות האופנה הבורסאיות: דדי שוורצברג, מייסד ומנכ"ל עדיקה, התפטר לאחר מחלוקות עם בעלת השליטה בחברה האם גולף. בהמשך הודיע על התפטרותו גם רביב ברוקמאייר, מנכ"ל קבוצת גולף. בקסטרו מונה לתפקיד רון רוטר, המשתייך למשפחת הבעלים.

להלן חלק מהמספרים שמסכמים את הרבעון השחור של חברות האופנה.

176 מיליון שקל הם היקף ההפסד המצרפי שרשמו שש קמעונאיות האופנה הציבוריות  ברבעון הראשון, שבמהלכו פרץ משבר הקורונה, ושהגיע לשיאו באמצע מרץ. יש לציין כי מגמה שלילית אפיינה את תוצאותיהן גם ברבעון הראשון אשתקד. עם זאת, ההפסד ברבעון הראשון של 2020 גדול יותר מפי שניים מההפסד המצרפי ברבעון המקביל ב-2019, שעמד על 86 מיליון שקל. גם בשורה העליונה חלה שחיקה, גם אם פחותה,  וההכנסות המצרפיות של השש קטנו בכ-3% לסך כולל של כ-1.41 מיליארד שקל.

2.2 מיליארד שקל הם שווי השוק המצרפי נכון להיום של שש הקמעונאיות, שברובו משויך לשתי החברות המובילות בענף - פוקס (שווי של 1.74 מיליארד שקל) וקסטרו החבוטה (228 מיליון שקל). יתר החברות נסחרות בשווי של עשרות מיליוני שקלים בודדות, כולל גולף - אימפריית אופנה לשעבר הנסחרת כיום בשווי של 70 מיליון שקל בלבד.

שווי חברות הענף גבוה ב-40% כמעט מהשווי של החברות בנקודות השפל בשיא משבר הקורונה, אך הוא נמוך ביותר מ-20% משוויין המצרפי בתחילת השנה.  לפני כמעט עשר שנים כמעט היה שווי השוק של קסטרו (שבשליטת משפחת רוטר) גבוה מזה של פוקס (משפחת ויזל) אך מאז זרמו נהרות של טקסטיל מסין לישראל, ובמהלך השנים פערי השווי בין השתיים הלכו והתרחבו. 

כ-150 מיליון שקל היה הרווח הגולמי של חברת קסטרו - פחות ממחצית מזה שרשמה פוקס, שעמד על 304 מיליון שקל. גולף אמנם ניצבת מאחוריהן עם 108 מיליון שקל, אך בהתבוננות על שיעור הרווח הגולמי מההכנסות עולה כי דווקא גולף, המשתייכת לקבוצת כלל תעשיות של לן בלווטניק, מצליחה לשמור על השיעור הגבוה ביותר, שעומד על 56% ברבעון.

זאת לעומת 52% בפוקס ו-53% בקסטרו. רשת המשביר לצרכן של רמי שביט הציגה שיפור בשיעור הרווחיות הגולמי שלה, אך היא עדיין רווחית פחות מהמתחרות - כ-43% בלבד.

136 מיליון שקל הם היקף ההלוואות בערבות המדינה שקסטרו, גולף, המשביר לצרכן ובריל לקחו בעקבות משבר הקורונה. מדובר במגמה נוספת שעולה מהדוחות - השימוש שעושות קמעונאיות האופנה בהטבות שניתנו על-ידי המדינה במסגרת המשבר. ההלוואות המשמעותיות ביותר הן של קסטרו והמשביר לצרכן - כל אחת מהן בהיקף של כ-40 מיליון שקל - אחריהן גולף עם הלוואה של 30 מיליון שקל, ולבסוף בריל שתקבל הלוואה של 25 מיליון שקל.

נוסף על ההלוואות ייהנו קמעונאיות האופנה גם ממענקים לעידוד החזרת עובדים מחל"ת. שש קמעונאיות האופנה הציבוריות מעריכות כי הן זכאיות למענקים בהיקף של עד 40 מיליון שקל: קסטרו מעריכה כי היא זכאית למענק של עד 9 מיליון, המשביר זכאית לעד 8 מיליון שקל, גולף לא פירטה בדוחות, אך ההערכות הן כי גובה המענק שלה צפוי לעמוד על עד 5 מיליון שקל, ואילו בבריל גובה המענק עשוי להגיע עד 700 אלף שקל.

אגב, המענק הגבוה ביותר אמור היה להתקבל בקבוצת פוקס - בגובה של עד 18 מיליון שקל לפי הערכת הקבוצה, אך זו הודיעה לאחרונה כי היא מוותרת עליו בעקבות סערה תקשורתית אדירה שהתעוררה בשל כוונתה לחלק דיבידנד של 49 מיליון שקל בגין רווחיה ב-2019.

37 מיליון שקל הפחיתה קסטרו בדוחות הרבעון, בעיקר בשל "ירידת ערך מוניטין" של 19.5 מיליון שקל, ו"ירידת ערך מותג" של 10.9 מיליון שקל. הקורונה הביאה לביצוע הפחתות ערך ומחיקות שווי ניכרות על מותגים ומוניטין של החברות הפועלות בענף האופנה.

פוקס מחקה סכום של כ-10 מיליון שקל, מתוכו 6 מיליון שקל ירידת ערך לזיכיון של קבוצת מותגי אורבן האמריקאית (אורבן אאוטפיטרס, פרי פיפל ואנתרופולוג'י). גם גולף רשמה ירידת ערך השקעה בפעילות, וזאת בגין טופשופ, בסך של 10.5 מיליון שקל.

המספרים בדוחות של חלק מהקמעונאיות מזכירים כי המשבר בענף האופנה היה נוכח הרבה לפני הקורונה, בין היתר בהשפעת הקניות בחו"ל, והקניות המקוונות מחו"ל. כך, למשל, קבוצת קסטרו העריכה כי איבדה מחזור הכנסות פוטנציאלי של כ-63 מיליון שקל בשבועיים האחרונים של הרבעון הראשון. עם זאת, גם אם נוסיף את הסכום האמור להכנסות החברה ברבעון, הרי שהיא עדיין מציגה קיטון של כמעט 5% ביחס להכנסות ברבעון הראשון בשנת 2019.

קבוצות האופנה גם מנסות לשפר את מצבן באמצעות פריסת חובות לספקים, כפי שמציינות קסטרו והמשביר לצרכן, או נלחמות בשכר הדירה מול בעלי הקניונים. כך למשל סירבה קסטרו לפתוח את החנויות שלה בקניונים בולטים כמו TLV ושבעת הכוכבים אם לא תקבל שיפור בחוזה השכירות.

1,000 חנויות אופנה צפויות להיסגר ולצאת מהענף במהלך שנת 2020 על רקע משבר הקורונה, עלייה של כ-35% בכמות הסגירות בענף בהשוואה לשנת 2019. כך לפי הערכת חברת המחקר הכלכלי דן אנד ברדסטריט. כבר היום ישנן רשתות שהודיעו על סגירתן עם החזרה לפעילות בתום הסגר (למשל רשת רזילי). 

במבט צופה פני עתיד, בטווח הקצר קמעונאיות האופנה עשויות להתנחם ממציאות שבה ישראלים מנועים מלטוס לחו"ל בשל השפעות וירוס הקורונה, כך שהם מבצעים את הקניות הפיזיות שלהם בישראל. נוסף על כך, גם אתרי האונליין הבינלאומיים הגבילו, וחלקם עדיין מגבילים, את הנגישות לשוק הישראלי, כך שמי שתשכיל לנצל את הוואקום הזה בחנויות פיזיות ומקוונות, עשויה גם להרוויח, או לפחות להפסיד פחות.